מה קורה רגע אחרי שהאגדה מסתיימת?
בסיפורי האגדות הנסיך תמיד מופיע בזמן הנכון, עם הגרביונים הצמודים, השיניים הבוהקות והשיער המתנופף, ומציל את הנסיכה מגורל אכזר של בדידות מרה ממוות. לפעמים נדמה שאין סיכוי למצוא משהו שמתקרב אפילו לאגדות האלו, וגם כשמצאת, זה רק כדי להתעורר ולהבין שמשהו נדפק בדרך
בסיפורי האגדות הנסיך תמיד מופיע בזמן הנכון, עם הגרביונים הצמודים, השיניים הבוהקות והשיער המתנופף, ומציל את הנסיכה מגורל אכזר של בדידות מרה ממוות. הנסיך הקסום מציל את שלגיה מהתפוח המורעל במה שנדמה להיות תרגיל ההיימליך הראשון בהיסטוריה, מחלץ את כיפה אדומה מבטנו של הזאב השעיר והגרגרן ומציל את סינדרלה ממשפחתה האכזרית.
הרבה בעיות יש באגדות האלה: האשה שם כמעט תמיד חסרת כל סיכוי להיחלץ ללא עזרתו של גבר חסון מהמצבים המוזרים אליהם היא נקלעת. היא תמימה, עדינה וחלשה בצורה מעוררת חמלה, ולפעמים אפילו פתטית. האגדות גם לא מספרות לנו מה קרה לגיבורים שלנו אחרי שהסיפור "נגמר", אבל בעצם רק התחיל: הנסיך של סינדרלה מנוון רגשית, רפונזל לא מצליחה להיכנס להריון, ופרינס צ'ארמינג מזיין מהצד חצי מהבנות בכפר.
למרות כל זה, מאות שנים לאחר שנוצרו, אגדות הילדים ממשיכות לתפוס מקום של כבוד ברשימת הטקסטים המרכזיים בספרות המערבית, ועל ברכיהן גדלים ילדים וילדות ברחבי העולם. לימים, כשאותם ילדים וילדות גדלים להיות עלמים ועלמות, האם הם מצליחים להשתחרר מהלפיתה החונקת של "והם חיו באושר ועושר", או שמא כולנו, בסופו של דבר, נותרים קורבנות מרצון של המיתוסים האלו?
אפילו "סקס והעיר" נכנעה בסוף לסיפורי האגדות
אפילו "סקס והעיר הגדולה", סדרה נהדרת שהוציאה את הסקס מהארון ושמה על השולחן נושאים כמו שלישיות, בגידות, אוננות, מערכות יחסים, אהבה וסטוצים - נכנעה לבסוף לסיפורי האגדות. הכל הסתדר פחות או יותר על הצד הטוב ביותר, והנשים החליקו בערגה אל תוך זרועותיה החמימות של הזוגיות המאושרת. הן עברו תלאות, צברו חוויות ושכבו עם חצי ניו-יורק, אבל בסופו של יום, רגע לפני שירד המסך, קארי, מירנדה, שרלוט וסמנתה מצאו עצמן במיטת האפיריון המצועצעת ממנה כל כך סלדו.
חייבים להודות שיש משהו רומנטי באגדות, אבל בו בזמן, יש בהן גם משהו מאוד עצוב. מיליוני נשים ברחבי העולם עדיין מחכות לאביר על הסוס הלבן, ממתינות לשווא שהוא יופיע בזמן הנכון וייקח אותן לזרועותיו באיזה גן אירועים אופנתי. גברים מחכים לנסיכה השברירית והסקסית, שתשלשל את צמתה ותקרא להם לעלות לסשן מיוזע על ראש המגדל. מרוב ציפייה לאושר ולעושר, אנחנו שוכחים לפעמים ליהנות מהדברים הקטנים, מתעצבנים מהפאקים הלגמרי-אנושיים של בני הזוג שלנו ומחמיצים את שפע ההזדמנויות הלא מושלמות, אבל הנפלאות, שממתינות לנו בדרך. כמה פעמים פספסנו את זה שיכול היה לעשות אותנו מאושר, רק משום שהוא לא היה הנסיך המושלם מהאגדות?
בעיניי, כל בחורה שיוצאת לשבת על הבר באיזה מקום אופנתי היא סינדרלה בגרסת שנות האלפיים. כל בחור שעושה עיניים לבחור אחר במועדון מנסה להיות פרינס צ'ארמינג או הפרינססה המושלמת. זה לא משנה כמה נקשקש על זה שסקס זה נהדר, וסטוצים זה אחלה, ורומנים אקראיים וחסרי חשיבות הם דרך נפלאה להעביר את הזמן - בסופו של יום, רובנו רוצים לחזור הביתה ולרכוב קצת על הסוס הלבן של הנסיך שמצאנו, לחבק אותו שנייה אחרי שגמרנו ולהירדם בזרועותיו המיוזעות.
לפעמים נדמה לי שפשוט אין סיכוי למצוא לעצמך משהו שמתקרב אפילו לאגדות האלו, וגם כשאתה חושב שמצאת, זה רק כדי להתעורר אחר כך ולהבין שמשהו נדפק בדרך. נויה נפרדה מבן זוגה אחרי שנים ארוכות של אהבה ממש כמו בסרטים הרומנטיים, כשבא והודיע לה יום אחד שהוא כבר לא אוהב אותה. היא, כיאה לנסיכה (סליחה, למלכה), תפסה מונית לכיכר המדינה ורוקנה את חשבון הבנק המשותף שלהם על שמלות, נעליים ותיק אחד שעלה כמו המשכנתה החודשית שלי. אמיר נפרד מבן זוגו ומהזוגיות המושלמת שהיתה להם, לפחות למראית עין, לאחר שגילה שהחבר שלו היה קצת יותר מדי ידידותי והכניס משמעות חדשה למושג "הכנסת אורחים".
אני עצמי כבר פגשתי כל כך נסיכים שהיו "בדיוק זה", ורק אחרי כמה זמן הבנתי שאולי בכל זאת משהו דפוק בממלכה שבנינו לעצמנו. היה הגבר המושלם שבו התאהבתי מיד, שלא רצה בכלל לשכב איתי. היה זה ששעמם אותי לחלוטין, וזה שכל כך חשש מכך שאפרד ממנו, עד שהנבואה הגשימה את עצמה. היה האביר המקסים שהחזיק לי את היד ואחר כך שבר לי את הלב כשאמר "זה לא אתה, זה אני", וזה שכבר עבר לגור אצלי הביא איתו מטען עודף של תסכולים וכעסים על עצמו - שמהר מאוד הושלכו עליי.
עברו לגור בבית משלהם, עם שני חתולים וכלבלב
אבל לפעמים קורה הקסם הזה, הלא מוסבר, שמכניס תקווה חדשה לליבי. קחו למשל את ליאור, החבר הכי טוב שלי ואחד האנשים שאני הכי אוהב ומעריך בעולם. ליאור פגש את בן זוגו לגמרי במקרה, וממש כמו באגדות, אחרי דייט מוצלח שלווה בפרידה כואבת ובהמון דמעות, הם חזרו זה לזה ועברו לגור בבית משלהם, עם שני חתולים וכלבלב. בימי שישי הם מבלים זה עם משפחתו של השני, מכינים ארוחות ערב לחברים, עושים קניות בסופר וחיים את האידיאל הזוגי הפוסט אורבני המושלם. הרבה מאוד מהזוגות שאני מכיר וחיים ככה, סטרייטים או הומואים, חיים בעצם את החיצוניות של הזוגיות. אצל ליאור ויובל הדברים הם באמת כל כך אמיתיים וכל כך פשוטים, למרות המריבות והקשיים שבדרך.
אז נראה שבכל זאת אחת לאיזה זמן מחייכת הפיה הטובה לשני אנשים ומובילה אותם ביחד במעבה היער המסתורי והרומנטי של מחוזות הזוגיות הנעימה והמתגמלת. ואז אנחנו מגלים שסיפור אהבה אחד כזה מכסה על כל הסופים הרעים והעצובים, על כל הנסיכים המניאקים והמכשפות הרעות שפגשנו בדרך. בניגוד לאגדות הילדים, הפשוטות והתמימות, החיים שלנו מורכבים הרבה יותר. אבל זה בדיוק מה שהופך את הסוף הטוב, כשהוא מגיע, לכך כך נפלא.
