קייטנת סטארט-אפ: "החלום שלי הוא להיות מיליונר"
טבע בשבילם זה לא יער. זו מניה. דמי כיס הם לא כסף לארטיק. הם דרך להגדיל את ההון העצמי. החופש הגדול הוא לא הזמן לבהות בטלוויזיה. זו הזדמנות ללמוד לתכנת. ברוכים הבאים לקייטנת סטארט־אפ — המקום שבו כל חניך שואף לעשות את המכה לפני התיכון
חם בחוץ. בזמן שחבריו לכיתה בראש־העין קופצים לבריכה כדי להתרענן מאימת המעלות וגם לנסות להטביע את החברים תוך כדי, אסף צבי גורן בן ה־11 נושם אוויר פסגות ממוזג. גם הוא נמצא בקייטנה. אל תטעו. אבל בקייטנה שלו היום לא מורכב מביקור בספארי, משחק כדורגל ותלונות למדריכה שהילד משמאל דחף אותך. ממש לא. אסף יושב בניחותא מול המחשב, מתכנת משחקים וחושב איך לבזבז את המיליונים שירוויח. ככה זה כשההורים שולחים אותך לקייטנת סטארט־אפ.
"אני רוצה למכור את המשחקים שאני מפתח פה לחברות ולהרוויח הרבה כסף," מיידע אסף בתוכניות שיש לו להמשך הקיץ. "אני רוצה גם לפתוח אתר ולשים שם להורדה משחקים שבניתי. כל משחק שאנשים יורידו יעלה שקל. החלום שלי הוא להיות מיליונר."
ג'וין דה קייטנה, מותק. החלום הפופולרי ביותר בקרב הילדים כאן הוא לדפוק בוחטה, ורצוי לפני שהם מגיעים לתיכון" .אני חוסך עכשיו כסף מהדמי כיס שלי, ואבא אמר לי שהוא יעזור לי להשקיע את זה ולהגדיל את הסכום," מתגאה אחד החניכים. "אני יודע מה זה דולר ויורו, ואני מסתכל לפעמים מה קורה בבורסה. אני יודע שכדי לעשות כסף לא צריך לעבוד. צריך להיות חכם".
אמא התבלבלה
אז כאן הם מתקבצים, הילדים החכמים. בלב השרון, מול שלוותא, בקייטנה שמיועדת לילדים בני 6־,15 שגמעו בשקיקה כל פרק בסדרה 'מסודרים' ורוצים גם. במהלך חודש עמוס במיוחד הם לומדים איך לבנות אתרי אינטרנט, לפתח משחקים, לעצב בתים ולבנות רובוטים. הכל חלק ממיזם של תנועת הנוער, שתודו שלא שמעתם קודם על קיומה: "נוער מחשבים בישראל."
"בקייטנות אנחנו מפתחים את דור העתיד של המחשבים," מספר בנימין פיינשטיין, מייסד התנועה" .ילדים חושבים לפעמים שהשימוש במחשבים הוא רק למשחקים, ואנחנו מנסים לתת להם כלים להבין שלמחשב יש עוד כל מיני שימושים. זו לא קייטנה של בילויים בחוץ. ברוב שעות היום הילדים יושבים מול המחשב וחושבים".
כמו בכל מוסד שמכבד את עצמו, גם בקייטנה הזו מתגאים בבוגרים שהצליחו. "יש בחור בן 19 שיש לו חברת אתרים ועוד בחור שעובד בחברת סטארט־אפ," מספר פיינשטיין. "אני כבר מחכה שהם יעשו את הפריצה הגדולה שלהם ויבואו להחליף אותי."
רוב הקייטנים כאן הם בנים. אופיר כץ בת ה־10 מהוד־השרון, בין הבנות היחידות, מנסה לתת הסבר מגדרי: "את הבנות מעניין יותר ללכת לבריכה, אבל זה לא אומר שהן לא משתמשות במחשב".
איך את הגעת לכאן? "ביקשתי מאמא שלי קורס מחשבים והיא רצתה לעשות לי הפתעה נעימה, אבל בטעות רשמה אותי לקייטנת מחשבים. כשהיא גילתה את זה, כבר היה מאוחר מדי לשנות. אבל לא נורא, אני נהנית".
נינט מי?
אני פוגש את אחת הקבוצות בשבוע שבו הם משחקים בתוכנה שבאמצעותה הם מנסים להלחין שיר. התבנית פשוטה למדי - בוחרים פופ, דאנס או היפ־הופ, מתחילים לזרוק כל מיני צלילים ומשפטים ומקווים לטוב. המזל בתוכנה הזו הוא שאיך שלא יסדרו את ערימת המילים והתווים - זה ייצא פחות או יותר סביר.
אז עכשיו אני נמצא מול ערימת ילדים, וכל אחד מהם מתעקש שאשמע את היצירה שלו. אני שומע בהכנעה עשרים שירים עם שמות שונים שנשמעים בדיוק אותו דבר, העיקר שתהיה להורים נחת. הייתכן שבמהלך הקייטנה לא מעט מדריכים חוצים את הכביש ומתאשפזים ב"שלוותא?" אין לבטל את האפשרות הזו מיידית.
רותם, זוהר וגיא, שלושה תלמידים מהוד השרון, עובדים יחד על שיר חדש: "ראפ בקצב" שמו. "אנחנו חושבים לפתוח תחנת רדיו משלנו באינטרנט ולשדר את השירים שאנחנו אוהבים". האמנות בוערת בהם? נו, באמת... "אולי יום אחד יקנו אותנו," הם מגלים את המניע. אחד מהם הגיע לכאן כדי לשפר את הידע במחשבים, השני פה כבר בפעם השלישית, השלישי פשוט נגרר אחרי שני החברים שלו. "קייטנת הכדורגל לא משהו, אז החלטנו לבוא לפה," הם מסבירים.
ניצן בקלצ'וק בת ה־10 מראש העין לומדת בכיתה עם אחותה התאומה. "אני עושה שיר כמו של רוני סופרסטאר", היא מעדכנת. החלום שלי הוא להיות כמו רוני, כמו שירי מימון, כמו נינט."
"מי זאת נינט בכלל? אומר בזלזול אחד הילדים. המודל שלי לחיקוי זו המורה שלי לפסנתר."
"את השיר שלי אני אתן לבן־דוד שלי. הוא די ג'יי והוא ינגן אותו," מעדכנת אופיר. "אבל אני לא רוצה להיות מוזיקאית. לא עושים שם מספיק כסף. אני חולמת להיות אשת עסקים עם חברת בגדים, ושאני ארוויח מלא".
לבזבז כסף
בכיתה המקבילה לומד שון פוזנר בן ה־.11 אתם תופסים אותו בעיצומה של פעולת עיצוב וילות בתוכנת אדריכלות. "אנחנו רוצים שסבתא שלנו תבוא לגור איתנו וצריך לבנות תוספת בנייה בשביל היחידה החדשה", הוא מסביר. אני עושה תחרות עם אבא. כל אחד מאיתנו מתכנן את התוספת שלו. התוספת שתהיה הכי טובה תלך לאדריכל והוא יבנה את זה באמת."
אבל לא את כל הזמן שלו משקיע שון בדברים הרציניים. "בשבוע שעבר למדנו פוטושופ, אז עשיתי פרויקט של עיוות אנשים", הוא מספר. "את בוב ספוג עשיתי בתור שטן עם חיוך ענק."
אני מנסה להבין מהילדים איך זה להיות סטארטאפיסט צעיר, והם מתעקשים להראות לי איזה משחק חדש הם מצאו ב"מומו הפרה," אתר חם להורדת משחקי מחשב ברשת. בכל פעם כשהמדריכים לא מסתכלים, הילדים עוברים למסך של המשחקים - וכך לאורך כל היום. המדריכים מצדם לא מבינים איך בשמונה שעות של שיעור גרפיקה הילד עשה בסך הכול ריבוע, עיגול ומשולש (הילד, אגב, טען שמדובר במגדלי עזריאלי. תירוץ לא רע בכלל.(
"באתי לכאן בגלל 'מסודרים'", מספרת אחת הילדות. "זה נראה לי לגמרי מגניב לעבוד יומיים ואז לבזבז המון כסף בלי חשבון."
מה תעשי עם כל הכסף?
היא מהרהרת ואז עונה: "בית לי, בית לאמא ואבא, בית לסבא וסבתא וקלטת של דורה."
"אני אעשה כסף, אבל אני לא אהיה כמו אלה מהתוכנית טלוויזיה", אומר שון. אני אחסוך. הם ביזבזו בלי שום מחשבה וזה היה לא חכם בכלל."
ההתרגשות בכיתה גדולה: השבוע הם יעברו לסדנת רדיו ויתחילו לשדר תוכניות רדיו במעגל סגור, בתוך הקייטנה. נתנאל נילס בן ה־16 מאשקלון מנסה להדריך את הילדים, אבל כשהוא רץ לאחד, השני בורח. ילדים נשארים ילדים, גם אם אתם חושבים שהם חנונים. "אנחנו נותנים להם פעם בשעתיים להתפרק קצת בחוץ, משחקים כדורגל או חיי שרה או מספרים להם סיפור", הוא אומר. "אחרי שהם יותר מדי זמן במחשב הם מתחילים קצת להשתגע, אז צריך לתת להם לפרוק עול. אבל יש פה גם תגליות. יש ילדים בכיתה א' שעושים דברים ברמה של כיתה ו.' מרשים, לא?"
"הילדים שמתעסקים במחשבים כבר לא נחשבים חנונים, הם נחשבים חכמים כי הם יושבים מול המחשב ויודעים איך לעבוד עליו," טוענת ניצן. "מי שלא יודע להתעסק עם המחשב הוא היום לא באופנה, כי הוא כנראה קצת טיפש. אני יושבת כל יום בחדר, משחקת ומתכתבת עם החברים באיי־סי־קיו. עכשיו בחופש הגדול אני מאוד עסוקה. אין לי זמן להיפגש עם החברים, אז אני מדברת איתם כשהם מחוברים."
"כל החברות שלי הלכו לקייטנת טבע או לקייטנת היפ־הופ, אבל אני העדפתי ללכת למחשבים," אומרת שני ברמץ. "בשבוע הראשון תיכננתי משחק, בשבוע השני בניתי אתר ועכשיו אני מפעילה רדיו דיגיטלי. עם זה אני אוכל לעשות משהו בחיים. מה אני אעשה עם ריקודים וטבע?"
