"העברת הרוצחים לירדן - כמו כדור בלב"
בני משפחותיהם של חיילי המילואים יהודה ליפשיץ ופנחס לוי שנרצחו בנובמבר 1990, קובלים על הצעתו של ראש הממשלה להעביר את המחבלים להמשך מאסר בירדן. אחיו של יהודה ז"ל: "אני לא רוצה לגור במדינה שהממשלה שלה מחליטה לשחרר רוצחים של חיילים שלנו"
"אנחנו מרגישים כאילו ירו בנו כדור שמסתובב בתוך הלב" - כך אמר אמש (ד') ל-ynet איתי ליפשיץ, אחיו של רב-סרן (מיל') יהודה ליפשיץ ז"ל שנהרג בהיתקלות עם מחבלים בגבול ירדן לפני 17 שנה. ליפשיץ הגיב בכך להצעה של ראש הממשלה והשרים לבני, ברק, דיכטר ופרידמן להעביר לידי הירדנים את המחבלים שרצחו את אחיו ואת סמ"ר (מיל') פנחס לוי. על פי ההצעה - שתובא לאישור הממשלה בשבוע הבא - המחבלים ימשיכו לרצות את עונשי המאסר בבית כלא בירדן.
משפחותיהם של שני החללים הגיבו בזעם רב להצעה של אולמרט, ואמרו כי אינן מאמינות שרוצחי בניהן באמת ירצו את המשך עונשם בכלא הירדני. "אני פשוט מתבייש ובז לראש הממשלה. אני לא רוצה לגור במדינה שהממשלה שלה מחליטה לשחרר רוצחים של חיילים שלנו", אמר ליפשיץ, שסבור כי השרים יביעו את הסכמתם להצעה. "זו החלטה פוליטית. בשבילם זו אותה צורת החלטה כמו העלאת מחיר הלחם".
"הצעה נואלת". הוריו של יהודה ליפשיץ ז"ל (צילום ארכיון: רונן בוידק)
אלי ליפשיץ, אביו של יהודה ז"ל, מגדיר את ההצעה "נואלת". לדברי האב השכול, "מדינה מתוקנת לא היתה עושה את זה. אני גם לא מאמין שאם זה היה הפוך - ירדן היתה משחררת. הבן שלנו לא נהרג מסיבות אישיות, אלא בשליחות הצבא. הוא עצר שם חברי ג'יהאד איסלאמי שהתכוונו לעשות פיגוע, וזה עלה לו בחייו. נותנים לנו תחושה שהבן שלנו היה פראייר ולא היה צריך לעשות את מה שהוא עושה".
שרה לוי, אמו של פנחס ז"ל, סיפרה שאינה חדלה לבכות מהרגע שבו הודיעו לה כי רוצחי בנהּ יועברו מהכלא בישראל. "רצחו לי את פיני מחדש. הפצעים נפתחו שוב. בשיחה עם ראש הממשלה אמרתי לו שכל המשפחה מתנגדת באופן נחרץ. זו לא שאלת נקמה - זו שאלה של צדק. אני לא מאמינה ששם הם יקבלו את העונש, ואם מחר-מחרתיים ישחררו אותו, איך נדע על זה?"
לוי אמרה ל-ynet כי היא כועסת על כך שלא נותנים למשפחות השכולות להגיע לישיבה ולהביע את התנגדותם בפני חברי הממשלה, אלא מסתפקים במתן אפשרות להגיב בכתב. "אולמרט אמר שהוא יביע בממשלה את ההתנגדות והכאב שלי, אבל אני לא אוכל להביע את זה בעצמי, וזה מצער אותי. רציתי לעמוד בפני אלו שמחליטים על גורלו של רוצח בני ולהביע את התנגדותי ואת הצער שלי. לא רצחו רק את הבן שלי - רצחו את כל המשפחה".
לפנייה לכתב/ת 
