חמסין של חייזרים

אחד מספרי האמן היפים והראויים שיצאו בשנים האחרונות הוא ספר הצילומים של רונית שני, "חמסין". רונית שני היא צלמת, מורה ועורכת צילום ותיקה שלזכותה רשומה עריכת ספר הצילום המקומי הזכור לטוב, "עיר חמה", שיצא ב-1988 ואיגד בתוכו אסופה של מיטב מצילומי העיר תל אביב בשמונים שנות קיומה.

"חמסין", שראה אור לפני חודשים ספורים, מכיל 116 צילומים של רונית שני, בצבע ובשחור לבן, שנאספו ונערכו ממספר עשורים של עשייה אמנותית רצופה. שני מצלמת על פילם ולא במצלמה דיגיטלית. הצילומים שלה הם אוסף של מבטים אל העולם, ממקום בעל ייחוד ובעל אופי אינטימי מאוד.

 צילום: רונית שני

בתוך כל ערמות הדימויים שהעין מוצפת בהם, שלה הם אסופה קפדנית ושקולה של יופי בתוך היומיומי הבנאלי. הצילומים נערכו ללא כל היררכיה או סדר כרונולוגי. כל כפולה היא חיבור ויזואלי שאי אפשר לתמלל אותו. למשל, בצילום צבע אחד נראית ילדה עטופה במעיל של מבוגר, עומדת בתוך נוף בריטי, על יד מבנה לבנים עם שלט של שירותי גברים. הצילום ממול הוא בשחור לבן, של דבר כהה מטושטש שברשימת כותרות הצילומים מופיע כ"חתול, מתחם בזל, תל אביב".

בצילום המוקדם של רונית שני היא השתמשה בחריטה על הנגטיב בקצה מספריים כדי לייצר חבלה מכוונת בדימוי או כדי להוסיף טקסט. המשפט "אצל השכנים סיידו" או "התגעגתי" החרוט בדמוי בכתב יד מגושם, מזכיר יותר מכל את אבי הצילום ה'"ומני" הנמשך והולך, רוברט פרנק, המתבונן באמצעות החוץ – פנימה. רונית שני היא צלמת מהזן הזה. המבט החוקר, החיפוש אחרי המשהו הבלתי נתפס שיופיע בצילום, תמיד יהיה בעל ערך בעיניה יותר מכלי טכנולוגי מתקדם ומקיצורי דרך.

צילום: רונית שני

בהקדמה לספר היא מתארת רגע אחד, אחרי חזרתה לארץ עם סיום לימודי התואר השני בניו יורק, שבו משתנה המבט שלה בעולם: "קשה לי להסביר איך זה קורה ולמה, אבל תמיד ובמפתיע, בלי שציפיתי או שלטתי בזה – בא מהפך. כך נולד סיפור החייזר (ההדגשה במקור), כשהוא תובע ממני מייד את כל תשומת הלב. ...החייזר נחת בתל אביב, בשכונה שלי, לגמרי במקרה. כל מה שהוא רואה כאן חדש ומדהים בשבילו, יוצר שאלות. בידיו מצלמה והוא מנסה לחקור איתה את מה שאינו מבין. האתגר שלי בפרויקט הוא מוקצן: להסתכל במבט ראשון, 'אחרת', על דברים שכבר מזמן הפסקתי לראות: דשא, רצפה, כוס, דלת כניסה..."

צילום: רונית שני 

בשנת 2007 בישראל, ספר צילומים כזה הוא בכלל לא מובן מאליו והוא משיב את הצילום כמדיום אמנותי, כשפה, אל מקום ראוי. בעריכה קפדנית ומרתקת הוא מציע ראיית עולם אישית, חייזרית, אל הקרוב והזר, אל הזניח, הבנאלי והבלתי מצטלם. צילום על נגטיב, בפורמט קטן ובינוני אשר קורא לחזור אליו שוב ושוב, כמו אל ספר שירה טוב, מלא יופי שקט.

• "חמסין" / רונית שני הוצאת חרגול