שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חינוך ביתי: "לא משעמם לו איתך כל היום בבית?"
    לאיזו חברה זקוק ילד עד גיל שלוש? האם הוא זקוק לחברים בני גילו או שעדיף לו להיות בבית, צמוד להורים כל היום? אמהות שהחליטו לא לשלוח את הילדים לגן - מספרות על התגובות בסביבה - שנעות בין הערכה רבה לבין האשמות קשות

    "ילד בגילו כבר צריך להיות עם ילדים אחרים", "את פוגעת בילדה", "הוא צריך מסגרת", "לא משעמם לו איתך כל היום בבית?", "הילדה צריכה חברה". את המשפטים הללו ומשפטים דומים אחרים שומעות באופן קבוע אמהות שמגדלות את ילדיהן בבית בשנים הראשונות ולא שולחות אותם לגן.

     

    ילד צריך להיות עם הוריו

    "יש מי שמרימים גבה, מעירים בכעס ויש מי שאפילו אומרים שמדובר בעוול גדול לילדה", מספרת מיכל, אמא לבת שנתיים, תושבת תל אביב. מיכל מספרת שההחלטה שלה להשאיר את בתה בבית, לא מתקבלת בשלוות נפש על ידי בני המשפחה והסביבה הקרובה. טווח התגובות שהיא מקבלת נע מנזיפה ועד ההערצה. מן הצד השני של הסקאלה, היא זוכה לתגובות הערצה על "הנכונות וההשקעה".

     

    "אני מאמינה שילד עד גיל שלוש צריך להיות עם הוריו ולא עם עוד שלושים ילדים ושתי מטפלות". בשביל מיכל, שהפכה לאמא בגיל ארבעים, זה לא עניין של אידיאולוגיה. "אבל יכול להיות שהגיל שלי", היא מודה. "משפיע על ההחלטה שלי לא לשלוח את הילדה לגן. המירוץ לקריירה כבר מאחורי. הורדתי הילוך בעבודה. אני רוצה לבלות איתה כמה שיותר. לדעתי, מה שהכי טוב לילדה שלי כרגע - זה להיות בבית איתי, עם אבא שלה או עם המטפלת. הגן יכול לחכות".

     

    "אני עובדת שלוש פעמים בשבוע. כשאני לא עם הילדה, היא נמצאת עם בן זוגי או עם המטפלת. אני חושבת שכשאני לוקחת אותה איתי לחוף הים לשחק בחול, אני מקדמת אותה יותר מהגן. אני חושבת שבגיל הזה התועלת ממשחק ואינטראקציה אחד על אחד, גדולה יותר מהיתרונות של חברת הילדים בגן".

     

    מיכל לא שופטת אמהות שבוחרות אחרת ומודה שהבחירה שבחרה תובענית ומונעת אולי, אולי גם מגוננות יתר, אבל לא מדובר בשיקולים כלכליים (כי מטפלת עולה יותר מגן ילדים). "כרגע הילדה שלי צריכה תשומת לב מלאה. אני לא רוצה שבגיל הזה היא תבכה ולא ישימו לב אליה. השהייה עם בתי היא מתנה ולא עול. אני נהנית מכל שנייה ובעתיד, כשארגיש שהיא מוכנה, אשלח אותה לגן".

     

    הבדלי טמפרמנט בין הילדים

    "היתרונות של המסגרת החינוכית לילדים צעירים, גדולים בעיני, מהחסרונות שלה", אומרת איילת, ד"ר לסוציולוגיה של החינוך, אשר מודעת להבדלי הטמפרמנט והאופי של כל ילד, שמשפיעים גם הם על תהליכי החברות שלו. "המחקרים מראים שרק בגיל שלוש מתחילים ילדים לגלות התעניינות חברתית, אבל בשטח רואים את ניצני הסקרנות החברתית והאינטראקציה עם ילדים ומבוגרים הרבה קודם. כך קורה שילדים שלא התנסו מחוץ למשפחה נאלצים להתחיל ללמוד את הכללים בשלב מאוחר ביחס לבני גילם המנוסים, ונדמה לי שכך קשה להם יותר".

     

    היא מבינה שההחלטה להשאיר את הילדים בבית, נובעת לעיתים קרובות מחוסר מסגרת מתאימה. "נכון שלא תמיד מוצאים מסגרת שמתאימה לתפיסות העולם החינוכיות שלנו באופן מושלם, אבל אני מאמינה שגם כשיש חוסר התאמה, לבית יש משקל רב יותר וניתן לאזן את אותם חלקים על ידי דוגמה אישית ובהמשך הסברים".

     

    בגיל מבוגר: ההסתגלות לגן קשה

    איילת גלעדי, אמא לשלושה ממבשרת ציון, אומרת שמהניסיון שלה, לכניסה למסגרת בגיל צעיר יש יתרונות רבים. "את שני ילדי הגדולים שהיום הם בני 14, שלחתי למעון בגיל שנה. את בתי, היום בת 9, שלחתי לגן רק כשהייתה בת 3. בדיעבד, אני חושבת שהגדולים הרוויחו התנסות חברתית בשלב מוקדם, שעזרה להם מאוד".

     

    איילת חושבת שמסגרת הילדים וחברת השווים מאפשרים לילדים צעירים התנסויות חברתיות שאין במשפחה. "הבת שלי גדלה עם אחים גדולים ממנה, אבל הכניסה בגיל שלוש לחברת ילדים בני גילה, היתה קשה יותר בגלל חוסר ניסיון קודם. קשה להתחיל וללמוד להסתגל חברתית בגיל 3, להילחם על מקומך בחברה, ללמוד להביע את רצונך מול אחרים, מחוץ לסביבה המשפחתית. כל זה דורש פיתוח מיומנויות חדשות, שילדים שנכנסו למסגרת בגיל צעיר, פשוט גדלים לתוך זה".

      

    לכל ילד צרכים אחרים

    דסי אשר, מפעילה משפחתון בר"ג כבר 11 שנים ומטפלת בילדים בני חצי שנה עד שלוש. היא ליוותה וצפתה בהורים רבים שהתלבטו מתי להעביר את ילדיהם מהמסגרת הביתית לחברת ילדים במשפחתון, מעון או גן. "בסופו של דבר זה צירוף של הורים שמוכנים לשחרר וצרכים שונים של הילדים. יש ילדים שיכולים להינות ולהרוויח מחברת ילדים סביבם כבר בגיל שנה וחצי, אחרים יכולים לחכות עוד קצת, כי בכל פעם שהם בחברת ילדים הם הופכים להיות מבוהלים או פאסיביים", היא אומרת.

     

    "הצורך החברתי עולה ובא לידי ביטוי בסביבות גיל שלוש", אומרת אשר. "אבל כבר קודם, מקיימים בני השנתיים אינטראקציות חברתיות, גם ללא מלים". אשר חושבת שהמעונות והמשפחתונים הם קודם כל פתרון עבור אמהות שרוצות לחזור למעגל העבודה.

     

    "בנוסף, יש ילדים שיכולים להרוויח מהשהייה בחברת ילדים. למשל, ילדים בכורים שאין להם סביבת ילדים במשפחה. גם ילדים צעירים בבית, שיכולים להיות הגדולים בקבוצת המשפחתון שלהם, יכולים להרוויח משינוי המעמד ומהתנסות נוספת. למשפחתון יש יתרונות גם בכל מה שקשור לחשיפה לחברת הילדים ובטח ובטח בכל מה שקשור לפתרון להורים עובדים", היא מסכמת.

     

    מסגרת והרגלים יש גם בבית 

    עבור מיכל מ' (אמא לשני בנים, בן שלוש ובן ארבעה חודשים) זה בהחלט עניין של תפיסת עולם. "חשבתי שאחזור לעבודה כשלבני הבכור ימלאו שישה חודשים, אבל פשוט לא יכולתי לעזוב אותו. בן זוגי מאוד תמך. הוא גדל בבית שבו שלחו לגן רק בגיל שלוש. התחלתי לקרוא ולהתעניין וראיתי שזה מתאים לי".

     

    מיכל מספרת שאצלה הסביבה המשפחתית מאוד תומכת, אבל אנשים בשכונה או במכולת "די מזועזעים" לדבריה. בשנה השנייה הייתה עוד קבוצת אמהות לילדים בגילאים קרובים שאיתה נפגשתי בבקרים, אבל היום, כשהילד כבר בן שלוש, כמעט ואין. לאחרונה יצרתי קשר עם קבוצת אמהות שמחנכת מהבית, אבל הבן שלי נפגש עם חברים בעיקר אחר הצהריים ובבוקר הוא נמצא איתי ועם אחיו התינוק".

     

    מיכל אומרת שהבחירה שלה להשאיר את הבכור בבית לא היתה קלה יותר כשהצטרף הילד השני. "להיפך: זה נהיה הרבה יותר מסובך עם שניים ודווקא הולדת התינוק גרמה לי להרהר שוב בהחלטה שלנו, אבל בדיעבד אני חושבת שאנחנו נוהגים נכון. כרגע, אני לא רואה שיש לילד שלי דרישות חברתיות גבוהות. עד לאחרונה הוא כלל לא חיפש חברה, כך שגן לא היה תורם לו. ולגבי מסגרת והרגלים - את זה אפשר לקבל גם בבית, כולל שירים מתאימים לחגים ולעונות השנה".

     

    אמא לא יכולה להחליף חברים

    נירה יערי, מומחית לגיל הרך, מדריכה ומכשירה מנהלות מעונות ומטפלות לגיל הרך, חושבת שזה יופי להישאר עם הילד עד גיל שלוש בבית, "כל עוד האמא לא מרגישה שמדובר בהקרבה וויתור, וכל עוד נעשתה חשיבה סביב המניעים השונים, צרכי הילד וצרכי ההורים".

     

    לדעתה, אמא שבוחרת להישאר בבית עד שימלאו לילדיה שלוש, צריכה להבין את מלוא המשמעות של התפקיד שהיא לוקחת על עצמה. "אי אפשר לגדל ילד בבית אם את כל הזמן בטלפון הנייד והוא כל הזמן מול הטלוויזיה, אבל אם אמא מוצאת בזה אתגר ורואה בכך הזדמנות לתרומה ולהעשרה של הילד אחת על אחד, זה יכול להיות רווח ויתרון עצום לילדים".

     

    במקרים כאלה ממליצה יערי לדאוג לשגרה ולגבולות ברורים, להקנות הרגלים ולדאוג גם למפגשים חברתיים עם ילדים אחרים. "אמא יכולה לתווך את השגרה, ללמד ולהעשיר, אבל היא לא יכולה להחליף חברים במשחק סוציודרמטי.

     

    "בסביבות גיל שלוש מתחילה תקופת החברות ויש לתת לילדים מענה לצרכים החברתיים שלהם ולעודד אותם להתחיל לפתח מיומנויות חברתיות, עם בני גילם ועם מבוגרים אחרים", היא ממליצה. "בסביבות גיל שלוש מגיע השלב שבו ילד יהנה מחברת ילדים בני גילו וירוויח מהתנסויות חברתיות רחוק מאמא".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים