די לטירוף

פעילי ארגון מטות ערים, תנועת השטח של הציבור הלאומי, מקיימים הערב (א') הפגנת מחאה נגד ההצגה "חברון", קופרודוקציה משותפת לתיאטרון הבימה ולתיאטרון הקאמרי, שתעלה בבכורה על במת אולם אריסון בתל אביב. "תיאטרון ישראלי בשירות החמאס", כך טוענים מארגני ההפגנה שהחלה ב-20:15 מול אולם התיאטרון.

"מדובר בהצגה על חיילי צה"ל 'רעים' שכביכול מתעמרים בפלסטינים 'שוחרי שלום' שבפועל יוצאים לפיגועי התאבדות נגדנו חדשות לבקרים", אומרים מארגני ההפגנה וקובלים, "פעם תיאטרון הבימה היה התיאטרון הלאומי של מדינת ישראל. היום הוא התיאטרון הלאומי של החמאס. אם כך הוא, יש להפסיק כל תקציב ממשלתי שמגיע להבימה לאלתר ולהפנות את הנהלתו לגורמים שמממנים את יחסי הציבור של הטרור האיסלמי העולמי. אנחנו מקווים שמשמרת המחאה הזו תחזיר את תיאטרון הבימה לשפיות".

"הבימה כבר התאסלם", מפגינים מחוץ לתיאטרון (צילום: אלי אלגרט)

סוזי דים, דוברת ארגון מטות ערים, הוסיפה ואמרה ל-ynet: "המפגינים הם אנשים שתומכים בהתיישבות בחברון ובפעילות צה"ל בשטח. אנחנו חושבים שיש גבול לכמה אפשר לירות לעצמך ברגל. צריך להבין שמכונת התעמולה הפלסטינית לא נחה לרגע".

דים מודה כי טרם צפתה בהצגה וכי לא קראה את המחזה. "היו סקירות רבות בעיתונות ומספיק להסתכל על כתבות הפרומו שמציגות באופן ברור את הפלסטינים כמסכנים ואת החיילים שיורים בהם", היא אומרת, "הכוונות של המפיקים ברורות. אלה אנשים עם דיסק דפוק במוח שעובדות עוברות לידם כמו רוח, והם משוכנעים שאין יותר מסכנים בעולם מהפלסטינים. אין שום דבר רע בתימהונים אבל כאן מדובר בתימהונים שמסכנים את המדינה ומערערים את התדמית שלה בחו"ל. אנחנו רוצים להגיד למנהלי התיאטרון: די לטירוף. מדובר בדיני נפשות וזה אומר שצריך לנהוג בתבונה".

לנהוג בתבונה, כלומר לא לגעת בנושאים שכאלה?

"זה אומר לנהוג בתבונה ובשכל, וכל אדם נבון יודע איך לעשות את זה. אפשר לעשות תרבות מאתגרת ומקסימה בתוך המעטפת הזו".

כלומר להראות רק צד אחד של המציאות?

"כלומר לנהוג בתבונה. בתוך המעטפת של שמירה על חיי אדם במדינת ישראל ובעולם התרבותי, הבימה נהנית מחופש שאינו מובן מאליו. אנחנו חושבים שיש מיליון דרכים מעניינות להציג את הנושא ולעורר מחשבה. אני לא חושבת שכל אירוע תרבות צריך להיות מופע יחצני ופלקטי של העניין הפלסטיני, זה הפך לז'אנר שלם"

מה את חושבת שהמניע לכך?

"בגלל שמי שעוסק בעניין הפלסטיני יש לו הרבה כסף שעומד לרשותו".

קלרה חורי ואלון דהן. נוהגים בתבונה?

את חושבת שהתיאטרון הישראלי מעלה הצגות שכאלה מחוסר מחשבה או אולי מתוך תמיכה בעניין הפלסטיני?

"מתוך רשלנות פושעת. אנחנו מקווים שמי שייחשף לעמדה שלנו יעמוד לצדנו".

"תופעה בלתי נסבלת"

בתיאטרון הלאומי ובתיאטרון הקאמרי התארגנו לקראת הבכורה ואף תגברו את האבטחה באולם. "אנחנו לא רוצים לקחת סיכונים", אמרו ל-ynet. מנהלו האמנותי של תיאטרון הבימה, אילן רונן אמר בתגובה: "בתקווה שאנחנו מדינה תרבותית ומתוקנת, אני רוצה לקוות שכולם מבינים שתיאטרון לאומי צריך שתהיה לו עצמאות אמנותית שמאפשרת לעלות מגוון של רפרטואר, ובכללו העברת ביקורת על המציאות שבה אנחנו חיים, בין היתר על העימות הישראלי-פלסטיני.

אם להתלות באילנות גבוהים אז לאחרונה הנשיונל תיאטר העלה הצגה של דויד הר שמתחה ביקורת חריפה על ממשל בלייר והמלחמה בעיראק. מבחינה זו תפקידו של התיאטרון הלאומי לגעת במגוון התמודדויות של החברה הישראלי.

"אני רוצה להדגיש שמדובר בשני תיאטרונים שחברו יחד ליצירת תיאטרון איכותית. לגבי המחזה עצמו אני חושב שמעלתו היא במימד האנושי והניסיון להציג את הקורבנות היהודים והערביים שהם ובעיקר ילדיהם ותינוקיהם חפים מפשע והם סובלים ממעגל הדמים הבלתי פוסק. בסופו של דבר לא הערבים ולא היהודים יוצאים נקיים. זה לא מחזה של שחור ולבן ואין פה טובים או רעים. זה מאבק מיתי של שני שבטים על חלקת אדמה. המחזה מתמקד בחברון שהיא עיר מאד טעונה ומתוחה מבחינה אידיאולוגית הן מהצד היהודי והן מהצד הפלסטיני.

"התופעה שאנשים מביעים ביקורת רק על סמך ידיעה תקשורתית כזו או אחרת היא בלתי נסבלת. זו תופעה שחוזרת על עצמה לצערי הרב וזה סימפטום לחוסר סובלנות וניסיונות להטיל צנזורה שאני מבקש להזכיר שבוטלה לפני שנים".

"חברון" הוא מחזה הביכורים של המשורר והאדריכל תמיר גרינברג. הדרמה מציגה את המאבק המיתי של הישראלים והפלסטינים במסגרת עלילתית שתחילתה הרג בנו הפעוט של המושל הצבאי בחברון על ידי בנו של ראש העיר חברון לשעבר, המשכה בהרג נכדו של המוכתר הפלסטיני וסופה במרחץ דמים שיוצא משליטה. רצח רודף רצח ומוות רודף מוות. סיר הלחץ שבו ישוב יהודי זעיר כולא את הרוב הערבי בעירו מתפוצץ ביום מסיק הזיתים. את ההפקה ביים עודד קוטלר ובה משתתפים אפרת אביב, ראידה אדון, נדב אסולין, אלון דהן, מכרם חורי, קלרה חורי, עידו מוסרי, יוסף סוויד, הישאם סולימאן, רסאן עבאס, סיון פז-בוגנים, נינה קוטלר, יובל רז, עידו רוזנברג, ויגאל שדה.