האם מתח משמין?

ענת עובדת קשה. לפעמים היא אפילו לא מספיקה להפסקת צהריים. סיגל היא אימא לשלושה ילדים מקסימים. כל ערב היא יושבת איתם על שיעורי הבית ומקשיבה לסיפורים שלהם על היום שעבר. היא גם חברה טובה, תמיד מוכנה לעזור במה שניתן. לעצמה היא כמעט לא מקדישה זמן, היא לא מספיקה לעשות פעילות גופנית ולעתים קרובות היא "חוטפת" ארוחה מהירה על מנת לחזור לענייניה. נשמע מוכר? רובנו מתנהלים כך יום-יום.

מתח מעלה משקל. מעדויות, ממחקרים ומניסיון רב בטיפול עולה, כי מתח הוא אחד הגורמים לדיכאון, ירידה בתיאבון, לחץ דם גבוה, כיבים בקיבה ואי-נוחות כללית במעיים, כמו גזים ונפיחות בטנית. סטרס (מתח) מעלה את שכיחות המיגרנות, מגביר עוצמת התקפי האסתמה ועלול אפילו לגרום לסוכרת.

הו כן, מתח משמין

מחקר שפורסם בכתב העת המדעי ‭,International Journal of Obesity‬ בדק את הקשר בין מתח בחיים להשמנה. המחקר בחן קבוצה של הורים לילדים בריאים וקבוצה של הורים לילדים חולי סרטן, ומצא כי ההורים לילדים חולי סרטן נטו יותר להעלות במשקל, אם כי צריכת הקלוריות שלהם הייתה נמוכה יותר מאשר זו של ההורים לילדים הבריאים. כלומר, הם אכלו פחות, אך עלו יותר במשקל.

מה גרם להם לעלות במשקל? החוקרים הבחינו בשני אלמנטים בולטים: פעילות גופנית (מתח מתיש נפשית, עד שלא נשאר כוח לפעילות גופנית, דבר שמתבטא בעלייה במשקל) ותגובת הגוף ללחץ.

איך הגוף מגיב ללחץ?

גופנו מגיב למתח כאילו עדת כלבים תוקפניים ורעבים רודפת אחריו. בלוטת ההיפופיזה, שנמצאת בבסיס המוח, משחררת הורמון המפעיל את "האזעקה" דרך הורמוני בלוטת האדרנל. ההורמונים האלה, אדרנלין וקורטיזול, אחראיים לחידוד הריכוז ולהאצת זמן התגובה. אדרנלין מגביר את קצב הלב והנשימה, מקשיח את השרירים ומעלה את לחץ הדם. קורטיזול מגביר את רמות הסוכר (גלוקוז) בדם על מנת שיהיה זמין למוח (כך ניתן יהיה לחשוב מהר יותר‭,(‬ ומגביר את זרימת הסוכר לשרירים על מנת שגופנו יוכל להגיב טוב יותר בזמן אמת.

לאחר שהלחץ המיידי עובר, כמות האדרנלין יורדת, אך הקורטיזול מתעכב כדי לאפשר לגוף להתאושש ממצב החירום. כלומר, גופנו נותר עם רמות גבוהות של לחץ דם וסוכר, וכן עם שומן רב שזורם בוורידים. במצבים קיצוניים של סכנת חיים זוהי תגובה חיונית. במצבי לחץ יומיומיים זהו מצב בעל השפעות הרסניות, הן בהיבט הנפשי והן בהיבט הבריאותי-תזונתי.

המצב ההורמונלי שבו נתון הגוף במצבי לחץ יומיומיים גורם להגברת התיאבון. מתוך כך גובר הסיכון להשמנת יתר, לנדודי שינה, לבעיות במערכת העיכול ולדיכאון. מכיוון שההורמון קורטיזול מעלה את רמות הסוכר בדם, הוא גורם לצבירה של שומן בטני, דבר שמקנה השמנה בצורת תפוח. אנשים שסובלים מהשמנת תפוח נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלות לב וסוכרת מאשר אנשים עם השמנת אגס (השמנה ירכית‭.(‬ מחקר מעניין שנעשה באוניברסיטת ייל השווה בין 30 נשים בעלות שומן בטני ו‭30-‬ נשים בעלות שומן ירכי, והראה כי אלה עם השומן הבטני דיווחו שהן חשות מאוימות יותר על-ידי משימות מלחיצות ושהן מנהלות חיים מלחיצים יותר מאשר נשות הקבוצה השנייה. אצל נשים אלה נמצאו רמות קורטיזול גבוהות יותר בדם.

מה עושים כשלחוץ?

האם ניתן להורמונים לשלוט בנו ולגרום לנו לאכול יותר? איך מפיגים את המתח? תשובה זולה, בריאה ויעילה היא הפעילות הגופנית. היות שמתח מפעיל את תגובת "הילחם או ברח‭,"‬ הגוף מוכן מאוד לפעילות. פעילות גופנית קבועה מכבה את התגובה הסוערת למתח ומפנה אותו למקום חיובי, שימנע את ההשפעות המזיקות. פעילות גופנית מגדילה את שריפת הקלוריות, גם אם היא כוללת פעילויות בעצימות נמוכה, כמו הליכה ברגל לעבודה או למכולת, הליכה אחרי ארוחת הערב ובכל הזדמנות. פעילות גופנית פועלת כמו כדור אנטי-דיכאוני: היא תראפיה לנפש, "מנקה" את הראש ועוזרת להפיג מתחים. דרכים מועילות נוספות להפגת מתחים הן טאי-צ'י, יוגה, מסאז' ומדיטציה.

ומה לגבי פחמימות? פחמימות מקלות על הלחצים והמתחים ועוזרות להירגע. אינסטינקטיבית אנחנו יודעים שפחמימה מרגיעה אותנו, ורבים חשים תשוקה למתוק בזמן לחץ.

במהלך אכילת הפחמימה המוח משחרר את ההורמון סרוטונין. בניגוד לקורטיזול ואדרנלין, זהו הורמון שגורם לתחושת רוגע ושובע. לכן, כשאתם מרגישים לחוצים, איכלו פחמימה, כגון פרוסת לחם מקמח מלא או פרי, אך לא ממתקים שעלותם הקלורית גבוהה מאוד.

ישנם מצבי לחץ שבהם הגוף זקוק לתוספת ויטמינים מקבוצה ‭.B‬ לא מדובר בלחצים יומיומיים, אלא במצב קיצוני ולא שגרתי, כגון גירושים, שינוי בבריאותם של היקרים לנו וכד‭.'‬ בתקופה כזו מומלץ לצרוך מולטי-ויטמין, שכולל את כל ויטמיני B וויטמין ‭,C‬ על מנת להבטיח לגוף אספקה של רכיבים חיוניים להתמודדות טובה יותר עם המצב.

שנסכם?

• כדי להימנע מעלייה במשקל בעקבות מתח, חשוב בעיקר לפנות זמן לעצמנו, להתעורר 20 דקות מוקדם יותר כדי לאכול ארוחת בוקר קלה, להקדיש זמן לפעילות גופנית ולמצוא דברים קטנים שעושים לנו טוב.

• בחיים לא ניתן להימנע ממצבי לחץ, אך חשוב לדעת לשמור על עצמנו ולמנוע ממצבים כאלו לשלוט בחיינו ובנו.

כתבה זו פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה".

השבוע במדור הבריאות של עיתון "לאשה": ד"ר דינה ראלט, מומחית לתקשורת בין תאית ומעבדי אנרגיה בגוף, מאמינה כי דיאטות הן לא הפיתרון למשקל יתר. הפיתרון שלה: להסיר דאגה מלבנו. "כל עוד לא נסיר את הדאגה מהגוף, הוא יחפש את ההזדמנות הראשונה ויאגור את השומן מחדש", היא מסבירה.