זה רק ספורט
מה הביא לאיחוד הקנטונים בשווייץ? מי כתב את "מובי דיק"? היום בהיסטוריה
המשחקים האולימפיים נחשבים היום כמאורע המאחד בין עמים ולאומים מסביב לעולם. במשחקים שנערכו ביוון העתיקה, המצב היה אף אידילי מכך: כאשר היו אמורים להתקיים המשחקים האולימפיים, וברקע התרגשה מלחמה, הוכרזה שביתת נשק.
במשחקים בעת המודרנית, יצר המלחמה גבר על הספורטיביות, והתמונה מעט השתנתה. ב-1916, היתה צריכה להתקיים האולימפיאדה בברלין, אולם בעקבות מלחמת העולם הראשונה, בוטלו המשחקים. 20 שנה מאוחר יותר זכתה ברלין הנאצית לארח את המשחקים האולימפיים, וב-1 באוגוסט 1936, היטלר פתח את המשחקים באופן רשמי, וטקס תחילת המשחקים הפך למפגן ראווה נאצי.
רוצים לדעת עוד על המשחקים האולימפיים במרוצת השנים? עיינו בערך "משחקים אולימפיים".
בחזרה ל-1948
העיתון "ידיעות אחרונות" מלמד בכותרתו הראשית ב-1 באוגוסט 1948:
"'הלגיון הסכים למעבר שיירות' – מוסר לסופרנו קולונל בגלי, מראשי המשקיפים של או"מ"
מה עוד קרה ב-1 באוגוסט?
1 באוגוסט 1291 – הברית העתיקה: תחילתה של הקונפדרציה בשווייץ. תחת שלטון הקיסרות הרומית הקדושה, היו בשווייץ מדינות פיאודליות קטנות וקהילות עצמאיות רבות. בין המאה ה-8 וה-11 לערך – על רקע התפשטות הנצרות בשווייץ – הלכו ונעלמו הקהילות העצמאיות, והמבנה הפיאודלי התחזק והתבסס. ברחבי הארץ צמחו מרכזי שלטון (גם דתי) ומינהל, שהתעצמו על רקע המאבק בין האפיפיורוּת לבין הקיסרות. אחד הבולטים בהם היה המרכז אשר פיתחו בני הבסבורג, אשר בשנת 1273 הגיעו לכס הקיסרות.
נוף שוויצרי טיפוסי. האלפים השווייצרים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
איום השתלטות השושלת ההבסבורגית על שווייץ הוביל לכריתת ברית בין שלושה קנטונים בניסיון להגן על עצמאותם. למאבק זה קשור הסיפור האגדתי על וילהלם טל, שהרג מושל מטעם בית הבסבורג ועורר את נס המרד. מחוזות היער (ואלדשטאטן) – אורי, אונטרוַלד ושוויץ – חתמו על איגרת-הברית, וכך כוננה "ברית נצחית" להגנה על חירותם מפני שליטים זרים. ברית זו הינה בסיס המדינה השווייצית עד ימינו. (הערך "שווייץ" – למנויי האנציקלופדיה)
1 באוגוסט 1744 – המסקנה שלא תעבור בתורשה: נולד הביולוג הצרפתי ז'ן בטיסט למרק. אחרי המהפכה הצרפתית קרא לשלטונות להקים מוזיאון לטבע שיארגן את הידע באופן שיטתי. הצעתו נתקבלה, וכשהוקם המוזיאון הצרפתי הלאומי לטבע ב-1793, הוא נעשה אוצֵר חסרי-החוליות בו. בתפקידו זה עסק גם במאובנים, ונראה שהיה הראשון שעמד על הקשרים בין מאובנים לבין יצורים חיים בימינו. יתר על כן, נראה שהיה הראשון שהשתמש במלה "ביולוגיה". למרק טען, 50 שנה לפני דרווין, שהמינים אינם יציבים, אלא משתנים ללא הרף בהשפעת תנאי הסביבה. עם זאת, דעתו היתה כי התכונות שאורגניזמים רוכשים במהלך חייהם בהשפעת הסביבה, עוברות בתורשה לצאצאיהם; זוהי התפיסה הלמרקיסטית, הנקראת על שמו, ואינה מקובלת כיום במדע. (הערך "למרק, ז'ן-בטיסט-פייר-אנטואן דה מונה דה" – למנויי האנציקלופדיה)
1 באוגוסט 1770 – כיצד משרטטים מפה?: נולד חוקר הארצות האמריקאי ויליאם קלרק. קלרק החל את הקריירה הצבאית שלו בגיל צעיר, ובמהלכה פגש את מריוות'ר לואיס שהפך לידידו הקרוב. בעקבות "רכישת לואיזיאנה" הוחלט לשגר משלחת לחקר האיזור – "משלחת לואיס וקלרק", וקלרק הצטרף ללואיס בניהולה. מבין השניים, היה קלרק הממונה על שרטוט המפות. משסיימה המשלחת את המסע, קיבל קלרק דרגת גנרל במיליציה, ונעשה סוכן לענייני האינדיאנים בצפון לואיזיאנה. ב-1813 מונה קלרק למושל מיזורי ויצר קשרים טובים עם שבטי האינדיאנים, שסייעו לו בעדכון המפות ששרטט במסעו.
1 באוגוסט 1819 – היזהרו מלווייתנים רעבים: נולד הסופר והמשורר האמריקאי הרמן מלוויל. מלוויל הוא מחשובי הסופרים במאה ה-19, ונודע בעיקר בזכות הרומן "מובי דיק". כשהיה בן עשרים החליט להיות ימאי. באחת מהפלגותיו ערק מספינתו והצטרף לצוות אוסטרלי, ומשמרד הצוות נכלא בטהיטי. לאחר שחרורו עבד זמן מה בהוואי וב-1844 שב לארצות הברית. החוויות שחווה במסעותיו הטביעו את חותמן ביצירותיו. כשמת ב-1891, היה מעמדו הספרותי בשפל המדרגה. רק ב-1920 החל לתפוס את המקום הראוי לו בקרב סופרי המאה ה-19 בארה"ב. (הערך "מלוויל, הרמן" – למנויי האנציקלופדיה)
1 באוגוסט 1932 – גזענות בכנסת?: נולד מנהיג תנועת כ"ך מאיר כהנא. ב-1971 עלה כהנא עם משפחתו (בפעם השניה) מארה"ב לארץ ישראל, והחל בפעילות ציבורית ופוליטית. עמדותיו בנושאים דתיים ולאומיים היו קיצוניות ביותר, ועוררו מחלוקת ציבורית רבה. הוא הטיף בגלוי להקמת מדינת הלכה ולגירוש כל מי שאינו יהודי משטחיה של ישראל. כיהן כח"כ בכנסת ה-11 מטעם תנועת "כך", שנפסלה מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-12 בגלל עמדותיה הגזעניות. ב-1990 נרצח בניו יורק בידי אמריקאי ממוצא מצרי. (הערך "כהנא, מאיר מרטין דייוויד" – למנויי האנציקלופדיה)
1 באוגוסט 1944 – ההתקוממות של הפולנים: פורץ מרד ורשה. המתקוממים, אנשי "צבא המולדת", רצו בעיקר למנוע השתלטות קומוניסטית על פולין. כמעט בלי נשק – לפעמים, רובה או אקדח יחיד בשביל חצי-תריסר אנשים – הצליחו המתקוממים לכפות 63 ימי קרבות. נהרגו 17 אלף חיילי גרמניה, והיו לה 9,000 פצועים. המחיר: 20 אלף מהמתקוממים נהרגו, ועוד 180 אלף אזרחים. ההתקוממות דוכאה בתוך כחודשיים, ובתקופה זו מתו המונים ברעב ובמגיפות.
פתרון החידה מאתמול:
הממציא האמריקאי שבדי שנולד ב-31 ביולי 1803 הוא ג'ון אריקסון.
רוצים לדעת מה עוד קרה ב-31 ביולי? לחצו כאן.
אפשר ללמוד גם ממאובנים. למרק
ויליאם קלרק בציור של ג'ורג' קתלין.
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
המים הם מקום מסוכן. מלוויל הרמן.
מומלצים
