שתף קטע נבחר

דו"ח המבקר: לאן הלכו התרומות לצפון?

כמיליארד שקל הועברו כתרומות ליישובי הצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה - אך מדו"ח המבקר עולה כי לעתים התרומות לא שימשו כלל למטרות הקשורות למערכה. למה כן? מתנ"ס, סיור בפולין - ואימונים לספורטאי מצטיין. ומי סיפק לחיילים אפודים, כוונות, חסמי עורקים וכפפות? ניחשתם נכון: עמותות פרטיות

בדו"ח מבקר המדינה על היערכות ותפקוד העורף במלחמת לבנון השנייה שפורסם בצהריים (יום ד') בדק משרד מבקר המדינה את התנהלותם של גורמים ממסדיים האחראים לתפקוד המשק והחברה בשעת חירום. המבקר בדק את התנהלותם של שירותי הרווחה, הבריאות, הדואר, הבנקאות והתחבורה, ובחלקם מצא ליקויים משמעותיים. בנוסף, המבקר בדק את האופן שבו התקבלו תרומות מטעם הארגונים ההתנדבותיים וגילה כי בחלקן לא נעשה שימוש למטרות הקשורות למלחמה.

 

עוד על דו"ח המבקר:

 

הארגונים ההתנדבותיים

בעת המלחמה פעלו בצפון הארץ מאות גופים "חוץ-ממסדיים". מאחר שבידי רשויות השלטון לא היה מידע מפורט על פעילותם, ריכז משרד מבקר המדינה מידע על פעילותם של כ-330 גופים שפעלו בעת המלחמה ולפי המידע שהתקבל השווי הכולל של תרומותיהם בכסף ובשווה כסף נאמד בקרוב למיליארד שקל.

 

למרות שהגורמים הממסדיים הם שאמונים על חלק ניכר מהתנהלות העורף, המבקר כותב כי "מממצאי הביקורת עולה שחלק ניכר מפעילותם של הגופים התורמים וההתנדבותיים נעשתה בתחומים שהטיפול בהם מצוי באחריות רשויות השלטון הממלכתי והמקומי, לאחר שמצאו כי הרשויות לא עשו די למילוי צורכי התושבים באותם תחומים". בין השאר סייעו הארגונים בתרומות, אספקת מזון, פינוי תושבים לרענון, הכנת ותחזוקת מקלטים ועוד.

 

מהדו"ח עולה כי ברשויות המקומיות לא תמיד התרומות שימשו למטרות הקשורות במלחמה. כך למשל, עיריית קריית שמונה, שקיבלה בימי המלחמה יותר מ-1.4 מיליון שקל. כ-400 אלף שקל הועברו ל"קרן לקידום קריית שמונה לחינוך, תרבות וקהילה" והבדיקה העלתה כי בישיבת הקרן הוחלט לייעד חלק מכספי התרומה למטרות שאינן קשורות למלחמה. בין השאר הועברו 200 אלף שקל לפעילות המתנ"ס, 35 אלף שקל לסיורי תלמידים במחנות ההשמדה בפולין ו-8,000 שקל לפעילות אימונים של ספורטאי מצטיין.

 

עיריית צפת קיבלה תרומה מפדרציית לוס אנג'לס תרומה בסך של 262 אלף שקל. מסך זה הופנו 39 אלף שקל בעבור אירוח קבוצת אנשים שלטענת העירייה נבחרה על ידי נציג ועד העירייה וחיילת שטיפלה בהוצאת משפחות לנופש. 223 אלף שקל שנותרו הופקדו בחשבון העירייה ולא נעשה בהם שימוש בעת המלחמה.

  

בחלק מהמקרים אחסון לקוי של מזון שהתקבל בתרומות גרם לקלקולו, וחלק גדול ממנו נזרק. גם ציוד שהתקבל לא זכה לאחסון כיאות בחלק מהערים. "הרשויות המקומיות לא חילקו את כל התרומות שקיבלו בימי המלחמה, ובכמה מהם נותרו מאות פריטים - כולל מכשירי חשמל", כותב המבקר.

 

בבדיקה התברר גם כי חלק מהגופים התורמים וההתנדבותיים עסקו בימי המלחמה גם בסיוע ליחידות הצבא וחייליו. הסיוע ניתן בעקבות קבלת מידע ובקשות שהצביעו על מחסור בציוד מבצעי, במזון ואף באמצעי לחימה. מהדו"ח: "בסיור שערכה אחת העמותות התברר לה כי לחיילים היה חסר ציוד מבצעי, והדבר סיכן את שלומם. מנכ"לית הארגון ציינה כי העמותה סיפקה ליחידות בצה"ל ערכות רפואיות יקרות, תחבושות וחסמי עורקים, ואף רכשה כפפות תרמיות ליחידת תותחנים שכמה מחייליה נכוו משום שלא צוידו בכפפות כאלה...  כמו כן סיפקה העמותה לאחת היחידות כוונות טלסקופיות של כלי נשק המשמש לפריצה ליעד מבוצר

 

"קרן נוספת העבירה ליחדיה מובחרת תרומה גדולה למימון ציוד ואמצעי לחימה משופרים, ובנק מסחרי גדול סיפק לאחד מגדודי צה"ל כ-400 אפודי מגן בעקבות בקשה שהפנה מפקד הגדוד לעובדים בכירים בבנק. כן סיפק הבנק לחיילים ערכות מזון יבש וארוחות חמות לאחר שהחיילים התלוננו כי הם סובלים ממחסור במזון. לחיילים נתרמו בנוסף בידי ארגונים שונים נעליים קלות, מימיות גמישות, גנרטור, ימי חופשה במלון, תרמילי גב ועוד.  

 

שירותי הרווחה

מבקר המדינה מציין כי על אף חשיבותו של תחום הרווחה בשעת חירום, משרד הרווחה דחה, מאז אמצע שנות ה-80, הצעות ליטול חלק במערך מל"ח (משק לשעת חירום). נוכח זאת קובע המבקר "המשרד לא נטל חלק בהיערכות הכוללת לעת חירום במסגרת מל"ח, ונפגעה היערכותו".

 

בדו"ח מגלה המבקר כי "ימים אחדים לאחר תחילת המלחמה פנה משרד הרווחה למוסדות שבפיקוחו לצורך בדיקת מוכנותם לעת חירום. מדיווחיהם של 27 מוסדות במחוזות הצפון והמרכז עולה כי ל-22% מהמוסדות לא היו מקלט או מרחב מוגן; בידי 52% מהמוסדות לא הייתה תוכנית לפינוי; ל-30% מהמוסדות לא היה מלאי מזון כנדרש; ל-44% מהמוסדות לא היה מערך היסעים זמין; ל-92% מהמוסדות לא היו גנרטור או מצברים להספקת חשמל; ל-31% מהמוסדות לא היה מלאי דלק או גז לבישול ולהסקה. הממצאים הללו מצביעים על רמת מוכנות בלתי מספקת לעת חירום של המוסדות שבאחריות משרד הרווחה".

 

באשר לטיפול באוכלוסיות המטופלות במחלקות הרווחה כותב המבקר כי "משרד הרווחה לא נערך מראש, ובמהלך המלחמה תר המשרד הן בקרב עובדיו הן באמצעות עמותות אחר עובדים סוציאליים שייאותו לתגבר את המחלקות, וזאת מבלי שניתנה לעובדים אלה הכשרה מקצועית ייחודית לטיפול באנשים בעתות חירום". התגבור התקציבי לרשויות המקומיות בעת המלחמה, כך ממשיך המבקר, לא ענה כראוי על צורכיהן. 

 

שירותי הבריאות

במהלך מלחמת לבנון נפגעו 7,439 חיילים ואזרחים, בעת המלחמה המשיכו בתי החולים, קופות החולים ומגן דוד אדום במתן שירותים רפואיים חיוניים "במסירות, ולעתים תוך סיכון נפש". עם זאת, המבקר מצא  שורה ארוכה של נושאים שיש לטפל בהם לצורך היערכות טובה יותר לשעת חירום.

 

הדו"ח מציין כי פרט לבתי החולים "זיו" בצפת ובית החולים בנהריה - מוסדות הרפואה בצפון אינם ממוגנים, וזאת על אף שהערות בענייו כבר הוזכרו בדו"חות קודמים. המבקר קובע כי יש לקבוע מחדש את סדרי הקדימויות למיגון בתי החולים, כמו גם הצוותים הרפואיים שנאלצו לנסוע ולחזור למוסדות הרפואיים. כמו כן, קובע המבקר שיש לדאוג לאמצעי הבקרה על פינוי נפגעים לבתי החולים - כדי לא ליצור עומס על חדרי המיון והניתוח.

 

באשר לפעילותו של מד"א מעיר המבקר כי התגלה מחסור בציוד מיגון נגד חומרי לחימה כימיים לצוותים בכ-200 אמבולנסים המוצבים ביישובים בצפון. לחילופין מציע לינדנשטראוס לקיים עבודת מטה לשינוי תקני הציוד. כן העיר המבקר שלמד"א אין תקציב לשעת חירום - דבר שעלול לפגוע בפעולתו בעתיד בשעת חירום.

 

דואר, בנקאות ותחבורה

בנוגע לרכבת ישראל גילה המבקר כי על אף שרכבת ישראל מוגדרת מפעל חיוני, לא היו לה הנחיות ונהלים לפעילות במצב חירום שלא מופעל בו מערך המל"ח (כפי שאירע במלחמת לבנון השנייה). נוכח זאת, נפגע השירות החיוני של הסעת נוסעים והובלת מטענים ברכבת בצפון הארץ. נוסף על כך, לא נמצא פתרון לבעיית מיגון הנוסעים בתחנות

 

בעת המלחמה צומצם שירות האוטובוסים הציבוריים בצפון לכ-30%-50% מהשירות הרגיל -זאת בשל עזיבה המונית של תושבי הצפון, סגירת מקומות עבודה ומוסדות חינוך, והסתגרותם של תושבים רבים.

 

על פעילות הדואר והבנקאות בצפון כותב המבקר כי אלו ניתנו במידה חלקית בלבד, ובשל כך קובע המבקר כי "יש לקבוע אילו שירותים מוגדרים 'קיומיים', ולהיערך לספקם בכל תרחיש, תוך מזעור סיכון חייהם של העובדים והלקוחות".

 

תגובות

מעיריית קריית שמונה נמסר בתגובה: "ראש העירייה וחברי הנהלת העיר עסקו יומם וליל בגיוס משאבים מהמדינה ומתורמים פרטיים לצורך חלוקת מזון וציוד למקלטים, טיפול באוכלוסיות חלשות והוצאת התושבים לימי התרעננות. עם סיום המלחמה, הוחלט לייעד את הכספים שנותרו לצורך קידום נושאי חינוך ורווחה. אסור לשכוח כי אותם ילדים ובני נוער עדיין חשים על בשרם את הנזק הנפשי מהמלחמה שפקדה את הצפון בקיץ האחרון ואנו גאים בעובדה שאנו מסייעים לילדי קריית שמונה בתחומים חשובים אלה".

 

מעיריית צפת נמסר בתגובה: "223 אלף השקלים שהופקדו בחשבון העירייה הועברו לצורך טיפול בנושאים מגוונים הקשורים במלחמה כגון: הוצאת התושבים לבתי מלון במרכז הארץ, ימי כיף, חלוקת מזון במקלטים וחלוקת ציוד רב. הוצאות המלחמה של עיריית צפת הגיעו לכ-2.5 מיליון ש"ח וגם כספי התרומה נכללו בסופו של דבר בתוכם".

 

בתגובה לתרומות מסר צה"ל למבקר כי מותר לקבל תרומות בתחום החינוך והתרבות, הרפואה (באישור קצין רפואה ראשי) ורווחת החייל והיחידה, וכי יש איסור מוחלט לקבל תרומות מגופים אזרחיים שלא באמצעות הגורם שהוסמך לכך. עוד מסר צה"ל כי לפי הנחיה מפורשת של הרמטכ"ל אסור לקבל תרומות של אמצעי לחימה.

  

ממשרד הרווחה נמסר כי בימים אלה נמצא המשרד בתהליך הפקת לקחים, תוך שיתוף פעולה עם גורמי מל"ח ופיקוד העורף. מנכ"ל המשרד מינה צוות חירום שפועל לקביעת הנהלים לחירום, למטה המשרד ולעובדיו, לכל המסגרות שהמשרד אחראי להן, ולרשויות המקומיות.

 

משרד הבריאות מסר כי במסגרת הפקת לקחים נערך המשרד לשעת חירום וגיבש תהליכי עבודה בכל הרמות. בין השאר הוגדרו נוהלי שירות רפואי באזורי עימות וטיפול באוכלוסייה השוהה במקלטים. לבד מכך, הוחל בשיפור המיגון הקיים בבתי חולים בצפון הארץ וממשלת ישראל אישרה תוכנית להקמת מחלקות לרפואה דחופה בארבעה בתי חולים - נהריה, רמב"ם, פוריה וברזילי - שם יוכשרו גם מרחבים תת קרקעיים לאשפוז מוגן. נהלים מיוחדים לשעת חירום נקבעו גם לגבי מרכזים לנפגעי חרדה.

 

ממד"א נמסר כי בכל האמבולנסים שבתחנות מד"א נמצא והיה גם בעבר ציוד המיגון הנדרש. ממשרדי הבריאות והביטחון נמסר לארגון כי השלמת ציוד המיגון לאמבולנסים שביישובים נמצא בהליכי רכש מתקדמים ובחלקם אף הושלם

 

מחברת הדואר נמסר כי לאורך כל תקופת הלחימה הועברו חבילות לחיילים בחזית, והופעלו למעלה מ- 90% מסניפי הדואר בכל אזור הצפון, וכל זאת על פי הנחיית גורמי הביטחון והוראותיהם.

 

בהכנת הידיעה השתתפו חגי עינב ויעל ברנובסקי
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דו"ח המבקר
צילום: איי אף פי
חיילים בלבנון. היו זקוקים לציוד
צילום: איי אף פי
בית חולים זיו בצפת. ממוגן
צילום: אביהו שפירא
מחכים לרכבת. אין פתרונות מיגון
צילום: אבי מועלם
מומלצים