בילאדי, בילאדי, הר טרשים קירח
בגלל שיש רק מרים טוקאן אחת במדורת השבט, אנו דורשים יותר מדי מתוכנית אחת ופחות מדי מכלל התקשורת
בשבועות האחרונים מלאה התקשורת בביקורות ומאמרי דעה שדנים במשמעות השתתפותה של צעירה ערבייה, מרים טוקאן, בתוכנית כוכב נולד וביחס המבולבל, יש שיאמרו פטרנליסטי, שהיא זוכה לו מהשופטים, הקהל ומפיקי התוכנית.
אבל ראה זה פלא, עד לרגע בו חדרה טוקאן לאחד מקודשי הקודשים של הטלוויזיה הישראלית, אותם מבקרי תקשורת וכותבים אחרים לא טרחו לעסוק מעולם בנושא המטריד של ההדרה והתיוג של האוכלוסייה הערבית בישראל מהסיקור התקשורתי, ובודאי לא בהשלכות של הדרה זו על תמונת המציאות הישראלית. הופעתה של מרים טוקאן בכוכב נולד הניחה את הנושא על האג'נדה התקשורתית וטוב שכך.
נחזור אחורה ונתחיל בעובדות. מרים טוקאן ערבייה. מרים טוקאן שרה יפה. מרים טוקאן משתתפת ב"כוכב נולד" - אחת התכניות הפופולאריות ביותר בטלוויזיה הישראלית. עובדות אלו מצטרפות לעובדות יבשות יותר שמדברות על כך שאנו חיים במציאות שבה מתקיימת אפליה עמוקה ומתמשכת כלפי האוכלוסייה הערבית. הביטוי התקשורתי לאפליה זו הוא נוכחות אפסית בתקשורת ותיוג המעטים שכן מופיעים כגורם מאיים על הרוב היהודי.
מפה קל להגיע למסקנה המתבקשת – הופעת מרים טוקאן בלב מדורת השבט היא הופעה חריגה. נכון שלפני טוקאן היו פה ושם ערבים בתכניות בידור או ריאליטי שונות. ראינו אותם בתכנית כמו "הדוגמניות", "דרוש מנהיג", "ולרדת בגדול". עדיין, אף דמות לא עוררה כל כך הרבה הדים, כתבות ותגובות כמו שעוררה מרים טוקאן. דיברו על כך שטוקאן מתכחשת למוצאה הערבי, שהיא לא שרה בערבית, וכשהיא מסלסלת – היא מסלסלת יותר מדי, וכשהיא לא מסלסלת היא מפנה עורף לבני עמה, שיותר מידי מתייחסים לזה שהיא ערבייה, שמנסים להעלים ולהדחיק את עובדת היותה ערבייה ועוד.
זו לא טוקאן עצמה שעוררה את הפולמוס על משמעותה של נוכחות האזרחים הערבים בתקשורת. במידה לא מבוטלת זו הבמה שיצרה את הבאז התקשורתי. "כוכב נולד" היא הדבר הכי קרוב למדורת השבט הישראלית, או אם להיות מדויקים, של החברה היהודית. התכנית, על כל כוכביה, מנינט ועד ג'קו, עובדת על פורמט סינדרלה לפיו צעיר או צעירה אנונימיים, בדרך כלל מהפריפריה החברתית, עולים על כס המלכות של הסלביות.
סנונית ראשונה או עלה תאנה?
טוקאן היא אדם פרטי שרוצה להצליח בתחרות. היא מכירה את הכללים ועומדת בהם היטב: היא שרה מצוין, משלבת סגנון מוכר ולכן גם ערב לאוזן היהודית, עם אופני ביטוי ייחודיים לתרבותה. והקהל, הוא באופן מפתיע ומשמח אוהב את מה שהיא מציעה, מצביע עבורה וממשיך לקדמה במעלה התוכנית.
האם השתתפותה של מרים טוקאן בתכנית היא סנונית המבשרת את בוא האביב או שזו תהפוך לעוד עלה תאנה לכסות בו את ערוות הנוכחות הזעומה של אזרחים ערבים בתקשורת? התשובה תלויה בנכונות של קובעי המדיניות בתקשורת לחולל שינוי אמיתי. בינתיים, בגלל שיש רק טוקאן אחת במדורה, אנחנו דורשים יותר מדי מתוכנית אחת ופחות מדי מכלל התקשורת.
נחמד היה אילו ניתן היה לבצע קפיצה משולשת כלפי מעלה: שמרים תשתלב וגם תייצג נאמנה את ייחודיות החברה הערבית בישראל, שתצליח לכפר על המצב התקשורתי, הלאומי והפוליטי של ערביי ישראל, ואם אפשר גם לשיר בערבית את "האדם עץ השדה" ובעברית את "בילאדי, בילאדי".
נחמד, רצוי, אבל לא מציאותי במובן המיידי ולכן די להתחסדות. השינוי הנדרש לא יתרחש ביום אחד וההשתלחות בכל צעד, בהיותו חלקי ובלתי מספק, עלולה להפוך לחרב פיפיות. מרים טוקאן, בגדר הכוכב האחד שהעז, זה מהלך בכיוון הנכון, אם כי חובת ההוכחה על כך שאין זו הבלחה חד-פעמית עדין תלויה ועומדת. אינשאללה בתוכנית הבאה יהיו עוד כמה מֵריימים ומריימיות ובזו שאחריה נראה אפילו שופט ערבי.
הכותבת היא מנכ"ל אג'נדה, מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית
פורסם לראשונה 17.07.07, 18:46
מומלצים
