נאום פרס: הנשיא חייב לעודד את השלום

"לא חלמתי להיות נשיא. חלומי כנער היה להיות רועה צאן או משורר של כוכבים. משנבחרתי, זכות היא לי, ואיני מזלזל בה... אני מודע שקיימות נורמות - על הנשיא להיות ממלכתי, לכבד חוק, לחזק משפט, לסייע לזרוע המבצעת למלא את המוטל עליה תוך כיבוד המיעוט. אבל הוא זכאי לטפל ברצוי. בחסר. בחזון. הוא חייב לעודד תהליכי שלום - בתוך הבית, עם שכנינו, באזור כולו".

כך, מתרגש ונפעם, נשא הערב (יום א') שמעון פרס את נאום השבעתו לנשיא התשיעי של מדינת ישראל. פרס, שנראה נרגש מאוד בטקס, הצליח לחייך רק כשקולו של נינו נשמע במליאה. הנין בכה - ואמו (נכדתו של פרס) יצאה עמו מהמליאה, ויו"ר הכנסת דליה איציק נאלצה להפסיק את נאומה.

• לחצו כאן לקריאת נאומו המלא של הנשיא הנבחר
  

הנשיא אמר כי הוא ניצב בפני הקהל כשהוא נרגש ואסיר תודה על האמון שניתנו בו חברי הכנסת בשם העם. הוא לא הזכיר את התבטאויותיו בנוגע לצורך "להיפטר מהשטחים", שאותם מסר רק שעה קלה קודם לכן בראיון לסוכנות הידיעות איי.פי. למולו ישבו רבים - חברי כנסת לשעבר, אישים בכירים, בני משפחה וחברים. יו"ר הכנסת והנשיאה בפועל, דליה איציק, קראה "יחי מדינת ישראל" וחברי הכנסת השיבו לה: "יחי, יחי, יחי". מרבית חברי הכנסת מהסיעות הערביות לא הגיעו לטקס.

"אמונכם יקר לי", אמר פרס בתחילת דבריו. "הוא מטיל עלי חובה גדולה, שאותה אשא עימי כנשיא המדינה ביראה, ובתחושת שליחות עמוקה. אני מתחייב לטפח ללא הרף את אותם חוטי אריג עדינים השוזרים אותנו יחד כאומה, כאשר יש בתוכנו בעלי דעות שונות הנאבקים עליהן בחירוף דעת, וצריך לזכור תמיד שאנו בניה ובנותיה של ארץ ישראל אחת. אין לנו, ואנו לא מחפשים, ארץ אחרת". 

יחסים מודרנים עם מדינות ערב

הנשיא הנכנס הצהיר כי הוא מתכוון לפעול לליכוד העם ואמר: "אני יודע שאני עובר עתה מהזרוע המבצעת לכתף המלכדת. שוב איני שליח מפלגה, אלא נאמן של העם. של כל אזרחי המדינה. מרגע זה אהיה לפה ולכתובת לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. לעולל ולתינוק, לאשה ולאיש, לדך ולזקן. ביתי יהיה פתוח לכולם. ידי תהא מושטת לכל אחת ואחד...

"על הנשיא לעשות מעשים טובים. הוא רשאי, ואף חייב, לשרת את עמו, כלומר את בני עמו. לטפח אהבה לעם, למדינה, לבריות. לקרב רחוקים. לצפות למרחק. לסייע לחלשים. לנחם אבלים. לקרב לבבות. להרבות שיווין. לגשר על פערים. לתמוך ביצירה רוחנית ומדעית".

פרס כמובן לא פסח על חלום השלום, שלמענו פעל במשך 48 שנות כהונתו בכנסת. "ישראל חייבת להיות לא רק נכס אלא ערך, קריאה מוסרית תרבותית ומדעית לעילוי האדם. כל אדם. עליה לשמש בית לַטוֹב וּלְחַם ליהודים שאינם ישראלים, כמו לישראלים שאינם יהודים. וליצור הזדמנויות שוות לכל חלקי האוכלוסייה, ללא הבדל דת, לאום, עדה או מין.

השיירה בדרך לכנסת (צילום: AP)

הנשיא חייב לקרוא לציבור הדתי והחילוני למצות את המשותף. לקרוא לפלסטינים ולמדינות ערב, מבלי שיטשטשו מורשתם, להשתתף במסע הגדול לעבר עולם הבנוי על שכל, לא רק אדמה. לראות בחינוך כצו עליון... אני מתכוון להתמסר לטיפוח הקשרים בין ישראל והתפוצות על ידי הוספת מימד אינטלקטואלי ויצירתי, וזה בצד עידוד יחסים מודרניים עם מדינות ערב". הוא ציין את העדיפיות הלאומיות שלדעתו צריכות לעלות על סדר היום הלאומי: ירושלים, הנגב, הגליל ופרויקט עמק השלום, שאמור להוות שיתוף פעולה בין ישראל, ירדן והפלסטינים. 

האביב בדרך

בנאומו נפרד אחרון דור הנפילים מחבריו בכנסת: "בלבי דרים היום יחד שמחה מול האתגר שהטלתם עלי, אך גם עצבות של שעת פרידה. אתם, כאן בכנסת, תוסיפו לקיים את הפולמוס הקיומי, כי כך צריך בפרלמנט דמוקרטי. ואילו אני אתמסר אל המאחד, שלא יפגע בסערה מתלהטת".

בסקירת משמר הכבוד. הנשיא פרס והנשיאה בפועל איציק (צילום: AP)

על הבמה, לא שכח פרס להתייחס לעמיתיו שהלכו עמו כברת דרך ואמר: "גם בשעה חגיגית זו, אני מבכה בליבי רצח יצחק רבין - רצחו לנו מנהיג גדול. פגעו בליבנו. ובשעה חגיגית זו אני מתפלל לשלומו של אריק שרון. הלוחם הגדול והמנהיג האמיץ". על החיילים החטופים גלעד שליט, אודי גולדווסר ואלדד רגב, אמר כי "הם בנינו. לא ננוח ולא נשקוט עד אשר נראה אותם שוב בבית".    

הנשיא הנכנס סיים את דבריו בנימה אופטימית ואמר: "נער הייתי וגם זקנתי. עיני ראו את ישראל בשעותיה הקשות ביותר, וגם ברגעי הישג והתרוממות רוח. תרשו לי להישאר אופטימי. ותרשו לי להיות חולם בעמו. ותרשו לי להציג את הצד הטוב שבמדינתנו. וגם אם לעיתים האווירה סתווית, וגם אם היום - יום נראה לפתע אפרורי - הנשיא שבחרתם לעולם לא יתעייף לעודד, לעורר ולהזכיר – כי האביב הרי ממתין לנו בפתח. האביב בוא יבוא!

"אני מודה לבורא עולם, לעמי ולכם שנתתם בידי זכות גדולה שכזו. אלף תודות. שלום לכם ולהתראות. תחי מדינת ישראל".