פרשנות: עכשיו הזמן לפחד
גם אם אתם משתייכים לטיפוסים המסתכנים שלא חוששים להסתכן בהשקעות נועזות בבורסה, עכשיו הוא הזמן להתחיל לפחד. הדבר הרצוי ביותר הוא להימנע מלהתפתות לרעיונות חדשים ונועזים בהשקעות ובמקום זאת לשבת בשקט בפקדונות סולידיים משעממים. הסיבה - אצל מנהלי השקעות בכל העולם גוברת תחושת אי הנוחות וההרגשה שתקופת השגשוג הארוך בבורסות מגיעה לקיצה
שלמה המלך היה אדם מאוד חכם, וגם עשיר מופלג. אבל כנראה שלא עסק בכבודו ובעצמו בהשקעת ההון העצום שלו – אולי מפני שבזמנים ההם לא היתה בורסה ואפילו לא בנקים. אם הוא היה צריך לדבר עם פקידי הבנק או סוכני הביטוח או יועצי ההשקעות, הוא היה כנראה מוסיף עוד שורה לרשימה המפורסמת שכתב ב'קהלת' – עת ללדת ועת למות, וכו' וכו' – של זוג חלופות: עת להעז ועת לפחד.
כל מי שמנסה לשמור ולטפח את הכסף שחסך נתקל בצורך להחליט האם להעז ולנסות להצמיח רווחים גדולים מהכסף שלו, או לפחד ולהסתפק ברווח מועט אבל בטוח. אין ספק שהדבר תלוי במידה לא מעטה באדם הספציפי. יש טיפוסים שאוהבים לקחת סיכונים ויש כאלה ששונאים סיכון ומתרחקים מכל דבר שנראה מסוכן. היום, אפילו הכלכלנים למדו שהאופי של האנשים וההתנהגות שלהם הם נושאים חשובים מאוד, ואי אפשר 'להניח' – זה מה שכלכלנים אוהבים לעשות, להניח – שכולם קרוצים מאותו חומר.
אבל יש גם עיתוי לכל דבר, ועל זה כתב שלמה בקהלת. יש נסיבות המתאימות לסוג פעולה אחת, אבל כאשר הנסיבות משתנות דרושה פעולה הפוכה לחלוטין – גם מאותו אדם עצמו. לכן גם המשקיע הנועז ביותר צריך להבין שיש מצבים בהם הדבר הראוי והרצוי לעשות הוא לפחד. לפחד יותר להפסיד כסף מאשר להעיז בנסיון להרוויח כסף.
לטוב או לרע, זהו המצב היום. אמנם נכון – היועצים המקצועיים לא יודו בכך, בוודאי לא בפה מלא ולרוב בכלל לא. הם תמיד מחפשים "מה לעשות עם הכסף'? אם כיוון א' מיצה את עצמו, בוא ננסה כיוון ב'. אם לא הצלחת בזה, תנסה את זה. תמיד יש להם משהו חדש ומעניין להציע – ואולי טוב שכך. בסך הכל, רצוי שיהיו כיוונים, רעיונות ויוזמות. אבל זה נכון במצבים רגילים. לפעמים, הרעיון הכי טוב זה לא לעשות כלום.
עכשיו הזמן לשבת בשקט
כרגע יש עת כזאת. הדבר הרצוי ביותר הוא להימנע מלהתפתות לרעיונות חדשים בתחום ההשקעות, ובמקום זאת לשבת בשקט בפקדונות סולידיים, משעממים, שמהם לעולם לא ניתן יהיה 'לעשות מכה' – אבל שמהם גם לא ניתן יהיה 'לקבל מכה'. פקדון צובר רק מעט ריבית, אבל תמיד מחזיר לך את כל הכסף ששמת, עם איזו שהיא תוספת.גישה כזאת תגרום אכזבה ליועץ ההשקעות המקצועי – שמעוניין להפגין את הידע והיכולות שלו, וגם לכל אנשי המכירות של הבנקים וחברות הביטוח, שעניינם הוא למכור 'מוצרים פיננסיים', רצוי כמה שיותר משוכללים ולכן יקרים יותר. מול לקוח שמפגין הססנות, לא כל שכן פחד, הם עשויים לנקוט בטקטיקה של זלזול, בסגנון "למה אתה מפחד?" או, יותר גרוע, "מה אתה חושב, שאני הייתי מכניס אותך למשהו מסוכן?"
תגובות כאלה מעמידות את הלקוח במצב לא נוח, אפילו מביך. הראשונה מאשימה אותה בפחדנות – ואף אחד לא רוצה שיחשבו שהוא פחדן. השניה חמורה עוד יותר – היא מאשימה אותו במחשבה זדונית ביחס ליועץ, שהלה לא דואג ללקוח ולא שומר על האינטרסים שלו.
התשובות לתגובות הן פשוטות על הנייר, אבל לא כך קלות ליישום בשטח. על הלקוח להודות בפה מלא – "כן, אני מפחד. אני מפחד שאני אפסיד כסף ואני מעדיף לשמור על מה שיש לי במקום להיכנס לסיכון". ואז,צריכים להיות מוכנים לשאלה הבאה, שתהיה בסגנון של "ממה אתה מפחד?" או החלופה החמורה יותר – "מה, אתה לא סומך עלי?"
אל תפחד לומר 'אני מפחד'
כאן אנחנו מגיעים ללב הענין. מדוע אפילו הנועזים, הרגילים ללכת על הרפקתאות בזמנים רגילים, צריכים היום להצטרף למחנה המפחדים? מדוע, בעצם, אין לסמוך על היועצים ומנגנוני הניתוח המשומנים שלהם במצב הנוכחי.ההסבר המלא הוא ארוך, מייגע ומאוד מורכב. אבל התשובה הקצרה היא קצרה ופשוטה. גם בארץ ובעיקר בעולם, גוברת תחושת אי-נוחות אצל יותר ויותר מומחי השקעות. גוברים הסימנים המעידים שתקופת השגשוג הארוך בבורסות מגיעה לקיצה. אולי זו אזעקת שווא ואולי הכל יסתדר. אבל אולי דווקא ההיפך יקרה, והחולשה הניכרת בשוק האמריקני תעמיק ותגרום לכל הכסף הרב שזרם לשאר העולם, כולל ישראל, לחזור הביתה, לאמריקה. הרי בדיוק מהסיבה הזאת נפל השקל בשבועות האחרונים וממשיך ליפול.
כאשר גם המומחים הגדולים נבוכים וחוששים, מוצדק לפחד ולשבת בצד. לשמור על הכסף בפקדונות – אפשר גם פקדון בדולרים או ביורו, כדי שלא הכל יהיה בשקלים. אבל העיקר, לא לנסות להיות נועז בעיתוי הלא נכון. העת המתאים לתעוזה יחזור במוקדם או במאוחר. עכשיו זה הזמן לפחד – אבל לא לפחד מלהגיד "אני מפחד".
הכותב הוא מייסד ומנהל המחקר של חברת IFO, המנתחת תעשיית ניהול הכספים המוסדי
לפנייה לכתב/ת 
פנחס לנדאו
מומלצים
