שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח פרי: לא לאיחוד הקאמרטה והסימפונית ירושלים
    מסקנות ועדת פרי מרמזות על כשלים ניהוליים אך ממליצות חד משמעית שלא לאחד את שתי התזמורת, אלא לאפשר ארכה בת שנה לפני בדיקה נוספת של היוזמה. במשרד התרבות ובהנהלות התזמורות לומדים את המסקנות

    ועדת פרי, שמונתה בחודש מרץ השנה על ידי משרד התרבות, לבדיקת איחודן הפוטנציאלי של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ותזמורת הקאמרטה ירושלים, הגישה אמש את מסקנותיה. חברי הוועדה בראשות יעקב פרי המליצו שלא לאחד את התזמורות וקבעו כי איחודן עלול לפגוע בייחודן וברמתן.

     

    בניגוד לעמדתו של חשב משרד התרבות, עמנואל מודריק, טענו חברי הוועדה כי איחוד התזמורות לא יוביל לתועלת משמעותית מבחינה כלכלית או תפעולית. הוועדה החמיאה לתזמורת הקאמרטה על איכויותיה האמנותיות והגדירה אותה כתזמורת הקאמרית המובילה בישראל וכ"גוף אמנותי ותרבותי ייחודי מהמעלה הראשונה שעל מדינת ישראל לפעול לשמרו ולטפחו כנכס תרבותי ייצוגי". עם זאת קבעה כי ניהול התזמורת כושל לאורך שנים והמליצה על הפרדת משרת המנכ"ל מהמנהל האמנותי תחת מפרק מפעיל.

     

    "ניכר כי התפתחות איכותה של התזמורת לא תאמה את מצבה הכספי ולא נוהלה במסגרת אילוצי תקציב ותזרים. האחריות למצבה הקשה מוטל גם על כתפי הנהלתה הציבורית שלא הפעילה סמכותה ולא הביאה לתיאום בין השאיפות האמנותיות ליכולות הכלכליות בפועל", נכתב בדו"ח. על ניהולה הכספי של התזמורת כתבו חברי הוועדה: "מדובר בניהול שלקה ולוקה בחוסר מקצועיות ואחריות פיננסית וניהולית".


    הקאמרטה הישראלית. נכס תרבותי

     

    בשל היעדר זיקה או מחויבות בין התזמורת לעיריית ירושלים, המליצה הוועדה לאתר רשות מקומית מאמצת אחרת. פניות הוועדה לקבלת עמדת העירייה בקשר לאיחוד התזמורות לא זכתה לתגובה עד לרגע פרסום הדו"ח. המלצה נוספת היתה להקל מהותית בתנאי ובגובה ההלוואה לכיסוי הגירעונות עליה התחייבה הקאמרטה במסגרת תכנית ההבראה. "ללא הקלה מהותית, קלושים סיכויי תהליך ההבראה", נכתב בדו"ח.

     

    דוח סותר

    בקאמרטה שמחים באופן חלקי מממצאי הדו"ח. מנכ"לית התזמורת, רבקה מילר, אמרה בתגובה: "באופן כללי מדובר בדו"ח מחמיא לתזמורת עם ציונים לשבח על היקף הקהל שלה, ההכנסות העצמיות והאיכות האמנותית. זה לא סוד שמצבה הכלכלי של התזמורת קשה לאורך שנים.

     

    "יחד עם זאת הוועדה לא התייחסה כלל לעובדה שלפני כשנתיים השתנה הניהול הכללי. הם מדברים על ניהול לא מקצועי בלי להזכיר שבזמן כהונתי הקצר, אחרי שירשתי תזמורת עם גרעון של יותר מ-9 מיליון שקל, הבאתי לצמצום הגרעון ב-2 מיליון שקל. ההכנסות העצמיות של התזמורת עומדות על 37% מכלל ההכנסות וזה נתון חסר תקדים בין התזמורות הקיימות בישראל. לא רק שלא ירדנו באיכות, למרות צמצום העלויות, אלא שגם הצלחנו במקביל לצמצם משמעותית את הגירעון".

     

    מילר טוענת כי מול ממצאי הוועדה, שמורים על אי עמידה בתכנית ההבראה, קיים דו"ח סותר של חשבת מלווה שמונתה על ידי משרד התרבות לאכוף את תכנית ההבראה. "אנחנו עומדים בדרישות תכנית ההבראה ללא כחל ושרק, הבעיה נובעת מאי העברת כספים שהובטחו לנו מהעירייה והמדינה", אמרה.

     

    תכנית ההבראה, שנחתמה ב-2001, כללה הלוואה של 7 מיליון שקל בערבות המדינה ועיריית ירושלים שהתחייבו ביחד על העברת מיליון שקל לכיסוי החוב בפרישה לעשר שנים. אי העברת הכספים לטענתה, הופכים את החזר החוב לבלתי אפשרי. "הכריחו אותנו לחתום על תכנית הבראה דרקונית על מנת לסגור גירעון בחמש שנים, אבל לא עומדים במחויבויות כלפינו". בתזמורת מקווים שמשרד התרבות יועיל להעביר את התקציבים השוטפים שהוקפאו באופן מיידי. בינתיים יאלצו נגני התזמורת לספוג חודש ראשון ללא תשלום משכורות.

     

    משרד התרבות מצדו מתקצב את התזמורת בסכום של 3.7 מיליון שקל בשנה שהם 52% ממחזור ההכנסות. שאר המחזור מגיע ממכירת מנויים וכרטיסים בשווי של 2.6 מיליון שקל ותרומות. הוצאות ההנהלה, השיווק והמכירה מסתכמות בסכום של 1.6 מיליון שקל, ואת השנה הנוכחית תסיים התזמורת בעודף תפעולי של 1.4 מיליון שקל שבחלקו יופנה להחזר ההלוואה הבנקאית. הקאמרטה תקיים במהלך השנה הנוכחית 144 קונצרטים מול קהל של 42.5 אלף איש.

     

    התדרדרות בכל הפרמטרים

    ממצאי הדו"ח המתייחסים להתנהלותה של התזמורת הסימפונית ירושלים חמורים בהרבה. "תור הזהב של התזמורת חלף", כותבים חברי הוועדה, "במקביל לשקיעתה בקשיים ארגוניים וכלכליים. בהיעדר יכולת כלכלית, לא ניתן לשלם לנגנים שכר המעודד הצטיינות, יש מיעוט בהזמנת יצירות חדשות ממלחינים וחסרים אמצעים להביא אמנים אורחים בעלי שם כבעבר".

     

    עוד ציינה הוועדה כי מינויו של המוזיקולוג האמריקני פרופסור ליאון בוטשטיין לתפקיד המנהל האמנותי שנוי במחלוקת וכי הקהל הירושלמי המתמעט והולך מצביע ברגליים. "נראה שהשילוב בין סגנון הניהול האמנותי הנוכחי לבין תזמורת שנאבקת על קיומה ועל קהל מאזיניה אינו מן המוצלחים. יש מקום לבחון אפשרות של שינוי באופי וכיוון הניהול האמנותי של מנת שפועלה של התזמורת יותאם לצרכיה מבלי לחטוא למורשתה", נכתב.


    התזמורת הסימפונית ירושלים. ממשיכה להיאבק על חייה

     

    חברי הוועדה מציינים אמנם את האיזון הכספי אך מדגישים כי לאורך השנים האחרונות חלה התדרדרות כמעט בכל הפרמטרים המסחריים של התזמורת ממכירות מנויים, כרטיסים ופרויקטים שמצויים במגמת ירידה ועד להיקף מספר הקונצרטים הדל (55 בשנה) מול עלויות הפקה גבוהות במיוחד ומספר הולך וקטן של קהל.

     

    הוועדה ציינה כי מנכ"ל התזמורת, יוסי טלגן והמפרק שמונה לתזמורת במסגרת תכנית הבראה, עו"ד יצחק יונגר, הצליחו לייצב את התזמורת מבחינה תפעולית אך לא מכשלים שיווקיים. עוד נכתב: "לא עלה בידיהם ליזום די פרויקטים מוזיקליים חדשים שואבי קהל שייצרו ביקוש להופעות התזמורת ויביאו קהל נוסף לאולמות. התזמורת כמעט ואינה יוצאת להופעות מחוץ לירושלים".

     

    בסיפא של הדו"ח הדגישו חברי הוועדה: "לתזמורת חוסר ביכולות שיווק ולכן יש למנות לה מנכ"ל בעל אוריינטציה מסחרית במשרה מלאה שיקדיש את זמנו להרחבת פעילותה המוזיקלית העסקית של התזמורת בירושלים בפרט ובישראל בכלל".

     

    התזמורת הסימפונית מתקיימת מתמיכה ציבורית משמעותית שעומדת על 80% מכלל הכנסותיה. מדובר בהקצעה הגבוהה ביותר שמקבלת תזמורת בישראל. תקציב התזמורת נחלק בין 9.5 מיליון שקל שאמורים להזרים רשות השידור, 2 מיליון שקל ממנהל התרבות, 1.75 מיליון שקל מתוקף תקנת ירושלים וסכום של 500 אלף שקל מעיריית ירושלים. ב-2007 עתידה התזמורת לקיים 55 קונצרטים בלבד מול קהל של 21 אלף צופים. מדובר בהיקף קונצרטים נמוך משמעותית מהרף שהציבו הקריטריונים שעומד על 66 קונצרטים לפחות בעונה. על פי דו"ח הוועדה התמיכה הציבורית לצופה בודד מגיעה למספר אסטרונומי של 660 שקל (פי 4 ממחירו של כרטיס ממוצע).

     

    דרושה: הבראה

    הוועדה ממליצה להביא לסיום מהיר ככל האפשר של תקופת ניהול התזמורת תחת מפרק זמני ולהביא להסדר נושים והבראה. "יש לקצוב את תקופת הפירוק ולחסוך על ידי כך הוצאות של כמיליון שקל בשנה", כתבו חברי הוועדה.

     

    את תגובת מנכ"ל התזמורת הסימפונית לא ניתן להשיג. המפרק הזמני, עו"ד יצחק יונגר, אמר בתגובה: "אנו מברכים על מסקנות הוועדה שהכירה בחשיבות המשך קיום התזמורת כגוף עצמאי ובדחיית רעיון איחוד התזמורות, תוך קריאה לחיזוק מעמדה של הסימפונית כתזמורת היחידה והמשמעותית בירושלים.

     

    "על פי הדו"ח הוועדה התרשמה מהפעילות הארגונית ותוצאותיה במהלך תקופת

     הפירוק שנוהלה בשיתוף עם המנכ"ל, יוסי טלגן ובכללה איזון תקציבי שנשמר. לעניין השיווק - מרבית מסקנות הוועדה מבוססות על נתונים מוטעים בכל הנוגע להיקף מספר הצופים שמראה לכאורה על ירידה של 33%. חלק גדול מהמסקנות הן נגזרת מנתון שגוי זה.

     

    "אין ספק שמצבה המשפטי והכלכלי של התזמורת, שנתונה בחוסר ודאות מוחלט, משפיע על יכולותיה השיווקיות. הוועדה המליצה לתזמורת לקיים יותר הופעות מחוץ לירושלים אך שכחה כי כל קונצרט מחוץ לאולם הבית כשמדובר בתזמורת של 90 נגנים משמעו עלות של 70 אלף שקל והפסד כספי ניכר".

     

    יונגר הדגיש: "טענות הוועדה נגד תפקוד המנכ"ל אינן מוצדקות. לטלגן יש כשרון מסחרי אדיר, הוא אחד המנהלים הטובים בארץ וחלק מהצלחת התזמורת להגיע ליציבות היא בזכותו. המסקנה הזו נובעת מטעות וצריכה להיעלם מהדו"ח".

     

    ממשרד התרבות נמסר בתגובה כי הדו"ח הוגש לשר התרבות ולמנכ"ל משרדו אתמול. "המשרד טרם הספיק לגבש את עמדתו בנוגע לדו"ח ולאימוצן המלא או החלקי של המלצותיו. לאחר עיון מעמיק בדו"ח יגבש המשרד את החלטתו", נמסר.

     

    מעיריית ירושלים נמסר: הדו"ח טרם הגיע לידינו. לכשיתקבל, נלמד אותו ונגיב בהתאם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים