ועדת הכלכלה אישרה: הנגיד יפקח על עמלות הבנקים
החוק ייכנס לתוקף בעוד חצי שנה ויבוצע בפועל בתוך שנה. בשלב ראשון הנגיד יוכל לקבוע רשימה של שירותים בנקאיים שרק עליהם יוכלו הבנקים לגבות עמלה. בשלב שני הוא יוכל להכריז על שירותים שימצא לנכון כברי-פיקוח, ובשלב שלישי הוא יהיה רשאי להגביל את המחיר של כל עמלה שימצא לנכון או לאסור את גבייתה
החוק ייכנס לתוקף בעוד חצי שנה ויבוצע בפועל בתוך שנה. זאת, כדי לתת למפקח על הבנקים ולבנקים זמן מספיק להיערך ליישום החוק. המפקח קיבל שלושה חודשים עם אפשרות להארכה בשלושה חודשים נוספים והבנקים קיבלו את אותם פרקי זמן, שמועדם יתחיל לאחר שהנגיד סיים את היערכותו. המפקח, רוני חזקיה, העריך תחילה שיידרשו לו 6 חודשים וכך גם הבנקים אבל בלחץ הוועדה הוסכם על לוחות הזמנים הנ"ל.
החוק מעביר למעשה את כל סמכויות ההפעלה לידי נגיד בנק ישראל ומשאיר לו מרחב גדול של שיקול דעת: הנגיד יקבע את רשימת השירותים שבעדם רשאי הבנק לגבות עמלות, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת של בנק ישראל. נציגי הבנקים חברים בוועדה אך לא מהווים את הרוב.
הנגיד גם יוסמך לקבוע בכללים את אופן חישוב העמלות, ויקבע את הדרך שבה הבנק יודיע זאת ללקוחותיו. הנגיד רשאי גם לקבוע הוראות מצומצמות לגבי סוגים של שירותים ומגזרי לקוחות שונים. הכללים יתייחסו להצגת העמלות בדרך מובנת והוגנת וימנעו גביית עמלות שונות בשל אותו שירות. בנק יוכל להוסיף שירות תמורת עמלה רק באישור המפקח על הבנקים.
יישום החוק יתנהל בשלושה שלבים, כאשר מלת המפתח של החוק היא שהנגיד רשאי ולא חייב לבצע את השלבים השונים. בשלב ראשון הנגיד רשאי לקבוע רשימה של שירותים בנקאיים שרק עליהם יוכלו הבנקים לגבות עמלה. בשלב שני הנגיד יהיה רשאי להכריז על שירותים שימצא לנכון כברי-פיקוח, בהתאם לשיקוליו ולתנאי השוק. בשלב שלישי הוא יהיה רשאי להגביל את המחיר של כל עמלה שימצא לנכון או לאסור את גבייתה.
הכרת שירות כבר-פיקוח תיעשה אם נמצא שהעמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין הבנקים או בינם לבין נותני שירותים פיננסיים דומים, אם הלקוח יכול לקבל את השירות רק בבנק שבו מתנהל חשבונו, או אם הנגיד מצא שמדובר בשירות חיוני לטובת הציבור. הנגיד יוכל לקבוע עילות נוספות לפיקוח באישור ועדת הכלכלה.
מתוך העמלות שבפיקוח, הנגיד יוכל לקבוע את מחירה או את שיעורה ביחס לשירות, או לקבוע את תקרת הסכום שהבנק יוכל לגבות, או כאמור לאסור את גביית העמלה בעד השירות. בנק לא יוכל לגבות עמלה על שירות שברשימה, אפילו אם השירות איננו בר-פיקוח, בסכום גבוה מזה שגבה לפני כניסת החוק לתוקף, אלא באישור המפקח על הבנקים.
הוועדה שאישרה למעשה את הצעת הממשלה והוסיפה בעיקר את הפרק שמסדיר את מעבר הלקוחות בין הבנקים, הוסיפה גם תוספת שהציג ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) המחייבת את בנק ישראל ליידע את ארגוני הצרכנים בכל מקרה שבנק מבקש להוסיף שירות תמורת עמלה או לייקר את מחירה של עמלה בפיקוח.
עוד קבלה הוועדה הצעה של איגוד הבנקים לקבוע בחוק מתן זכות ערעור לבנק אם המפקח דחה את בקשתו לייקר עמלה. היו"ר כחלון הסכים בישיבה קודמת להצביע על הצעת הערעור. היום הוא נסוג מהסכמתו והודיע שלא יעמיד אותה להצבעה אלא אם אחד מחברי הוועדה יאמץ אותה. נסיגתו קוממה את איגוד הבנקים במחאה חריפה על שינוי עמדתו, ואז הוא חזר בו והודיע שיעמיד אותה להצבעה וגם יתמוך בה.
"התגלה כשל שוק"
בדיון המסכם אמר המפקח על הבנקים כי החוק יאפשר את צמצום מספר העמלות, יגביר את השקיפות ויאפשר ללקוחות להשוות את מחירי השירותים בין הבנקים. החוק אמר חזקיה, שאומץ לאחר שהתגלה כשל שוק של העדר תחרות בין הבנקים מיועד לצמצם את הפיקוח על מחירי העמלות ככל האפשר ולהאיר אותם לכוחות השוק.
עם זאת הוא הזהיר שדרישת חברי הוועדה לאיחוד עמלות וגביית סכום אחד עבור כל שירות עלולה ליצור בעיות בגלל מורכבותם של שירותים רבים אשר כוללים שירותים משניים עם דרכי חישוב אחרות של העמלה, כגון בעסקות מט"ח. המפקח כופף את חברי הוועדה שניסו להכתיב בחוק את שיקוליו והם הרפו ממנו כשאמר, "אם אתם רוצים לתת לנגיד את שיקול הדעת, תחליטו בעצמכם איזה עמלות יהיו ברשימה ומה ייכנס לפיקוח".
מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל ביקש להגביל את חוג הלקוחות שהחוק יחול עליהם, לאחר שהאיגוד הסכים עם בנק ישראל שהחוק יחול בעיקר על לקוחות יחידים (משקי בית, פרטיים וכו') ועל עסקים קטנים – או בלשון שנקבעה בחוק – "עסקים עם מחזור שיקבע הנגיד". פרל הציע להגביל את הפיקוח על "שירותים יסודיים רלבנטיים" ללקוחות חלשים שהכנסתם החודשית עד עשרת אלפים שקל והיקף נכסיהם עד 150 אלף שקל. הצעתו נדחתה בגל ביקורת קשה. המפקח חזקיה הזהיר במגבלות אלה ייפגעו משקי הבית וגמלאים. לאחר התערבות עו"ד לחמן-מסר אמר פרל שאין לו בעיה עם הסכומים והמגבלה צריכה להיות רק "במקום שבו יש כשל שוק".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן מסר, ביקשה מהוועדה לתת לנגיד בנק ישראל ולמפקח את מרחב שיקול הדעת לביצוע החוק "ולא לשים אזיקים על ידיו". זאת, נוכח הצעות של חברי הוועדה להוסיף הוראות מפורטות שיחייבו אותו לצעדים שאין לו שליטה עליהם. מנוסח חוק שהתקבל עולה כי במאבק הממושך בסוגיית העמלות יצא בנק ישראל כשידו על העליונה, למרות הלובינג החזק שהפעילו הבנקים.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה כחלון (ליכוד), אמר לאחר אישור החוק כי עם הפעלתו תהיה שקיפות בכל נושא העמלות ויכולת השוואה של הלקוחות בין העמלות שמציעים הבנקים עם יכולת לעבור מבנק לבנק, שאף היא מוסדרת בחוק.
