המנהיג שבא כדי להישאר
מה משותף לסטנלי קובריק, רוברט גרייבס ואלדוס הקסלי? ועוד אירועים בולטים היום בהיסטוריה
ב-1952 ביצע פולחנסיו בטיסטה הפיכה צבאית שלאחריה היה לדיקטטור של קובה. בתקופה זו היתה קובה מוקד משיכה לחוגי הפשע המאורגן האמריקני. בהוואנה הוקמו מסעדות פאר, בתי הימורים ובתי בושת רבים. כספי התיירות הנהנתנית והעשירה זרמו לידי חוג מצומצם של מקורבים לשלטון, והפער המעמדי הגיע למימדים עצומים.
בצד זה, הלכה וגברה בקובה ההתנגדות למעורבות האמריקנית הבוטה בכלכלה ובפוליטיקה. במהרה קמו ארגונים רבים ששמו להם למטרה להדיח את בטיסטה מכסאו. השליטה הכלכלית האמריקנית, התעשרות המשקיעים הזרים על חשבון קובה, הגבלת החירויות והדיכוי של המשטר הצבאי הובילו לצמיחת אופוזיציה לוחמת. אחד ממנהיגיה של אופוזיציה זו היה פידל קסטרו.
אחת מפעולותיו הראשונות של קסטרו ותומכיו נערכה ב-26 ביולי 1953. קסטרו תקף, יחד עם 150 תומכים חמושים, מחנה צבאי בסנטיאגו דה קובה. התוקפים נתפסו מיד על ידי אנשי הצבא. 68 מהמורדים עונו והוצאו להורג. קסטרו עצמו נשפט לחמש עשרה שנות מאסר. שנתיים לאחר מכן קיבל חנינה וגלה למקסיקו.
רוצים לדעת עוד? עיינו בערך "פידל קסטרו רוס".
בחזרה ל-1948
ענייניה של מדינת ישראל העוללה וענייניו של הרוזן ברנדוט חד הם, כפי שמעידה הכותרת הראשית המי יודע כמה בנוגע לאותם עניינים משותפים, שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות" ב-26 ביולי 1948:
"ברנדוט הגיע לת"א. נפגש עם שרתוק: סבורים שהממשלה תדחה את ההצעה לפירוז ירושלים ולא תסכים להגבלת העליה ולחזרת פליטי ערב."
מה עוד קרה ב-26 ביולי?
26 ביולי 1856 – גבירתו הנאווה: נולד ג'ורג' ברנרד שואו. בתחילת דרכו היה שואו מבקר מוסיקה ותיאטרון, ואחר כך עבר למחזאות. במחזותיו העלה בעיות חברתיות כמו זנות, עניינים מטאפיסיים וסוגיות פוליטיות. ב"פיגמליון", הצלחתו המסחרית הגדולה (שעליה התבסס המחזמר "גבירתי הנאווה"), בחן את מערכת המעמדות בחברה האנגלית. המחזה "יוהנה הקדושה", על הגיבורה הצרפתיה ז'ן ד'ארק, נחשב ליצירתו הטובה ביותר. בשנת 1925 זכה בפרס נובל לספרות. (הערך "שואו, ג'ורג' ברנרד" - למנויי האנציקלופדיה)
ג'ולי אנדרוז בדמותה של לייזה דוליטל, במחזמר גבירתי הנאווה, 1956 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)
26 ביולי 1875 – אבי התסביכים: נולד הפסיכיאטר השוויצרי קרל יונג. יונג היה מייסד זרם הפסיכולוגיה האנליטית. מתוצאות מבחני אסוציאציה שערך לפציינטים, הגיע למסקנה שתגובותיהם של הנבדקים באות מהתת-מודע וחושפות תסביכים אישיים שונים. הוא היה הראשון שטבע את המונח "תסביך" (complex). עבודתו המוקדמת של יונג הובילה למפגשו עם פרויד, איתו עבד כמה שנים בהן שימש בתפקידים חשובים בתנועה הפסיכואנליטית.
בשנת 1933 נעשה יונג נשיא האגודה לפסיכותרפיה. הוא הוקסם מהתחדשותו של המיתוס הגרמני שעמד ביסוד המחשבה הנאצית, אך מאוחר יותר לא חש נוח עם ההשקפות האריות שכפו הנאצים על הארגון, ופרש ממנו. עבודתו של יונג השפיעה לא רק על הפסיכיאטריה אלא גם על תחומים נוספים: אמנות, דת, פרשנות ספרותית ואף ניהול. (הערך "יונג, קרל גוסטב" - למנויי האנציקלופדיה)
26 ביולי 1894 – סופר חדש, מופלא: נולד הסופר האנגלי אלדוס הקסלי. את תהילתו כסופר רכש הקסלי בעיקר בזכות הרומן "עולם חדש מופלא" (1932) בו סרטט בדייקנות מעוררת אימה עולם בדיוני טוטליטרי, הנשלט בידי תאגידים מסחריים וטכנולוגיה, עולם בו היוזמה והזהות האינדיבידואלית נמחקות כמעט לחלוטין. למעשה, עולמו של הקסלי היה התשובה הקודרת והקשה לחזונו של ה' ג' וולס, שהיה ממניחי יסודותיו של המדע הבדיוני המודרני. רומן נוסף של הקסלי שזכה להצלחה גדולה היה "עיוור בעזה" (1936).
ב-1937 עזב את אנגליה והתיישב בקליפורניה, שם החל בעיסוקים רוחניים ואף בהתנסות בסמים. בספרו "האי" (1962) שטח בפני הקורא מגוון מהתנסויותיו הרוחניות. חוויות הסמים שלו תוארו היטב ביצירתו מ- 1954 "The Doors of Perception". (הערך "הקסלי, אלדוס לנרד" - למנויי האנציקלופדיה)
26 ביולי 1895 (או ב-24 ביולי) – הרים ושירים: נולד רוברט גרייבס. גרייבס היה סופר, משורר, מבקר ומורה אנגלי. כאיש צעיר התעניין יותר באגרוף ובטיפוס על הרים מאשר בספרות. נפצע במהלך במלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן פירסם את ספר שיריו הראשון "מעל למחתה" (1916). הוא המשיך לכתוב, בד בבד עם השתתפותו במלחמה. ב-1918 התחתן, עזב את הצבא והתמנה למשרת הוראה באוניברסיטת אוקספורד.
שיריו הראשונים עסקו ביופי טבעי ועונג פסטורלי, אך יחד עם זאת כונה "משורר מלחמה". אחרי שפגש ב-1926 את המשוררת והתיאורטיקנית האמריקנית לורה רידינג, שיריו נעשו יותר פילוסופיים, אישיים ואירוניים. קפיצת מדרגה נוספת עשה ב-1934 עם פרסום הרומן המפורסם "אני קלאודיוס", שהפך עם הזמן לסדרת טלוויזיה מצליחה ב-BBC. המשורר האנגלי אודן הגדירו "המשורר הגדול ביותר בדורו". ב-1968 קיבל אות מיוחד מהמלכה על שירתו.
26 ביולי 1928 – סרטוט דיוקן הרוע: נולד הבימאי סטנלי קובריק. כנער עסק בצילום ולאחר שהתמקצע בתחביבו עבר לביים ולצלם סרטי קולנוע. לאחר שביים כמה סרטים בתקציב זעום, זכה להכרה בסרט המלחמה "שבילי תהילה" (1958) בכיכובו של קירק דאגלס. קובריק הירבה לעסוק ברוע הטמון באדם ואולי בשל כך נחשבו סרטיו (בעיקר "התפוז המכני",1971) כחוצי גבולות נורמטיביים. השליטה המוחלטת שביקש לבסס ביצירת הסרטים גרמה להארכת זמן העבודה על כל יצירה קולנועית. סרטו "2001 - אודיסיאה בחלל" (1969) נחשב בעיני רבים כאחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים שנעשו עד היום. ב-1999, זמן קצר לפני צאת סרטו "עיניים עצומות לרווחה" לאקרנים, נפטר מהתקף לב. (הערך "קובריק, סטנלי" - למנויי האנציקלופדיה)
26 ביולי 1956 – הקשר בין הסכר, התעלה והמלחמה: נאצר הלאים את תעלת סואץ. מטרתה של הלאמת התעלה היתה לממן את הסכר הגבוה האסואן – מפעל פיתוח שאפתני, שבתחילה הובטח לו מימון אמריקני ובינלאומי. משהסתלקה ארה"ב מתמיכתה במיזם, פנה נאצר וביקש עזרה כלכלית וצבאית מברה"מ. יחסיו עם המערב נתערערו כליל, ופרץ משבר סואץ, שגרר את התערבותן הצבאית של בריטניה וצרפת (שנחלה כישלון) ואת מלחמת סיני.
פתרון החידה מאתמול
הסופרת הישראלית שנולדה ב-25 ביולי 1932 היא אסתר שטרייט וורצל.
רוצים לדעת מה עוד קרה ב-25 ביולי? לחצו כאן.
