הסְלַאמס - תופעת פרברי העוני בעולם

בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים לתהליכי אורבניזציה אינטנסיביים המתחוללים במדינות העולם השלישי. תופעה זו כוללת הגירה המונית של מיליוני בני אדם מהכפרים בהם הם מתגוררים ומעבר לערים גדולות בכדי לשפר את מצבם הכלכלי. הנהירה לערים דומיננטית במיוחד במדינות שהתפתחותן הכלכלית מהירה וצפיפות האוכלוסייה בהן הולכת וגדלה, סין, הודו וברזיל למשל.

השנה צוינה נקודת מפנה עולמית: מספר האנשים הגרים בערים גדול ממספרם של תושבי הכפרים. עובדה זאת מציבה אתגרים והזדמנויות רבות בפני הערים הנאלצות לקלוט אוכלוסייה רבה בפרק זמן קצר, אך במקביל גם מהוות מוקד של עוני, בעיות סביבתיות, חברתיות ובריאותיות. הערים יכולות לשמש כמרכז של שינוי וחדשנות טכנולוגית וחברתית ובכך להוביל תהליכים לאומיים וגלובלים - ולכן למתרחש בהן יש משמעות רחבת היקף.

קווים לדמותה של תופעת העוני

הזרימה האדירה של האוכלוסייה העולמית מהכפר לעיר מאלצת יותר ויותר אנשים לחיות בסלאמס, מושג כללי המתייחס לפרברי מגורים רעועים הממוקמים לרוב בפאתי העיר או באזורים שאיש אינו רצה לגור בהם, דוגמת שטחי ביצות, סביב מסילות רכבת, מקומות המועדים להצפה ועוד. השכונות הללו מורכבות ממבנים מאולתרים ואין בהם תשתיות מים, ביוב וחשמל. בנוסף, התושבים אינם בעליה של הקרקע עליה הם מתגוררים.

המחיר שגובים המשכנות הללו כבד. תחלואה הנובעת מסניטציה לקויה, זיהום חמור לו גורמת הבערת עצים לבישול וחימום, ואף מקרי מוות כתוצאה מתנאי המחיה הבלתי סבירים. לדוגמה, אזורי הסלאמס המקיפים את בומבי ממוקמים בשטחי מסילות רכבת, ומדי שנה נדרסים למוות אלפים מתושביהם. אך הסלאמס

הינם תוצר של תופעת עוני, ולא ההפך. לכן אם בעבר היה נדמה כי ניתן לפתור את הבעיה על-ידי בניית בתים בהן ישוכנו דיירי הסלאמס, כיום ברור כי יש צורך בהתמודדות רחבה יותר עם הגורמים לעוני במישור החברתי-כלכלי.

לעתים קרובות נשמעת הטענה כי העני אשם במצבו, ואילו היה עובד קשה יותר היה יוצא מהעוני כמו שאחרים הצליחו. לשיטתי, הטלת האשמה על העני מוטעית. תופעת העוני היא תוצר של מערכת פוליטית ומבנה ארגוני-כלכלי מפלה. עוני אינו רק תוצר של תהליכים כלכליים ועושרה של מדינה, עוני מונע מהימצאותן של מערכות היוצרות העדפה חברתית. השתייכות משפחתית, מוצא, השכלה, שפה, חוקים, מדיניות ועוד, יוצרים את ההעדפה הזו. כל אלה  שולטים בניידות החברתית, בהיקף העוני ובהרכב האוכלוסייה הענייה. לכן, במידה רבה ניתן לומר כי הסלאמס הם תוצר של אפליה ותהליכים פוליטיים, לא פחות מאשר הם תוצר של אורבניזציה וגידול האוכלוסייה.

התמודדות עם פרברי הסלאמס 

מגמות שונות אפיינו את ההתמודדות עם תופעת העוני והתעצמות אזורי הסלאמס במחצית המאה האחרונה. החלוקה לפי מדיניות אופיינית לעשורים מסוימים, אם כי אין משמעות הדבר שלא ניתן להבחין במדיניות זאת כיום.

שנות החמישים והשישים: ההתמודדות כללה בניית מגורים מסודרים בפאתי הערים, בהם ניתן היה לשכן את תושבי הסלאמס. המניע לכך היה רצון לייצר תעסוקה ולעודד את ענף הנדל"ן כחלק מעמעותי מכלכלת המדינה, המבוססת על צמיחה ותיעוש. בסין, למשל, העתקת דיירי הסלאמס שימשה ככלי לשליטה על האוכלוסייה העירונית. ואילו בישראל, שוכנו חלק מתושבי העיר העתיקה בירושלים, שנחשבה למעין סלאמס, בשיכוני נוסיבה בבית חנינא. מהמדיניות הזו נגזרו בעיות רבות, בהן מיקום המגורים במקומות מרוחקים לא נגישים, איכות בניה נמוכה ויחידות דיור צפופות, וכן מיעוטן של תוכניות שיכון שהיו נגישות לאוכלוסיות חלשות.

שנות השבעים והשמונים: בעקבות התערבותן של מדינות מפותחות, שהחלו להפעיל תוכניות סיוע במדינות העולם השלישי, החל ניסיון לעזור לאוכלוסיות חלשות במקום לשכנן במבנים קיימים. המדיניות דגלה בתוכניות עזרה עצמית ומתן מימון לבניית מתחמי מגורים, בכדי להביא ליציאה עצמית מהסלאמס. אחד המניעים למדיניות היו תקציבי העתק שהוזרמו מארצות-הברית למדינות אמריקה הלטינית, במטרה לייצר יציבות פוליטית-אורבנית נוכח איום התפשטות הרעיונות הקומוניסטים. בנוסף, התוכניות הללו נראו כדרך זולה לבניית דיור ציבורי כיוון שעל העניים הוטל להחזיר את ההשקעה בהם. אלא שבדיעבד התברר כי מעט מאוד אוכלוסיות חלשות יכלו לקחת חלק בתוכניות העזרה העצמית, וחלק ניכר מהדיירים בעלי ההכנסה הנמוכה חזרו לסלאמס.

שנות התשעים: מדיניות העזרה העצמית המשיכה במקביל לחדירת רעיונות ניאו-ליברלים. אלה ראו במערכת הכלכלית-חברתית מערכת סגורה שבכוחות עצמה מגיעה להרמוניה טבעית, כאשר בחלוף הזמן העושר מחלחל כלפי מטה אל העניים. בעקבות כך תפקיד המדינה והתערבותה הצטמצמו, שכן התערבות חיצונית מפריעה לאותה הרמוניה טבעית של 'עושר מחלחל'. וכך, הדגש הממשלתי הושם על בניית שוק וכלכלה, ולא על התערבות מקומית.

סוף שנות התשעים עד ימינו: החשיבה כיום רחבה ודמוקרטית יותר, וישנו שיתוף פעולה בין האוכלוסיה לארגונים לא ממשלתיים. החשיבה הזו שואפת לייצר פיתרון כללי לבעיית העוני באמצעות השכלה, שיפור איכות החיים והסביבה, תהליכים ארוכים המחליפים את פיתרון השיכון המקומי. המדיניות גורסת שעל המדינה להיות אחראית על ניהול תוכניות הבניה והשיכון כחלק מההתמודדות עם העוני, ואלה מבוצעות על-ידי הרשויות המקומיות, גופים פרטיים, הקהילה וארגונים לא ממשלתיים. המניע העיקרי של המדיניות הוא ההכרה ההולכת וגוברת במורכבות הבעיות והקשר ביניהן, ובמעורבות ההולכת וגוברת של החברה האזרחית. אולם לעת עתה, המדיניות מיושמת באופן חלקי.

האתגר העתידי: פיתוח בר-קיימא של ערים 

בעקבות עליית מעורבותה של החברה האזרחית בתהליכים, שכיחים יותר ויותר ההתייעצות עם הציבור והניסיון להתמודד עם תופעת העוני באופן רחב. שדרוג הסלאמס ומרקם הבינוי נעשה במקביל לשינוי התהליכים החברתיים המשמרים את המעמדות בחברה, וכן ליצירת מקומות עבודה והכשרה. אולם לצד אלה דרושות תשתיות תחבורה נגישות וזולות, עידוד התארגנויות קהילתיות-מקומיות לעזרה הדדית, טיפול בהתמודדות דיירי הסלמאס עם התדמית העצמית שלהם, ושיתוף כנה יותר שלהם במוקדי הכוח העירוניים. את המענה לכל אלה מציע הפיתוח בר-הקיימא, השואף להתמודד עם כלל האספקטים.

דוגמה ישראלית להתמודדות עם סלאמס היא מגורי שוליים כדוגמת הכפרים הלא-מוכרים בנגב, שאינם מחוברים לתשתיות מים, ביוב, חשמל ועוד. בנוסף, ובהמשך

למצב זה של מגורים בלתי מוכרים, הבדואים יושבי הכפרים 'אינם קיימים' בשל הגדרת האזרחות שלהם.

המצב הוא תוצר ברור של מדיניות פוליטית מפלה, ובדיוק כמו בעולם נובע ממדיניות שמטרתה היתה ליישב מחדש את הבדוים ביישובים 'מוכנים מראש' ובכך לפתור את בעייתם. מדיניות זו גררה ביקורת רבה מצד ארגונים אזרחיים, וכיום ניתן להבחין במהלך איטי של הידברות ואף שיתוף פעולה עם תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים. כמובן שהמצב רחוק מלהיות אידיאלי, אבל מגמת הדמוקרטיזציה העולמית מורגשת גם כאן. 

ירמי בן-שלום משמש יועץ תכנון ופיתוח בר-קיימא לגופים ומוסדות שונים, ופעיל בהתנדבות במכללה החברתית-כלכלית ובארגוני סביבה בישראל 

• המכללה החברתית-כלכלית , עמותה ללא כוונות רווח, מספקת ללומדים בה ידע תיאורטי וביקורתי על החברה הישראלית - לצד אלטרנטיבות וכלים מעשיים שמטרתם לקדם שינוי חברתי. המכללה פועלת בכל הארץ ומונעת על-ידי פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה הפועלים בהתנדבות. מדור שבועי מגיש מדי יום ראשון שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.  
  

• לכל שיעורי המכללה לחצו כאן