כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

פייגלין: נשמע שנתניהו בלחץ

רבים בליכוד מתייחסים למועמדותו של משה פייגלין כקוריוז - לא יותר - אבל הוא לא מתרגש. בראיון ל-ynet הוא עוקץ את יריבו: "הסיסמה של ביבי זה ביזנס והייטק"; רומז על עונשו של יגאל עמיר: "בהנחה שהוא הרוצח, עליו לשלם את עונשו כמו כל עבריין, לא יותר"; ומצטרף לטרנד החדש נגד ביהמ"ש העליון: "הגוף הזה הוא סדין אדום כי הוא לא נבחר על ידי אף אחד"

אטילה שומפלבי פורסם: 25.07.07 , 16:27

משה פייגלין כבר רגיל. הוא רגיל לכך שמתייחסים אליו בזלזול, רגיל שמכנים אותו קיצוני, הזוי וסהרורי. גם כעת, כשהציג שוב את מועמדותו לראשות הליכוד, הגבות הורמו בתגובה פבלובית טיפוסית. הנה שוב חוזר הקוריוז לקדמת הבמה, צקצקו כולם בלשונותיהם. מגיע לביבי להתמודד מולו, ציינו יריביו של יו"ר הליכוד.

אבל משה פייגלין - שישיק הערב (ד') את מטה הבחירות שלו - הוא כנראה יותר מקוריוז, גם אם אין לו שום סיכוי לנצח את הבחירות האלה. הוא עומד בראש גוף המכנה את עצמו "חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד", לאריק שרון הוא עשה חיים קשים, בבחירות האחרונות לראשות התנועה זכה בכ-15 אחוז מהקולות, ונראה כי אנשיו יגיעו גם הפעם בהמוניהם לקלפיות. למרות הניסיון להפוך אותו להזוי, פייגלין הוא אדם אינטליגנטי, רהוט, אשר משנתו מנוסחת היטב. גם אם היא לא מתאימה לכולם, המשנה שלו סדורה כבר כמה שנים. פייגלין הוא לא מהמזגזגים. ועכשיו, כשתומכיו של נתניהו מגישים עתירות נגד מועמדותו, הוא מגחך.

המתחרה

נתניהו: "נסראללה לא קיים בלי איראן"

רוני סופר

יו"ר האופוזיציה מזהיר מפני המעצמה האיראנית ושלוחותיה באיזור, דוגמת "הסוכן הרברבן" נסראללה. בנוגע להתקדמות במישור הישראלי-פלסטיני אמר נתניהו: "הנהגת פתח חלשה מדי, אני מציע להשאיר את הביטחון בידי צה"ל ולהתחיל בפרוייקטים של שגשוג כלכלי שיביא את השלום"

נתניהו: "נסראללה לא קיים בלי איראן"

"זה נשמע כאילו מישהו בלחץ", הוא אומר בראיון ל-ynet. "במקום לנהל מערכת בחירות לגופו של עניין, שולחים לך מכל פינה מישהו שיגיש עתירה. כבר הגשתי תביעת דיבה על עתירה אחת, שהמציאו בה דברים שלא היו ולא נבראו. המציאו מסמכים שלא היו וזו עבירה פלילית. אני לא מתרגש מהדברים האלה, וזה אפילו די משעשע, אבל זה מראה את הכיוון שנתניהו לוקח אליו את מערכת הבחירות הזאת. הוא מנסה להיפטר מההתמודדות בשיטות כאלה ולא באמצעות מרכולתו האידאולוגית".

- בכל זאת, למה אתה מתמודד, מה אתה מנסה להשיג? הרי אין לך שום סיכוי לנצח.

"המסר המרכזי שלי הוא שבלי הרוח, כל ההצלחה החומרית שלכאורה השגנו, אין לה משמעות. היום יש יותר ילדים רעבים מאשר לפני עשרים שנה, כשהמצב היה יותר קשה. הצלחה חומרית היא דבר חשוב מאוד ואני אשאף להגדיל אותה כמו כל אחד. אבל אולמרט הפסיד לנסראללה לא כי לא היה מספיק כוח פיזי, אלא משום שאיבדנו את הרוח, את האמונה בצדקת הדרך. הבעיה הכי קשה היא בכך שאזרחי מדינת ישראל לא מאמינים בעתיד המדינה שלהם, עם כל ההצלחה הכלכלית. זה מוכח בסקרים, וזה דבר נורא. לכן, צריך להחזיר את הרוח, וזה מה שאני רוצה ובגלל זה אני רץ ומאמין שאצליח.

"המציאות מוזרה. ברגע שיצחק רבין לחץ את הידיים של ערפאת, כל המציאות הישראלית נכנסה לתקופה הזויה. ויתרנו על כל אבני היסוד של עצם קיומינו כאן. אחר כך, ב-96', ביבי חיבק בעצמו את ערפאת ונתן גושפנקא של המחנה הלאומי והפך הדבר לבלתי הפיך. מאז, מי שמצביע שמאל מקבל שמאל, ומי שמצביע ימין – מקבל גם כן שמאל. העמדות שאני מייצג הן עמדות של ברל כצנלסון".

- אז אתה מפאיניק...

"חס וחלילה. אל תקרא לי מפא"יניק. אני מבטא את העמדות הציוניות שהיו מקובלות על החלק הפנימי של מפלגת העבודה".

- אתה הרי לא מאמין שכוח עליון ייתן לך את הניצחון.

"לא לא (צוחק). אני לא מקובל ולא נביא. אני גם לא מנסה לשכנע אף אחד לשנות כהוא זה את דרך חייו. להנהגת המדינה הזאת אבדה האמונה בצדקת הדרך וגם באלוהים. את האמונות הבסיסיות שהצעידו את העם הזה מאות שנים צריך להחזיר. מגיעה לעם היושב בציון מנהיגות עם אמונה. רק מנהיגות כזו תוציא אותו מהבוץ. היום המנהיגות היא בלי אמונה. קח את פרס, למשל. הוא אומר: אני שונא היסטוריה. הכל מתחיל ממני, ומאחורי הכל לבן, נקי. הגענו למנהיגות שמתכחשת ליהדות ולאמונה".

- אתה טוען את אותם הדברים גם כלפי נתניהו?

"אני לא רוצה לדבר על מה הוא לא, אלא על מה אני כן. מספיק להסתכל על הסיסמאות שעל האוטובוסים. הסיסמה של נתניהו היא שישראל בוחרת להצליח. הסיסמה שלי היא 'כי יש לו אלוהים'. הסיסמה של ביבי זה ביזנס, הייטק וכו'. אני מאוד בעד זה, אבל הסיסמה שלי באה מהכיוון האחר לגמרי. זה אומר הכל. הצלחה חומרית אפשר לקבל בכל מקום בעולם".

- תוכל לפרט מה בדיוק התוכניות שלך, הפתרונות שלך?

"ברגע שאתה יוצא למלחמה בלי להאמין שאתה הצד הצודק בה, שהארץ הזאת שלך, שמוסר המלחמה הנכון והראוי הוא המוסר היהודי – כל המלחמה שלך נראית אחרת. למעשה, בכלל אין צורך במלחמה. היום ישראל היא זו שמבינה ומאפשרת את כל מה שקורה בעזה. החשמל שמאפשר יצור קסאמים הוא חשמל ישראלי. גם הדלק הוא מישראל, וגם שאר האספקה. בגלל החששות ממה שיאמר העולם, המצב הוא כפי שהוא. אנחנו גם משחררים רוצחים בגלל החשש מהעולם. בנינו יסכנו את חייהם ויהרגו, כדי ללכוד את אותם המחבלים. מדוע לשחרר אותם? היה לחץ בינלאומי? לא היה. מה שקורה כאן, זה שהמנהיגות שלנו חשה כי המציאות היהודית בישראל היא זמנית, והמציאות הערבית היא זו הקבועה. את זה צריך לשנות".

- לנושא אחר. האם לדעתך צריך לשחרר את יגאל עמיר?

"הוא צריך לשלם את עונשו כמו כל עבריין, אבל לא יותר. בהנחה שהוא אכן הרוצח, כי סביב הרצח הזה יש הרבה שאלות קשות, הוא צריך לשלם את המחיר כמו כל רוצח אחר בישראל, לא פחות ולא יותר - נדמה לי שמדובר בעשרים שנה. מעל הסיפור של רצח רבין מרחפות שאלות מאוד מאוד קשות. גם התקשורת עסקה בשאלות הללו, ואפילו דליה רבין פילוסוף שאלה שאלות".

- טוענים שאתה מסית לסרבנות, לסירוב פקודה. אתה בעד סרבנות?

"בדרך כלל לא, אבל לפעמים כן. לפני שנתיים היה קמפיין שלם על שלטי חוצות של תנועה שמאלנית, במימון אירופי, שקרא לנוער לא לשרת ביהודה ושומרון. אגב, אני בעד. מי שלא רוצה שלא ישרת. שאלו את מזוז בנושא, והוא אמר: אני מגלה הבנה לליבם של הסרבנים. גם אני מגלה הבנה לליבם של הסרבנים. אני תמכתי גם בטייסים ממכתב הטייסים לפני כמה שנים. ברור לכל בר דעת, כי כשאתה מדבר על מדינת חופש, אז אפשר לסרב. הרי מה טענו נגד כל משטרי החושך כמו של היטלר? הם טענו שהם רק ביצעו פקודות. אני לא משווה חלילה, אבל ברור שיש גבול, ומותר לסרב".

- אתה יוצא הרבה פעמים נגד בית המשפט העליון. מה יש לך נגדו?

"בית המשפט הוא סדין אדום כי הוא לא נבחר על ידי אף אחד. הנורמה מקובלת בישראל היא נורמה טוטאליטרית. אני רוצה מדינת חופש. אני רוצה שהשופטים ייבחרו כמו באמריקה, על ידי נציגי ציבור. יש פה שלטון טוטאליטרי של שופטים, שבוחרים את עצמם. הם משתכפלים כמו הכבשה דולי. תאר לעצמך שהם היו צריכים לבוא לכנסת לפני שהיו ממנים אותם. אם היו שואלים את בייניש: את בעד שחרור מחבלים עם דם על הידיים, והיא היתה עונה כן – אתה חושב שהיא היתה בתפקידה. צריך לעשות שינוי מהותי במערכת המשפט".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו