שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרומן שלי עם דארווין
    ב"דארווין באיילון דרום" מנסה סמדר רייספלד לשווק את התיאוריה האבולוציונית בעטיפה רומנטית בדיונית. זה לא ממש עובד, אבל זו הזדמנות להיזכר בבדיון הגדול העומד ביסוד "מוצא המינים"

    כשסמדר רייספלד מכריזה בפתח רומן הביכורים שלה, "דארווין באילון דרום", כי "דארווין איננו הגיבור של הספר", היא מתכוונת מן הסתם לכך שיותר עמודים מוקדשים לתלאות אהבתה של הגיבורה נעמה. אלא שנעמה זו מעריצה את דארווין עד כלות ומועסקת בו בלי הפסקה, והסופרת עצמה מפרשת את חיי דמויותיה לאור התובנות האבולוציוניות, ואם לא די בכך – רצפים ארוכים בטקסט מספרים את "מוצא המינים" של דארווין או מביאים אינפורמציות היסטוריות בעניינו.

     

    ככה שדארווין הוא בהחלט הגיבור כאן, למה להכחיש? רייספלד, דוקטור לביולוגיה מולקולרית ומפתחת תוכניות חינוכיות במט"ח, אכן כתבה ספר דידקטי במסווה רומנטי, ובו היא מנסה לשכנע את הקוראים וכמדומה גם את עצמה, שהתיאוריה האבולוציונית על החיים מה זה תופסת.

     

    גיבורת הסיפור, נעמה היפה, היא אחות בפגייה הנשואה לאורי, פָסל כישרוני אך עקר, וכשהיא מתגלגלת לרומן סוער עם עידן, דוקטור לביולוגיה המכור לדארווין כמעט כמוה, זה נראה בין השאר כמעבר דארוויניסטי מן הזכר העקר אל הפורה. גם טיפולה המסור של אותה נעמה בתינוקות הפגים הוא במידה רבה ניסיון לתקן את השם הרע שיצא ל"החזק שורד" האבולוציוני, שהרי דארווין דווקא טען, היא מדגישה, כי גם הסימפטיה והחמלה כלולות בתיאוריה.

     

    ונעמה היא לא רק חסידה אדוקה של האבולוציה ("אל תאמר 'סבא שלי היה רב', היא מלמדת, "אמור מעתה, 'סבא רבא שלי היה חיידק'"), אלא גם מוקסמת מדארווין באופן אישי: "עד מתי תמשיך לשלוף מפיך, כמו קוסם, עוד ועוד מטפחות צבעוניות", היא קוראת בהתפעלות, ונדמה שעוד מעט קט תמלמל "מי גאון של אמא" ותחבק אותו בעוז: "ודחף חזק, נשי או אימהי, מפַעֵם בנעמה לאסוף אותו בזרועותיה ולומר לו, בוא, תנוח... העבודה כבר נעשתה ואפשר למחוא לך כפיים".

     

    נציגו של השטן

    מחוץ להקשר המגויס והמבדח הזה, כתיבתה הסיפורית של סמדר רייספלד דווקא קולחת, עם כישרון קצבי מסוים ועם איזו טביעת עין חזותית – כך למשל, היא מתארת את תנועתה הנסגנית של אחת האמהות בפגייה: "אשה כבת שלושים, רזה ושברירית, שעמידתה מתנצלת ותנועותיה מהירות, כאילו רק מסמנות את הפעולות באופן כללי ובלתי מחייב, שלא תיתפס חלילה בשגיאה". וכמובן, יש עניין מסוים באינפורמציות שונות המובאות בספר בעניין צ'ארלס דארווין (למשל, זה שהוא כינה את עצמו "נציגו של השטן"), אותו חוקר אנגלי בעל זקן אדמו"רי אשר ספרו מ-1859 הסעיר ובלבל ככה את התודעה האנושית.

     

    עם זאת, גם בחלק העלילתי סובלת כתיבתה של רייספלד מפגמים רבים: מבנאליות ("היא חייכה אליו בשפתיים אדומות כשושנים"), מהתחכמויות גימנזיסטיות של הדמויות, מהגזמות רגשיות, מדיאלוגים מלאכותיים, מהערות מתחזות על אמנות ("מדויק ככל שיהיה הדימוי מבחינת תפיסתו של פוירר את האסתטיקה והמהות של האשה", פותח ואומר מישהו בשיחת אמנים במזנון), מהאכלת הקוראים בכפית, ועוד.

     

    תמוהות גם ההערות החוץ סיפוריות שהמחברת מפזרת סביב גיבוריה, בנוסח "והאהבה ... מה עם האהבה של אורי ונעמה, שלשמה הכנסנו את עידן בנקודה זו של הסיפור?", הערות הנוקטות לשון "אנחנו" מזויפת (כאילו שהקורא באמת שותף) והמפגינות איזה ביטול כלפי הדמויות. ואכן, רייספלד נשמעת קצת כמו כוח עליון כשהיא כותבת על נעמה, "אנחנו שמזמנים לה אירועים והתרחשויות... ומובילים אותה בהם לאט ובזהירות, לא נוכל לאפשר לה סוף טוב?" ומתברר שבעולם הרייספלדי האתיאיסטי קיימת אפילו השגחה פרטית: "אפשר שבאחד מרגעי המשבר נעצרה אחת הדמויות... ואמרה לעצמה, אני לא לבד, מישהו משגיח עלי'".

     

    עמק החיות המוזרות 

    אבל אנחנו כזכור ביקום הדארוויניסטי, ומתבקשות כמה הערות בסיסיות גם בעניין הזה: ראשית, למרות שאותה נעמה אומרת לדארווין באחת משיחותיה הדימיוניות איתו כי הוא יכול לנוח, שכן "כבר הוכחת ונימקת וחיזקת את טענותיך כל כך הרבה פעמים", כדאי להזכיר שדווקא בתחום ההוכחה המדעית האמפירית סובלת התיאוריה הדארוויניסטית מחורים ענקיים: איך זה, למשל, שבכמה אלפי שנות התרבות האנושית המסוקרת לא חזינו אפילו בשינוי אבולוציוני משמעותי אחד בצורת חיים מפותחת אחת? הרי עם אינספור השינויים הדרמטיים שהתרחשו (ומתרחשים) לכאורה בבריאה העצמית נוסח דארווין, במהלך כמה מיליארד שנים, היינו אמורים, לפי הגיון חשבוני פשוט, לראות משהו קורה גם בתקופתנו או אף בחיינו אנו.

     

    ויותר מזה, איך זה שהארכיאולוגיה הנמרצת שלנו לא מצאה ולו צורת ביניים אחת השייכת לאותו מעבר אבולוציוני מדובר מן החיידק, דרך החיות המוכרות ועד לאדם – למשל, מאובן של חצי ארנב חצי כלב, שליש לטאה שני שליש ציפור, שלושת רבעי דג ורבע ירבוע? הרי לכאורה היו צריכים להימצא מיליארדי מאובנים מעין אלה, באותו תהליך הדרגתי ורב שלבים שהתרחש לכאורה בדרך מן הכלום ועד אליך, האדם הקורא. איפה כל שלבי הביניים? איה הן החיות המוזרות?

     

    ועוד משהו: דרווין ביסס כידוע (וכמתואר בספר) את התיאוריה האבולוציונית על הדמיון שמצא בין איברי החיות השונות: כך למשל, הדימיון בין שלד הכנף לשלד כף היד נראה בעיניו הוכחה לכך שהיד התפתחה מכנף הציפור. ונעמה שלנו, גיבורת הספר, ממש מצטערת שדארווין לא הכיר את הגילויים המדעיים החדשים שלפיהם "חלבונים דומים עד כדי פליאה משמשים אצל כולנו", כולל הדנ"א הדומה אצל כולם ב"הוראות הייצור וההפעלה".

     

    אבל כאן בדיוק הכשל הלוגי: למה הדימיון באיברים ובחלבונים מוכיח שמין התפתח מתוך מין, ולא שהמינים השונים נוצרו פשוט לפי תבניות יסוד דומות בידי תבונה עילאית אחת?

     

    הרי על פי ההיגיון שמייצגת רייספלד, אם יבוא חוקר מהמאדים וימצא בכדור הארץ יחידת בניין משותפת – נאמר, מעגל חשמלי – המופיעה גם במנורה, גם ברדיו וגם במחשב, יהיה עליו להסיק שהמחשב נוצר מתוך הרדיו אשר נוצר מתוך המנורה, לא? וכשאיש המאדים ימצא מעגלים חשמליים גם בגוף האדם, הוא יסיק מן הסתם שהאדם התפתח מן המחשב (או להיפך).

     

    אלה הרי יהיו מסקנות הגיוניות בעולם הדארוויניסטי המטומטם והמקרי, שבו האטום המורכב להפליא נוצר לכאורה מעצמו והאבן נוצרה מאליה מן האטום והחיים נוצרו מאליהם מן הדומם וגם המחשבה נבראה מאליה מן החיידק ומן הקוף.

     

    שום דבר מהותי בדארוויניזם, בקיצור, איננו מוּכח, ובמובן הזה קריאתה הדאגנית של אותה נעמה לדארווין אהובהּ, כי יחדל מן המחקר המתיש הנוסף שהחליט לערוך בבלוטי הים, שהרי תורתו כבר הוּכחה (מה זה בלוטי ים, אתם שואלים? רייספלד מסבירה: "במבט מפוכח הם נראים כמו פי טבעת קפוץ") - ובכן, קריאתה זו הינה מוקדמת מדי, כמדומה. המשיכו לחקור, דארוויניסטים.

     

    ואפרופו "מוצא המינים": בתעלול אופייני לעברית, טמונה בשם הזה גם המילה "מינים" במשמעותה היהודית הוותיקה, כלומר, "אפיקורסים", "עובדי אלילים". כי דארווין אכן חשף ב"מוצא המינים" שלו גם את מוצא המחשבה ואת קוצר ההשגה של הלא מאמינים המודרניים.

     

    "דארווין באיילון דרום" מאת סמדר רייספלד, הוצאת כתר
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים