זהירות: אנטיביוטיקה מגבירה את הסיכון לאסתמה
מחקר קנדי מקיף מצא עלייה בשכיחות האסתמה אצל ילדים שטופלו בגיל צעיר באנטיביוטיקה. עם זאת ממליצים החוקרים: אם הרופא רשם אנטיביוטיקה – יש להמשיך בטיפול
אנטיביוטיקה רחבת טווח הקוטלת מגוון של חיידקים מצילה חיים, אך עלולה להגביר את הסיכון לאסתמה מאוחר יותר בתקופת הילדות. כך עולה ממחקר קנדי רחב היקף, עליו מדווח כתב העת הרפואי Chest
בגליונו האחרון.
אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה. היא אינה נגרמת מחיידקים, אלא מתגובה לגירויים שונים. תגובה זו מתבטאת בהיצרות חסימתית של דרכי הנשימה, בבצקת, בהפרשות ריר מרובות ובהתכווצות החלק השרירי של דופן דרכי הנשימה. חסימות אלה גורמות להפרעה באוורור ובחימצון בדרגות חומרה שונות.
התקף אסתמה גורם לקוצר נשימה (דיספנאה) המתבטא בשיעול, צפצופים בדרגות ובעוצמות שונות, נשימה מהירה, נחיריים מורחבים, צלעות בולטות, ובמקרים קשים גם בהכחלה סביב הפה.
הסיכוי ללקות באסתמה עלה ככל שגבר השימוש באנטיביוטיקה (גטי אימג')
על פי ההערכות לוקים באסתמה כ-300 מיליון אנשים ברחבי העולם. מספר זה צפוי לעלות ל-400 מיליון בתוך 20 שנה. על פי הערכת המרכז הלאומי הישראלי לבקרת מחלות, לוקים בישראל כ-163 אלף איש באסתמה, מתוכם נפטרים מדי שנה כ-150 איש.
החוקרים מאוניברסיטת מניטובה בוויניפג שבקנדה ניתחו נתונים אודות 13,116 ילדים שנולדו בשנת 1995. החוקרים בדקו אם קיים קשר בין שימוש באנטיביוטיקה בשנה הראשונה לחיים, לבין התפתחות מחלת האסתמה עד גיל שבע שנים.
החוקרים מצאו כי שימוש באנטיביוטיקה אכן הגביר את הסיכון ללקות באסתמה. יותר מזאת, הסיכון עלה ככל שמספר מחזורי הטיפול באנטיביוטיקה עלה. הממצאים הצביעו על כך שארבעה מחזורי טיפול או יותר הגבירו את הסיכון לאסתמה בשיעור של 46 אחוז, בהשוואה לאלה שלא טופלו באנטיביוטיקה כלל.
הקשר בין השימוש לאנטיביוטיקה לבין אסתמה היה מובהק במיוחד בקרב ילדים המתגוררים באזורים כפריים, שאמותיהם לא לקו באסתמה בעבר, ושלא החזיקו ברשותם כלב. הממצאים סותרים מחקרים קודמים שהוכיחו כי חיי כפר בסביבת בעלי חיים דווקא מפחיתים תופעות אלרגיות דוגמת אסתמה.
לדברי החוקרים יש צורך במחקרים נוספים שיבדקו לעומק כיצד השימוש באנטיביוטיקה מגביר את הסיכון לאסתמה. בינתיים המליצו שלא להימנע מטיפול באנטיביוטיקה רחבת טווח, אם כשל הטיפול באנטיביוטיקות מצומצמות יותר מהדור הישן.
מומלצים
