מה בין "חוק נהרי" לבחירת פרס
"חוק נהרי" שהתקבל לפני כחודש ומחייב את הרשויות המקומיות לתמוך בכל מוסדות החינוך החרדיים, יעלה 400 מיליון שקל בשנה. האם יש קשר בין חקיקתו המזורזת לבין תמיכת ש"ס בפרס במרוץ לנשיאות?
עכשיו, כשאהוד ברק בדרך ללשכת שר הביטחון ושמעון פרס הוא הנשיא הנבחר, יכול ראש הממשלה אולמרט לגשת למינוי שר האוצר כדי למלא את החלל שנוצר במשרד אחרי לכתו של אברהם הירשזון. חלל אמרנו? לא מדויק. באוצר יושב מספטמבר שעבר השר משולם נהרי מש"ס, מרחק צעדים ספורים מלשכתו לשעבר של הירשזון, חסין אש והזעזועים שפקדו את צמרת המשרד. איך לא חשבו עליו קודם, לפחות כממלא המקום?
"תשאלו את אולמרט, הכל פוליטיקה", משך נהרי בכתפיו בראשית השבוע. באוצר חשבו אחרת. "לא רק אולמרט ואנחנו לא סופרים את נהרי. גם הוא לא ספר את עצמו", אמר אחד הבכירים. "נהרי שיחק ראש קטן. הוא הסתפק במנדט שקיבל מש"ס להבטיח את תקצוב מוסדות החינוך החרדיים". אחרי קריאת השורות הבאות, אולי תשתנה דעתם עליו.
לכל תמיכה יש מחיר
נהרי הוא אחד האדריכלים, אם לא המוביל, שריפדו את דרכו של שמעון פרס לנשיאות, הודות לתמיכה הגלויה של ש"ס וכנראה גם הסמויה של יהדות התורה. התמיכה לא ניתנה בחינם. לכל מחווה שנדרש מהגוש החרדי יש מחיר. תמיכת הממשלה, בהנחיית אולמרט, אשר קידמה בחודש האחרון שני חוקים חשובים לגוש הזה, לא היתה צירוף מקרים.
הראשון מאפשר לבתי הדין הרבניים לפסוק בדיני ממונות שנלווים למשפטי גירושין, כמו בערכאות האזרחיות. אבל הדובדבן שבעוגה הוא החוק שמחייב את הרשויות המקומיות לתמוך בכל מוסדות החינוך החרדיים, רובם פרטיים. את שטר החוב הזה הכתיב השר נהרי, שגם נתן את שמו לחוק. עלות "חוק נהרי" תהיה כ-400 מיליון שקל בשנה, לפי הערכת מרכז השלטון המקומי, למרות טענות נהרי והממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, כי אין לחוק עלות תקציבית.
לוחות הזמנים יוצרים לפחות קשר נסיבתי בין החקיקה לתמיכה ההפגנתית של ש"ס במועמדות של שמעון פרס, מעבר לכפרה המוצהרת על בגידתה בו לפני 7 שנים. "חוק נהרי" נכנס לצנרת החקיקה וצבר מיד תאוצה לפני פחות מחודשים, בישורת האחרונה של המרוץ לנשיאות. הוא עבר בתוך חודש, בקצב חריג בחקיקה הממשלתית. פרס החליט לרוץ רק לאחר אישורו הסופי של החוק והבטחת התמיכה של ש"ס במועמדותו.
"דייר משנה" ב-2.5 מיליון שקל בשנה
לשכת נהרי במשרד האוצר עולה למשלם המסים 2.5 מיליון שקל בשנה. היא הועתקה ממשרד ראש הממשלה, שם הוא תפקד על תקן שר ללא תיק, במשך 4 חודשים. האוצר לא היתה העדפתו הראשונה. משאת נפשם של הרב עובדיה יוסף ושלו היתה להתמנות כשר נוסף במשרד החינוך. נהרי היה פקיד בכיר במשרד לפני שנבחר לכנסת. הוא נכס לש"ס בהיותו מקצוען ועתיר ניסיון בכל הטריקים שנלווים להתנהלות תקציב החינוך. השרה הקודמת לימור לבנת סבלה אותו במשרדה על תקן סגן שר. יולי תמיר הטילה עליו וטו. שר האוצר הירשזון קיבל אותו כפוליסה לתמיכת ש"ס בתקציב 2007.
הירשזון היה מנומס לנהרי והושיב אותו לצדו בכל הטקסים, אבל מדיוני הצמרת השר הנוסף נעדר ולבכירים גם לא נראה שהוא מתאמץ להשתלב בהם, אפילו לא ביישום הרפורמה בחינוך. נהרי התגלה כהיפוכם של קודמיו במשרד. סגני השר נסים דהן ויצחק כהן היו פעילים וגם יזמים בענייני המשק, בעיקר כהן שהחל להוביל את הרפורמות בשוק ההון והביטוח. נהרי תפקד כדייר משנה. הוא שילם את "שכר הדירה" לאוצר על תקן השר המקשר עם הכנסת, זה שקורא את התשובות שכתבו הפקידים לשאילתות לשר ולהצעות לסדר היום.
אפלולית ימי החורף באור יהודה
נהרי שומר על פרופיל נמוך. הרעש שעשה מעברו לאוצר גרם לו להתכנס בקליפתו. הוא נחמד ומחייך תמיד אבל מקמץ בדברים. על תפקודו באוצר הסתפק באמירה שהוא משגיח על מעבר תקין של כספים לייעודם, בלי לציין את היעדים. קיומו של "חוק נהרי" התגלה במקרה בוועדת החינוך של הכנסת בסוף אפריל. הוועדה דנה בהצעות חוק פרטיות של יהדות התורה, שהוגשו בעקבות ניתוק החשמל למוסדות החינוך העצמאי באור יהודה.
העירייה שקועה בבוץ כספי ובחסות פרצה משפטית הפסיקה לשלם את חשבונות החשמל של בתי הספר. אפלולית ימי החורף ירדה על הכיתות, ועסקני הרשת הזעיקו את פטרוניהם הפוליטיים להעביר את רוע הגזירה. אז התברר כי אור יהודה הלכה אחרי רשויות אחרות שהפסיקו לתמוך בחינוך החרדי, החל ברשתות המוכרות הלא-רשמיות של יהדות התורה וש"ס (החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני) וכלה במאות תלמודי התורה הקטנים.
לשתי הרשתות החרדיות מעמד מועדף בחוק בחינוך, אבל בית המשפט פסק כי זו העדפה לא תקינה. השרה יולי תמיר ניצלה את הערפל המשפטי ויעצה לעיריית אור יהודה להיעזר במימון חשבונות החשמל בוועדת התמיכות העירונית. יהדות התורה נעלבה מ"הפתרון המשפיל והמבזה" שמשווה את החינוך החרדי לעמותות צער בעלי חיים. בהצעות החוק היא ביקשה לחייב כל רשות מקומית לתמוך בכל מוסד חינוכי שבתחום שיפוטה.
יוזמת יהדות התורה מהאופוזיציה חשפה את מאבקי הכוח שלה עם ש"ס היושבת בממשלה ונועדה לעקוץ אותה על בטלנותה. הפרצה המשפטית נוצרה בעקבות עתירה של ש"ס וזו אכן הניעה את הממשלה, עוד בסוף דצמבר 2006 לחייב את שרת החינוך לתקן את החוק. מטרת התיקון לאלץ את השלטון המקומי לתמוך במידה שווה במוסדות החינוך בכל רשות מכל סוג. תמיר סירבה לתקן את החוק. היא מתנגדת עקרונית לעודד את החינוך הפרטי.
נהרי ניסח במקומה את תיקון החוק וחתם עליו בשמו, אבל מאז חלפו 4 חודשים וחוק אין. יהדות התורה נקטה בתרגיל החקיקה הפרטית, שימריץ את הממשלה לזרז את העברת החוק שלה. "120 אלף ילדים מופלים לרעה בידי רשעים שהלב והשכל שלהם אינם מחוברים", זעק הרב אברהם רביץ בוועדת החינוך. הקואליציה גויסה להעביר את החוק בגלל קרבת הבחירות לנשיאות, והאסטרטגיה של אולמרט "לבעוט למעלה" את המשנה לראש הממשלה, כדי לפנות תפקידים שיחסלו בקדימה את כיסי ההתנגדות למנהיגותו.
בר-און יפרע את השטר
בחירת אהוד ברק שתעביר לידיו את תיק הביטחון פותחת את הדרך למעברו של רוני בר-און מלשכת שר הפנים לאוצר. גם מאיר שטרית, שאול מופז וחיים רמון במועמדים. אבל באוצר מהמרים על בר-און המקורב ביותר לאולמרט. בר-און גם יבטיח את פירעון השטר של "חוק נהרי", כמי שעמד מאחוריו. מה זה 400 מיליון שקל כדי לשמור על יציבות הממשלה, אם מוסדות ש"ס לא יקבלו מהעיריות את המגיע להם כבר בחודשים הקרובים כשבדרך דו"ח וינוגרד ותקציב 2008?
התירוץ של נהרי בגיבוי האוצר, כאילו אין משמעות תקציבית לחוק, נועד לחסוך שאלות מביכות שהיו מעכבות את החקיקה החפוזה. נהרי טוען כי החוק רק מחייב את העיריות לחלק את עוגת התמיכות במוסדות החינוך בין יותר תלמידים, כלומר הנהנים הקיימים יקבלו פחות. זה נכון להלכה, אבל נוכח העיוות ההיסטורי שמסבך את כלכלת השלטון המקומי, זו העמדת פני תם.
הממשלה מאלצת את העיריות לספק את שירותי החינוך והרווחה הממלכתיים, אבל מתקצבת אותם ב-75% מהעלות. היתרה אמורה להתכסות מהארנונות שמספיקות בקושי למימון שירותי הניקיון התברואה והמאור. מכאן תופחים הגירעונות המצטברים. התמיכות במוסדות החרדיים הן עול נוסף וחוק השוויון רק יחמיר את המשבר הכספי המתמשך.
דוברי מרכז השלטון המקומי חזרו והבהירו לכנסת כי הם לא "מתאבדים שיעים" שיסתכנו בהקטנת נתחי העוגה הדלים בלאו הכי. "לא הקשיבו לנו", מתלונן הסמנכ"ל פיני קבלו. "זורקים לפתחנו כל חקיקה בלי כסף ואחר כך מפילים עלינו חשבים מלווים, תוכניות הבראה וועדות קרואות. למה שהממשלה לא תנהל אותם בעצמה"?
אבל נהרי ממשיך להיתמם ולזעוק שהחוק שלו בסך הכל נובע מ"עושק מתמשך". הוא מסרב להתמודד עם שאלות הנוגעות לקשיי הביצוע, וקוטע בכעס את השיחה מחשש שיציגו את ש"ס כסחטנית. הרי זו כבר לא הבעיה שלו, אחרי ש"חוק נהרי" חתך עבורו את הקופון הפוליטי והבטיח לו אצל הרב עובדיה את מקומו בכנסת הבאה.
