זה הזמן להדליק את האורות

טלוויזיה: החבובות

היכונו לשובם של קרמיט הצפרדע, פוזי הדב הקומיקאי והטבח השבדי המטורף, כי הערוץ הראשון מחזיר לחיים את "החבובות", מדי ראשון ב-18:30. "החבובות" היתה קומדיית בובות סלפסטיקית למבוגרים שהופקה על ידי ג'ים הנסון ושודרה בארצות הברית בין השנים 1981-1976. התוכנית צברה פופולריות גם בישראל בתחילת שנות השמונים.

שורדים את מבחן הזמן. "החבובות"

"החבובות" היא למעשה פארודיה על תוכניות בידור ואירוח. חבורה קולנית של בובות תזזיתיות מעלה בה מופע תיאטרלי בהגשתו ובבימויו של קרמיט הצפרדע (בדיבובו של ג'ים הנסון), שהיה אחת הבובות שעברו לתוכנית מ"רחוב סומסום". לצידו כיכבו דמויות כמו הכלב הפסנתרן רולף, גונזו, איש הפעלולים, סם הנשר האמריקאי הקרח - צנזור התוכנית, ד"ר שיניים - סולן להקת הבית וזוט - סקסופוניסט הבית שמבוסס על דמותו של הישראלי ירוסלב יעקובוביץ'. אחת הדמויות האייקוניות ביותר בתוכנית היתה מיס פיגי, דיווה זוהרת, שדובבה על ידי השחקן פרנק אוז (שדיבב גם את "יודה" במלחמת הכוכבים") שמעוניינת בשני דברים: תהילת עולם וקרמיט הצפרדע.

השיבה של התוכנית אל המסך תאפשר גם לצפות בסלבריטיז האנושיים שהתארחו בה, חלקם ענקי בידור שהלכו מאז לעולמם. בין האורחים המפורסמים: ג'ולי אנדרוז, כריסטופר ריב, דיאנה רוס, ג'ין קלי, הדמויות מ"מלחמת הכוכבים" ועוד.

צמד דמויות בלתי נשכח נוסף הוא "הזקנים" או בשמם האמיתי טטלר וולדורף, זוג קשישים רגזניים שנוהגים לבקר את התוכנית בציניות מהיציע. ולמרות שהשניים משווים את הצפייה במופע לעינוי בלתי נסבל, אל תאמינו להם: ההנאה מ"החבובות" שורדת את מבחן הזמן ולא נגמרת גם כשהגברת (החזירה) השמנה תשיר. (מירב קריסטל)

ספר: במרחק נגיעה, קרטיס סיטנפלד

לא ברור איך הספר הזה הלך כאן לאיבוד, מפני שמכל כיוון אפשרי הוא נראה מהסוג של רב מכר בטוח. הוא היה כזה ב-22 מדינות. "במרחק נגיעה" הוא ספר בנות משובח: מדכא במידה הנכונה, נוגע בכל הנקודות החלשות של הבנות הנוגות שבשנות הנעורים שקעו בספרים כי לא הזמינו אותן למסיבות של החבר'ה, או סתם כי מלנכוליה נראתה להן קול. סיטנפלד מחזירה אותך בכתיבה מדויקת וסוחפת לשנות הנעורים, לכל ההתלבטויות, השנאה העצמית והתחושה שחברת הילדים היא כל העולם. לי פיורה, נערה פרובינציאלית מהפרברים מגיעה ללמוד בחיק האליטה הלבנה והעשירה בפנימייה יוקרתית בארה"ב. היא לא יפה, אין לה כסף ונורא קשה לה להשתלב. זה נשמע בנאלי אבל זה כתוב נהדר, עד שלקרוא את זה מרגיש כמו לשים דיסק של מה שלא היו שמים אצלכם במסיבות סלואו ולהיזכר בחתיך של השכבה שלא שם עלייך, או לחילופין, בפעם הראשונה שמישהו כן שם. הנוסטלגיה מעולם לא היתה מתוקה ומבאסת יותר. אגב, אם אתן עדיין בסביבות הסוויט סיקסטין, הספר הזה מומלץ על אחת כמה וכמה. (מאיה פלדמן)

מאנגלית: יצהר ורדי. הוצאת כנרת זמורה ביתן

חם באוזן: CSS – Alcohol

עד עכשיו, כשאמרו לנו "ברזיל" חשבנו על קיץ, כדורגל, קרנבל וכוסיות. מהיום צריך להוסיף לנוסחה הזו הרבה, הרבה אלכוהול. וארנבים.

כבר דיברתי כאן בעבר בשבחה של להקת CSS הברזילאית, שעושה אלקטרוקלאש טראשי שנשמע כאילו יצרו אותו ילדות בנות 12 שמצאו את הבירה של ההורים במסיבת פיג'מה. אלבום הבכורה של CSS מלא המנוני קיץ נפלאים (אחד מהם, "Let's make love and listen to death from above", עשה פלאים לקיץ הקודם), וכל האזנה לו היא מסיבת שתייה קטנה בתוך הראש. אבל אם אצטרך לבחור מתוכו את שיר הקיץ האולטימטיבי, "Alcohol" הוא המנצח הגדול של הליגה הברזילאית. טראשי, מצחיק ומשמח, ויש לו קליפ מלא בארנבים שיכורים – איך אפשר לעמוד בפניו ככה? (גיא חג'ג')