שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    החברות מקצרין כתבו שיר לזכר תאיר
    השיר מכיל משפטים שנאמרו בסדנאות שנערכו עם בנות השכבה שלמדו עם תאיר ראדה ז"ל. תלמידת בית הספר: "השיר מהווה עבורנו את הכוח להתמודד עם הרצח הנורא". השיר מסתיים במילים: "אור חובר לאור בדממה תאיר מעלינו נשימת החמה"

    בבית הספר התיכון "נופי גולן" שבקצרין השלימו היום (א') שלב נוסף בפרויקט "רקמה אנושית", הנועד לסייע לתלמידים להתמודד עם רצח התלמידה, תאיר ראדה ז"ל. כדי לסייע לתלמידים כתבה מיכל שחר את השיר "טבעת אנושית". השיר מכיל משפטים שנאמרו בסדנאות שנערכו עם קבוצת בנות משכבת ט' בבית הספר, שמבצעות את השיר יחד עם להקת "ירוק עד".

     

    אחת התלמידות שהשתתפו בסדנה, נוי גיספן, סיפרה ל-ynet: "עבדנו במשך ארבעה חודשים עד להקלטת השיר. השיר מהווה עבורנו את הכוח להתמודד עם הרצח הנורא, שעד היום לא נתפס אצל תלמידי בית הספר. המילים שכתבה מיכל מהוות תוצר של המון חשיבה והן משקפות את התמודדות שלנו עם המקרה. עבדנו איתה לאורך כל החודשים האחרונים והשיר סייע רבות בפורקן של תחושות כאב ועצב, אבל בתוכו יש גם את הכוח והאומץ להתמודד עם העתיד לבוא".

     

    מנהלת מחלקת החינוך במועצה המקומית קצרין, עדית קמחי סיפרה: "זהו שיר של תקווה ומילותיו משקפות את עבודת השיקום, החיזוק והעצמה שעברו התלמידות. 'טבעת מגן' מעורר רגשי הזדהות לכאב האישי של משפחת ראדה ולכאב שחוותה קהילת קצרין המלוכדת. המטרה שלנו היתה לגעת במקום הכואב, ולהוציא ממנו את העוצמה וההתגברות של החברה כאן. הבנות היו פעילות לאורך כל התהליך עד ליציאת התוצר המוגמר".

     

    עבור מיכל שחר, שכתבה את המילים והלחן, הפרויקט כולו לווה בהתרגשות רבה ובתחושת שליחות: "בזמן קצר יצרנו כאן שיר שנבע כולו מתחושות של הבנות שאותן הן הביעו בשיחות אישיות וקבוצתיות במהלך הפרויקט".

     

    "יש כאן קונפליקט בין תלמידות שצריכות להמשיך הלאה, אך נתקלות מנגד בכאב ובקושי להמשיך. ביחד עם שותפיי לפרויקט מעין ורוית הצלחנו לפענח את מה שעובר על הבנות".

     

    טבעת מגן

    מילים ולחן: מיכל שחר

    ביצוע: להקת "ירוק עד" ובנות הסדנא "רקמה אנושית" בבי"ס נופי גולן

     

    מבטנו חודר ישר לחיים (לא מוותרים)

    ליבנו פועם בעודנו בוכים (לא מוותרים)

    מבקש לחלום, להרגיש ולנשום (לא מוותרים)

    ממשיכים באומץ ולא מתעלמים.

     

    לא מבקשים לשכוח, לא רוצים לברוח

    כי בסוף הכאב מעין נובע

    ומתוכו בוקע אור

    קדימה לא לאחור... אור

     

    מבטנו בפנים מתרכך מאפשר (כן, מנסים)

    הוא קורא להזמין את הטוב ביותר (זה מה שרוצים)

    נאפשר לעצמנו יחס הוגן (ראויים)

    ביחד אנו טבעת מגן (אנו יוצרים).

     

    שמיים ומים חוברים לאחד (כן מבינים)

    באופק נושקים בלי ניגוד מיוחד (ראינו זוכרים)

    ומשם מהאופק פוסע עתיד (מקשיבים)

    לוחש לכולנו לגדול להתמיד (כן מצליחים).

     

    זה בזה נמצא נחמה

    פעימת ליבנו הומה

    אור חובר לאור בדממה

    תאיר מעלינו נשימת החמה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עטיפת הדיסק
    צילום: אביהו שפירא
    ביה"ס "נופי גולן". מתמודדים עם הכאב
    צילום: אביהו שפירא
    צילום: רפרודוקציה
    תאיר ראדה ז"ל
    צילום: רפרודוקציה
    מומלצים