שירת הסירנה: איך נולד האמבולנס?
ממרכבות הסוסים במלחמת העולם הראשונה ועד הניידות לטיפול נמרץ: גילגולו של האמבולנס. כתבה רביעית בסדרה על ההמצאות ששינו את חיינו
קשה לראות את המציאות הישראלית ללא קולות הסירנה והבהובי האורות המוכרים לנו היטב מפינוי הפצועים בפיגועים בשנים האחרונות. צוותי רפואת החירום שעל האמבולנסים וניידות הטיפול הנמרץ הביאו למהפיכה של ממש, בעיקר בגלל שהדקות הראשונות לאחר פציעה, התקף לב או איבוד הכרה - הן הדקות הקריטיות, שעשויות לקבוע את גזר דינו של הנפגע.
במהלך ההיסטוריה חיפש האדם דרכים רבות להעברת חולים ופצועים. בתקופת הרומאים והיוונים שימשו מרכבות על תקן אמבולנסים. זו היתה קפיצה אחת קדימה, אולם למרכבות הללו לא היו מעצורים יעילים. שערו בנפשכם כיצד החולה או הפצוע נעים על המרכבה העושה את דרכה בדרכים עקלקלות שאינן סלולות.
השם אמבולנס בא מהמילה הלטינית אמבולארה, שפירושה "ללכת". בשנת 1100 לספירה החלו להשתמש באנגליה באב טיפוס של האמבולנס. היתה זו מרכבה המובלת על ידי שני סוסים, ובה מיטה שהיתה יציבה יותר עבור הפצוע מאשר דרך ההובלה הקודמת.
בשלהי שנת 1400 הוצג לראשונה המושג אמבולנציה – בית חולים בשטח. זו היתה הפעם הראשונה בה צוותים רפואיים וכירורגיים הושמו באוהלים מיוחדים לטיפול בפצועים. אבל את הפצועים היה צריך להוביל לבית חולים נייח, והשיטה הקיימת של הובלה באמצעות כרכרות כבדות ולא יציבות לא היתה יעילה – הפצועים קשה מתו בדרך לבית החולים.
כירורג צרפתי בשם דומוניק ז'אן לארי שעבד בשדה קרב בשנת 1700 ראה את הצורך בטיפול הרפואי הדחוף בחולים ובפצועים קשים. ז'אן לארי פיתח מרכבה קלה דו גלגלית, שהסיעה פצועים ובתוך כך הביאה צוותים רפואיים נוספים לשדה הקרב.
הצלב האדום מוביל פצועים במלחמת רוסיה-טורקיה ב-1877 (ויז'ואל/פוטוס)
בשנת 1864 נערך כנס בינלאומי בו הוקם ארגון הצלב האדום על מנת שיהיה אמון על הקמת צוותי אמבולנסים שישרתו את הצרכים הרפואיים של התושבים בעולם. ארגון האמבולנסים הראשון בעולם הוקם בשנת 1869 ע"י הכירורג הניו יורקי אדוארד דלטון. האמבולנס עדיין היה מרכבה המובלת על ידי סוסים, ומתחת למושב הנהג נמצאה קופסה ובה תחבושות ותכשירים רפואיים. במהלך שנת ההקמה
נקראו האמבולנסים שהקים דלטון ל-1,870 מקרים. שנה מאוחר יותר כבר נרשמו 4,392 קריאות. בעקבות זאת הוקמו שרותי אמבולנסים נוספים בארה"ב ובריטניה.
בשנת 1899 הופיע האמבולנס המוטורי הראשון שיוצר בשיקגו. האמבולנס הזה נסע במהירות של 26 קמ"ש. הרופא ישב בירכתי הרכב והתקשר עם הנהג באמצעות שפופרת מיוחדת. האמבולנס צוייד באורות מהבהבים. שנה לאחר מכן יוצרו כבר אמבולנסים נוספים.
מלחמת העולם הראשונה כבר הציגה את הצורך בשיפור הטיפול בפצועים. על פי הדיווחים, חלק מהפצועים נאלצו ללכת מרחק של 27 מיילים רק כדי לקבל טיפול. מי שהצטוו להעביר את הפצועים היו מוסיקאים או חיילים ששירתו בעורף. אלה הוצבו באמבולנסים ושימשו כעוזרים רפואיים.
כירורג בשם ד"ר ג'ונתן לטרמן היה הראשון שהנהיג את שירות האמבולנסים במלחמת העולם הראשונה, בה הובלו הפצועים משדה הקרב אל בתי החולים. באותה עת, שימשו כלי רכב שונים כאמבולנסים: סירות ורכבות תפקדו כאמבולנסים גדולים הנושאים מאות פצועים. הם הכילו חדרי אחסון, טיפול וגם מטבח.
בשנת 1960 שודרג הטיפול הרפואי בשטח, כשפותח מודל ההחייאה שכלל הנשמה, עיסויי לב, שימוש בדפיברילטור (שוק חשמלי) ותרופות. מודל זה הביא למהפיכה של ממש ולהצלת חייהם של מיליונים ברחבי העולם.
אבל התקדמות הטיפול באמבולנס דרש גם בניה מחודשת שתכלול ציוד החייאה מתקדם. כך נולדה בשנת 1973 ניידת טיפול נמרץ (נט"ן), הכוללת צוות רפואי המונה רופא חובש ופראמדיק. לפני מספר שנים הנחיל מגן דוד אדום את שיטת האמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן), בו מחליף פראמדיק את תפקיד הרופא, כשהוא כפוף בעת הצורך להנחיות רופא בית חולים או מד"א.
האמבולנס הישראלי הראשון יצא לדרך בשנת 1931, מכיוון תחנת מד"א בתל אביב. מאז השתכללו האמבולנסים בארגון ההצלה הישראלי. הניידות לטיפול נמרץ כוללות מחשבים בתקשורת סלולרית המקושרות למוקד, מקבלות מידע מעודכן על מצב הנפגע ומשדרות את מיקומן באמצעות ה-GPS המותקן עליהן. הניידות בחברות הפרטיות כוללות גם מידע רפואי על המטופל, התרופות אותן הוא נוטל וגם
שידור האק"ג ולחץ הדם המעודכנים, שהועבר אל המוקד הרפואי באמצעות הטלפון בביתו של הפגוע.
אבל הקידמה הטכנולוגית רחוקה מלהסתיים: חברה ישראלית פיתחה שירות מיוחד בו מותקנות מצלמות וידאו על אופנועי-אמבולנס. המצלמות משדרות לחדר המיון תמונות חיות מזירת האירוע, ומאפשרות לרופאים בחדר הטראומה להיערך בהתאם, ולהנחות את החובשים בשטח על הטיפול המיטבי.
ניידות הטיפול הנמרץ מאפשרות להעביר חולים במצב קריטי גם מאישפוז ביחידות לטיפול נמרץ כשהם מונשמים, לבתי חולים אחרים בזכות ציוד רפואי מתקדם שכולל דפיברילטור, תרופות החייאה, מכשירי הנשמה, ערכות ניתוח, ושלל מיכשור רפואי המאפשר להציל חיים בתנועה.
עוד המצאות גדולות ברפואה
