לוקחים את הילדים לעבודה? כדאי להתכונן

זה אולי הפתרון האחרון שנעדיף, ובכל זאת, במוקדם או במאוחר, כמעט כולנו ניקח את הילדים לעבודה. למה? כי בשלב מסוים כלים כבר כל הקיצים, הקייטנות והבייבי-סיטרים, וגם ימי החופשה שלנו מתפוגגים להם. ומה נשאר? החופש הגדול.

"לקיחת הילדים לעבודה לא חייבת להיות פתרון של אין-ברירה‭,"‬ אומר גרשון פז-טל, מחבר הספר "הכל מתחיל מהבית – על ניהול הפנאי" (הוצאת אופוס-גפן‭,(‬ ויו"ר האיגוד לתיירות ולתרבות הפנאי בישראל. "יש בכך גם לא מעט היבטים חיוביים וחינוכיים. כדי להוציא מהסיטואציה את המיטב, המפתח הוא תכנון מוקדם. אם נשב עם היומן מראש, ונתכנן את הימים שבהם כנראה נצטרך לקחת איתנו את הילד לעבודה, נוכל להפוך את השהייה של הילד במקום העבודה שלנו, ההורים, למסגרת פנאי איכותית ונעימה בעבור כולם‭."‬ איך בדיוק? ככה:

1. רווח הדדי: מבררים עם עצמנו מה אנחנו והילד יכולים להרוויח. מבחינתנו, כהורים, הרווח ברור - חיסכון כספי ופתרון שלא דורש מאיתנו לבקש עזרה מאחרים, אבל גם מבחינת הילד יכולים להיות כאן רווחים: הוא מגלה מה באמת אבא ואמא עושים כל היום, ודרך המפגש הזה מקבל הצצה לעולם העבודה, מקבל ערכי עבודה כמו סדר, דיווח אמין, יעילות, ואפילו לומד איך נראה שולחן עבודה, או איך עונים לטלפון.

2. שיחת הכנה משפחתית: עורכים מראש שיחה משפחתית, שבה מודיעים מראש שזו התוכנית, מסבירים מה היתרונות של שהיית הילד בעבודה של ההורים ושומעים רעיונות והערות של הילד.

3. שיחת הכנה מקצועית: חשוב מאוד לפנות למנהלים בבקשה להביא את הילד, ולא ברגע האחרון. לשיחה הזו כדאי להתכונן היטב, ולהביא רשימה של מטלות שהילד יכול לעשות בעבור מקום העבודה: כמעט בכל משרד או מפעל יש עבודות שאף פעם לא מספיקים לעשות, ושניתן לבקש מהילד לבצע. ילד בן חמש יכול להדביק מדבקות ולמיין ציוד משרדי; ילד בן שבע יכול לספור משטחים או לארגן תיקיות; ילד בן ‭11-10‬ כבר יכול להקליד מסמכים, למיין קבצים במחשב ועבודות רבות נוספות. בנוסף, חשוב להכין רשימה של פעילויות אחרות שהילד יכול לעשות (לצייר, לצפות בטלוויזיה, להדביק) והיכן הוא יכול לעשות אותן בלי להפריע.

4. שיחת הכנה עם העובדים האחרים: כדי למנוע ממקום העבודה להפוך בימים מסוימים לגן ילדים, כדאי להכין מעין "לוח תכנון‭,"‬ שבו תתאמו ביניכם מי מביא ילדים באיזה יום (אם כי לפעמים, דווקא הבאת שני ילדים באותו גיל יכולה להבטיח יום נפלא של משחק משותף‭(!‬.

לא אמרתי לך בשום אופן לא ללחוץ על Delete? (צילום: ablestock)

5. מכינים לוח זמנים לילד. ככל שתכנון הזמן מפורט יותר (9-10 עבודה במחשב; 10:30-10‬ סידור כלי כתיבה; 12:00-11:00‬ צפייה בטלוויזיה, וכן הלאה‭,(‬ כך קל יותר לילד להתארגן בתוך מקום העבודה.

6. מתדרכים את הילד. מה שנראה לנו ברור מאוד, לגבי הילד הוא עולם זר ומוזר. לכן חשוב מאוד לשבת עם הילד יומיים-שלושה לפני שלוקחים אותו לעבודה, ולהסביר: למה בכלל לוקחים אותו לעבודה, ומה הוא יכול להרוויח מזה. מה האנשים במקום העבודה שלכם עושים, מה המטרות שלהם, ואיך הם מבצעים אותן ‭")‬אצלנו במשרד עורכי הדין עוזרים לאנשים לפתור בעיות שיש להם עם אנשים אחרים. בשביל זה צריך לדבר עם האנשים, לרשום בדיוק מה שהם אומרים, ולפעמים ללוות אותם לבית המשפט ולדבר בשמם‭.("‬ כדאי גם לציין שיש מדרג במקום העבודה, ושמכל אחד נדרש משהו אחר.

7. מסבירים מה מותר ואסור במקום העבודה. למשל: מותר לצייר, מותר לדבר עם אנשים שפונים אליך, אבל אסור לפתוח דלתות סגורות או להפריע למישהו שעסוק. מסבירים גם איך מדברים במקום העבודה: בשקט, בנימוס. מה סדר היום של ההורה, מה מותר ואסור להורה לעשות. מה הסיכונים במקום העבודה (מכונות מסוכנות, חומרים רעילים וכדומה).

‬8. קובעים סימנים מוסכמים. כדאי לקבוע שניים-שלושה סימנים מוסכמים ‭")‬אני צריך עזרה‭,"‬ "בוא אליי" וכדומה) שיאפשרו להורה ולילד לנהל ביניהם תקשורת סמויה בלי שכולם מסביב יבינו.

9. עורכים סיור. מיד כשמגיעים למקום העבודה, חשוב לערוך לילד סיור ולהראות לו איפה השירותים, איפה המטבח, איפה יושב כל אחד, לאן מותר לו להיכנס ולאן לא. עושים פסק-זמן. אחרי שעתיים-שלוש, יושבים לבד עם הילד ומבררים: איך הולך? מה נעים? מה קשה? במה אפשר לעזור? מה כדאי לשנות בתכנון המקורי?

"בילוי זמן עם הילד במקום העבודה יכול להיות חוויה מעשירה בעבור כולם‭,"‬ מסכם פז-טל. "מיום כזה, אם הוא מתוכנן כראוי, הילד יכול לצאת ממנו בתחושה שהוא תרם לעבודה של ההורה, וההורה יכול להרגיש שלימד את הילד משהו חשוב".

• הכתבה המלאה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"

‭