בוש: לא שולל מתן חנינה לבכיר הממשל שהורשע

נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, אמר היום (ג') כי הוא אינו מוציא מכלל אפשרות לתת חנינה ללואיס "סקוטר" ליבי, ראש המטה של סגן הנשיא, דיק צ'ייני. זאת, פחות מיממה לאחר שבוש החליט להמתיק את עונשו של ליבי, שהורשע במתן עדות שקר בפרשת ההדלפה ב-CIA, והמיר את עונש המאסר בפועל שנגזר עליו - בעונש מאסר על תנאי.

ליבי בן ה-56 הורשע לפני כארבעה חודשים בארבע עבירות של שיבוש הליכי משפט ועדות שקר לחוקרי ה-FBI. ליבי, יד ימינו של צ'ייני לשעבר, נחשד כי הדליף את שמה של סוכנת ה-CIA ואלרי פליים לתקשורת, אך הואשם לבסוף בחמישה אישומים שעניינם עדות שקר ושיבוש הליכי משפט. הוא הורשע, כאמור, בארבעה סעיפים, ולפני כחודש החליט בית המשפט להטיל עליו שנתיים וחצי מאסר בפועל. בנוסף לעונש המאסר, חויב ליבי לשלם קנס בגובה 250 אלף דולרים. בוש לא ביטל את הקנס.

"חשבתי שהעונש שנגזר על ליבי היה מוגזם", אמר בוש היום. "לכן, החלטתי להמתיק את עונשו, אך השארתי את הקנס הרציני ואת עונש המאסר על תנאי. באשר לעתיד - איני מוציא דבר מכלל אפשרות", הבהיר.

הכל בגלל ולרי פליים

חשיפת זהותה של פליים, סוכנת ה-CIA שעסקה בנושא של הפצת נשק גרעיני, נעשתה לטענת התביעה כנקמה בבעלה, ג'ו ווילסון. השגריר ווילסון, דיפלומט בכיר ומנוסה, נשלח מטעם ה-CIA לניז'ר כדי לבדוק האם המדינה מכרה אורניום לשלטונו של סדאם חוסיין בעיראק.

ווילסון קבע בדו"ח שפרסם כי סדאם לא רכש אורניום בניז'ר ולכן הופתע מאוד לשמוע את נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש מציין זאת כעובדה בנאום על מצב האומה לפני הפלישה לעיראק. לאחר מכן, פרסם ווילסון מאמר נוקב בעיתון "ניו יורק טיימס", והאשים את הממשל בסילוף האמת כדי להצדיק את הפלישה לעיראק.

התביעה טענה כי חשיפת שמה של פליים נועדה להציג את ווילסון כ"שליח מטעם אשתו" ולפגוע במוניטין שלו. מבקריו של ממשל בוש טענו כי מדובר היה בניסיון של גורמים בכירים בממשל להדוף את מי שמתקיף את הבית הלבן בסוגיית עיראק, ולהרתיע מבקרים אחרים.

 מעדויות שנשמעו במהלך המשפט עולה כי הנשיא בוש הסיר סיווג ביטחוני מעל מידע מודיעיני ערב המלחמה, וסגנו צ'ייני העביר את המידע הזה לליבי, כדי שידליף אותו לתקשורת. מטרת השלושה הייתה לסתור את טענותיו של ווילסון במאמר. צ'ייני הוא שגילה לליבי על זהותה של אשתו של ווילסון, וליבי העביר את המידע לעיתונאים.

ליבי, שחשש במהלך החקירה כי יואשם בהדלפת מידע חשאי ובסיכון חייה של הסוכנת פליים, שיקר לחוקרי ה-FBI וניסה להסתיר מהם את המידע על האופן שבו למד על זהותה של פליים. הוא טען שהעיתונאים הם שגילו לו את זהותה, אך העיתונאים שהעידו במשפט טענו אחרת. כמה עיתונאים נקראו לדוכן העדים כדי לספר לבית המשפט על שיחותיהם עם ליבי, ביניהם גם כתבת ה"ניו יורק טיימס" ג'ודית מילר. מילר סרבה לחשוף את מקור המידע שלה באשר לזהות פליים, וריצתה כשלושה חודשים בכלא - עד שליבי הבהיר שאינו מתנגד שתחשוף אותו כמקור שלה.

עם זאת, חששו של ליבי שמא יואשם בהדלפת השם היה בלתי מבוסס, שכן זהותה של פליים הודלפה לתקשורת על ידי אדם אחר. כשנה לאחר שהתפוצצה הפרשה התברר כי סגן שר החוץ לשעבר דיק ארמיטג' הוא שהדליף בשוגג לבעל הטור רוברט נובאק את זהותה של פליים. נובאק וארמיטאג' לא הועמדו לדין בפרשה, אך החוקר פטריק פיצג'רלד החליט להמשיך בהליכים נגד ליבי בשל עדות השקר שלו והניסיון לשבש את החקירה.