התיירות האלה משגעות אותי
אחר תקופה ארוכה בה ישבתי יום יום שעות מול המחשב, שמתי לב שהגוף שלי מתחיל להתעגל. חיפשתי מקום בו אוכל לשחות, לא רציתי ללכת למקומות שאנשים באים אליהם כדי להיראות ולנסות לחפש זיון. מצאתי חדר כושר בבית מלון, מקום שקט עם זקנים, עד שהיא הגיעה
נכנסתי למכון כושר, אלכסיי המדריך ישב ליד השולחן וקרא. כשנכנסתי, הסתכל עליי. "מה המצב אלכסיי?" שאלתי. "חרא", אמר, "יש לי בחינה במיקרו ולא למדתי כל הסמסטר, מזל שזה אתה, כי אין לי זמן להסביר לאנשים איך להתאמן, תגיד אתה מבין משהו בכלכלה?"
"מצטער אחי, אני מתחום המחשבים".
אלכסיי הסתכל עליי, משך בכתפיו וחזר ללמוד.
נכנסתי והמקום היה ריק – בדיוק כמו שאני אוהב. אחר תקופה ארוכה בה ישבתי יום יום שעות מול המחשב, שמתי לב שהגוף שלי מתחיל להתעגל. חיפשתי מקום בו אוכל לשחות, לא רציתי ללכת למקומות שאנשים באים אליהם כדי להיראות ולנסות לחפש זיון. אז מצאתי לי את המקום הזה, ששייך למלון ורוב האוכלוסיה שמגיעה אליו היא מבוגרת. כמה מבוגרת? נגיד שלעיתים הגיל שלי הוא בגיל של הילדים שלהם, ולעיתים בגיל של הנכדים. הפעם היחידה שפנו אליי באיזו הצעה היתה שזקנה אחת שמעה שאני "מהנדס בהייטק" וסיפרה לי שיש לה נכדה, יפה, חכמה מוכשרת וכו', חייכתי אליה ואמרתי שיש לי חברה. בקיצור, המקום לא מדהים או מפואר, אבל התאים לי כמו כפפה, וכך התחלתי לשחות בבקרים לפני העבודה.
וכך אני שוחה כל בוקר, הגוף הפסיק להתעגל ואפילו התחיל להתחטב, עד שיצאתי למילואים - אימון כמו שלא עשינו הרבה זמן – ושם גיליתי שלמרות השחייה אני בכושר של בטטה ממוצעת. מאז, שלוש פעמים בשבוע אני מגיע בערב ומתאמן גם בחדר כושר. הזקנים לא מגיעים בערב, ולהוציא אורחים מזדמנים במלון אני לרוב נמצא שם לבד, יכול להתאמן בשקט בלי הפרעות.
כמעט עפתי מההליכון
כמה מתיחות, עליתי על ההליכון, הדלקתי את נגן ה-MP3 והתחלתי לרוץ, רצתי במשך כמה דקות עד שהיא נכנסה. מעולם לא ראיתי בחורה יפה כמוה, אני חושב שהמילה "שלמות" עושה לה עוול. כמעט עפתי מההליכון.
אלכסיי זרק הצידה את הספרים וניגש אליה, נראה שהבחינה שלו כבר לא כל כך מעניינת אותו. לא יכולתי לשמוע אותם, אבל ממה שראיתי מהמראה הם דיברו בעיקר בנפנופי ידיים, ואלכסיי חזר מאוכזב לשולחן שלו.
"היא לא מדברת עברית ולא אנגלית ואפילו לא רוסית", צעק לי. "מה אני יכול לעשות? התיירות האלה משגעות אותי, איך אני יכול ללמוד עם הכוסית הזאת פה?"
מאחוריי התחילה הגברת החלה במתיחות. אוי אלוהים כמה שהיא גמישה! כמה שהיא יפה! די! לא יכולתי יותר. הרמתי מבט לתקרה והתחלתי לרוץ כמו משוגע, עד שפתאום אני מרגיש נגיעה, מסתובב והיא עומדת לידי.
לא ייאמן, מקרוב היא היתה אפילו יותר יפה, והחיוך שלה משגע. אני לא יודע פורטוגזית, אז גמגמתי לה מהקצת ספרדית שאני זוכר מדרום אמריקה "no, Yo hablo poco spañol" (לא, אני יודע קצת ספרדית).
החיוך שלה התרחב, והיא ענתה לי בספרדית "טוב מאוד, אני יודעת ספרדית, אתה יכול לעזור לי עם המכשיר שם? ההוראות זה בשפה שאני לא מבינה".
ניגשתי למכשיר והראתי לה איך להפעיל אותו. "מה את עושה בישראל?" שאלתי. היא ענתה בשטף דיבור, וממה שהצלחתי להבין היא הגיעה לעבוד, לטייל ולראות מקומות קדושים.
עזרתי לה עם המכשיר, ואז התקרבה אליי, העבירה את היד שלה על היד שלי ולחשה לי תודה.
וזהו, לא יכולתי לדבר לא יכולתי לזוז, הייתי מהופנט. אחר דקה של הלם מוחלט דידיתי בחזרה אל ההליכון והמשכתי לרוץ, מגניב מידי פעם מבט לכיוונה ובכל פעם רואה אותה מסתכלת אליי ומחייכת.
לא יכולתי לרוץ, לא יכולתי להתרכז, אז יצאתי מהחדר למלתחות, לבשתי בגד ים והלכתי לסאונה.
אני לא יודע כמה זמן ישבתי בסאונה, מנסה להירגע ולחזור לריכוז, עד שהדלת נפתחה ובפתח עמדה האלילה, עטופה במגבת, ושאלה "אפשר?"
ואז הבנתי את משמעות הביטוי "נעתקה נשמתי"
הנהנתי בראשי. היא נכנסה, סגרה את הדלת הורידה את המגבת, פרשה אותה ונשכבה בדרגש שלידי. ואז הבנתי את המשמעות של הביטוי "נעתקה נשמתי", פשוט הפסקתי לנשום!
זה לא מציאותי, זה חלום, זה לא יכול להיות אמיתי שהבחורה הכי יפה שראיתי אי פעם בחיי שוכבת בסאונה לידי ערומה!
אחרי שהגוף שלי הבין שהוא לא נושם התחלתי להיחנק ולהשתעל. היא קמה ונצמדה אליי. "אתה בסדר? צריך עזרה?" נרגעתי לשנייה ואמרתי "אני בסדר". היא הסתכלה בי במבט עמוק ואמרה "אם אתה צריך משהו, רק תגיד" והתחילה להעביר את ידה על החזה שלי, ממשיכה אל הבטן ולאט לאט מורידה את היד לכיוון הבגד ים שלי.
קמתי, יצאתי מהסאונה, רצתי אל המקלחת ופתחתי אותה על המים הכי קרים שיש. לא יכולתי לחשוב, המוח שלי היה ריק.
המחשבה הראשונה שעלתה בראשי: אתה הומו!!!!!
התלבשתי ויצאתי אל האוטו, ולאט לאט המוח של חזר לתפקד. המחשבה הראשונה שעלתה בראשי: אתה הומו!!!!! איך לא זיינת אותה! רק גבר שנמשך לגברים אחרים עושה מה שאתה עשית. כל הדרך הביתה חזרה אותה מחשבה על עצמה. הרי דברים כאילו לא קורים במציאות, הם קורים בפנטזיות או בסרטי פורנו. לי זה קרה ולא עשיתי כלום. יותר גרוע - פשוט ברחתי. אלוהים ישמור, אני כנראה הומו!
חזרתי הביתה, חברה שלי ישנה במיטה. התיישבתי בסלון ופתחתי את הטלוויזיה, חיפשתי את התוכנית הכי דבילית, משהו שלא יגרום לי לחשוב. איזה מזל שיש את התוכנית של גיא פינס, שם מספרים על עוד חברת אופנה שיוצאת בקמפיין חדש ומדבר איש שמן וקרח מחברת האופנה ומזיין לכתבת בשכל על הקמפיין ועל ההשקעה שלהם ועל משרד הפרסום שלקחו ועל זה שהביאו במיוחד לארץ את הדוגמנית הכי חמה מברזיל.
ואז, על המסך, מופיעה אותה אחת שרק לפני שעה השארתי ערומה בסאונה. ואותה דוגמנית מספרת לכתבת שהיא מאוד אוהבת את הארץ, קצת עצוב לה כי היא בדיוק נפרדה מחבר שלה, ומי יודע, אולי היא תמצא מישהו פה בארץ.
סגרתי את הטלוויזיה. זהו, עכשיו זה ברור, אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים. הדוגמנית הכי חמה בברזיל שבדיוק נפרדה מחבר שלה היתה איתי ערומה בסאונה ורצתה אותי, ואני ברחתי כמו שפן. המסקנה ברורה יותר מתמיד: אני הומו!
הלכתי לחדר שינה, התפשטתי ונכנסתי למיטה. חברה שלי הסתובבה מתוך שינה וחיבקה אותי, ואז זה היכה בי, כמו רעם ביום בהיר: אני לא הומו, אני מאוהב! אוי אלוהים אני פשוט מאוהב בחברה שלי! זה הרבה יותר גרוע, לא?!?
האימייל של דוד
