אחרי הנפילות, מה עושים עכשיו עם הכסף?

בסיכום שבוע מסחר התנודתי בבורסת תל אביב ירד מדד המעו"ף ב-4%. המשקיעים נכנסו לפאניקה וקרנות הנאמנות רשמו מאז התחיל גל הירידות האחרון פדיונות של יותר מ-2 מיליארד שקל.

הבורסה בתל אביב התנהגה בהתאם למגמה השלילית בבורסות ברחבי העולם שהתחילה בארה"ב על רקע חשש מהתרחבות משבר משכנתאות הסאב-פריים (לווים עם יכולת החזר נמוכה) לשוק הנדל"ן ולשוק האשראי.

הכלכלנים מסבירים שאמנם מוקדם לאמוד את גודל המשבר, אך בסך הכל הנתונים הכלכלים בארץ ובעולם טובים והצמיחה הכלכלית תימשך. 

בבנק לאומי אומרים כי רמת הסיכון הגלומה בהשקעה בשוק המניות עודנה גבוהה ובטווח הקצר יתאפיין המסחר בו בתנודתיות רבה. לגבי האג"ח מציינים בבנק כי נראה שקיימת כדאיות להשקעה באגרות חוב לטווח קצר-בינוני. לגבי שוק המט"ח אומרים בלאומי כי ללא התפתחויות מהותיות במישור הביטחוני והמדיני, ימשיך הדולר להיסחר מול השקל סביב רמת המחירים החדשה אליה הגיע.

אז מה עושים עכשיו עם הכסף?

במצב שכזה נשאלת השאלה היכן כדאי להשקיע את הכסף. שורה של אנליסטים מבתי שהקעות והבנקים מחווים כאן את דעתם.

גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם: "אני ממליץ להחזיק 25% במניות, 50% באג"ח צמוד מדד ו-25% באג"ח חו"ל. לגבי המניות כדאי להשקיע מחצית מהמניות בישראל ומחצית בחו"ל, רצוי באמצעות קרנות נאמנות ותעודות סל. 

"לגבי האג"ח צמוד מדד, הייתי משקיע בעיקר באג"ח ממשלתיות לטווחים ארוכים וזאת כדי להבטיח הצמדה למדד כיוון שבטווח הארוך אנו נמצאים בתקופה של אינפלציה עולה. אם משקיעים באג"ח קונצרני - אז שיהיה בדירוג הגבוה ביותר.

"לגבי האג"ח חו"ל הייתי מפנה להשקעה באג"ח במטבעות בדירוגים גבוהים כמו דולר, אירו, פאונד ודולר קנדי".

עינת סקורניק, ראש ענף מחקר שוק ההון בבנק לאומי: "אם הכסף כבר נמצא בשוק ההון - זה לא הזמן לפעול בלחץ ומהר, לרוב זאת פעילות שגורמת להפסדים, לא לרוץ ולהוציא כספים. מי שמושקע במניות כדאי להיות באזור יותר דפנסיבי, שבהם המתאם עם השוק נמוך יותר, ובאג"ח עדיף להיות יותר קצרים.

"כסף שנמצא מחוץ לשוק ההון - עבור הלקוח הקמעונאי כדאי לשבת על הגדר, לחכות ולהמתין. למרות שבעקבות הרעשים יש מחירים אטרקטיביים והזדמנויות, זה לא הזמן להתחיל בהשקעה ראשונית".

איתן אמבר, מנהל מחלקת מחקר בבנק דיסקונט: "בשלב זה כדאי להיות באפיקים סולידים קצרים. באפיק השקלי להיות בגילונים ומק"מים. באפיק הצמוד מדד להשקיע בטווח הבינוני של 5 שנים. אפשר גם באג"ח מט"ח של דולר או ליט"ש. לגבי האפיק המנייתי - מי שבונה תיק חדש  לא כדאי להתחיל לרכוש מניות עד שאי-הוודאות תתבהר".

סמי בבקוב, מנכ"ל קרנות הראל-רקאנטי מקבוצת הראל פיננסים: "מי שלא יכול לספוג בטווח הקצר הפסדים עדיף שלא ייכנס לשוק. למשקיע שיש יותר אורך רוח - ברמות הנוכחיות של האג"ח הן הפכו להיות יותר מעניינות. אסור לדעתי לפסול השקעה באג"ח מקומי, לא בצמוד ולא בשקלי.

"מי שחושב לטווח הקצר שימנע מהשקעה, אך מי שמסתכל לטווח הארוך שיחפש מניות של חברות שהתלות שלהן בשוק הנדל"ן או בנושא אשראים ומינופים הוא שולי. טבע לדוגמה, כיל או בנק הפועלים.

"כשמשבר מתחיל כולנו יודעים איפה הוא מתחיל, אך לעולם לא יודעים איפה הוא יגמר. לכן במצב הנוכחי אסור לעשות צעדים קיצונים כי הטווח הקצר יכול להוכיח לנו שטעינו ואפילו בגדול. כדאי לנהוג בזהירות ובכל זאת להכניס רציונל לפעילות - יש מציאות בשוק למי שמסכל על הטווח הארוך".

סיון גור, החטיבה לניהול נכסי לקוחות בבנק אוצר החייל: "השווקים סוערים ואין מה להיכנס להרפתקה, כמעט כל יום יש תנודתיות חזקה. המשמעות, שמי שרוצה להיות בשוק ההון ולהרוויח יותר ממה שמציעים הפקדונות בבנק כדאי לו ללכת לאפיקים יותר סולידיים. 

"נגמרו הורדות הריבית במשק ויש צפי להעלאת ריבית כתוצאה מעלייה בשער הדולר ועלייה בביקושים ולכן כדאי להשקיע בגילונים, בצמודים לטווח בינוני.

"לגבי מט"ח, אפשר גם לבחון פיזור של כסף, באירו, דולר, ליש"ט. גם אם לא נרוויח מפיחות, יש ריביות סבירות בהשוואה לריבית המקומית. בנוסף, יש כלים להרוויח מירידות שערים באמצעות תעודות סל, אופציות PUT וקרנות נאמנות". 

מה יקרה בשוק ההון בטווח הקצר? 

גילעד אלטשולר: "למרות כל הרעש, רווחי החברות ימשיכו לעלות על רקע הצמיחה המואצת ובמיוחד בסין ובהודו".

עינת סקורניק: "מה שקובע את הכיוון של השוק זה המגמה בוול-סטריט, אנו רואים זאת בימים האחרונים באופן בולט כבר בשעות הצהריים, הבורסה משנה את המגמה לפי החוזים העתידים על וול-סטריט.

"בטווח הקצר העיניים נשואות למה שקורה בשווקים הבינלאומים. השתקפות של משבר הסאב-פריים בארה"ב שעדיין לא ברור מה היקפו ועד כמה תהיה לו השפעה". 

איתן אמבר: "כל הפרמטרים הכלכלים בארץ ובעולם טובים: אינפלציה עולמית של 2.5%, ריבית ריאלית מקומית סביב ה-3% וצמיחה עולמית בקצב של 4%. החברות מרוויחות יותר, מכפילי הרווח סבירים היסטורית סביב ה-17 בארץ ובארה"ב באירופה סביב ה-15. כל אלה נתונים חיוביים שתומכים בהמשך מגמת העליות של שווקי המניות.

"בשוק הסולידי התשואות עלו, המט"ח עלה, החששות מאינפלציה גברו, יש חשש מהעלאת ריבית, היתה העלאה של 0.25% ובשוק ההון מצפים ללפחות עוד 2 העלאות ריבית של 0.5% כל אחת.

"עד ריבית של 4.15% לא אמורה להיות השפעה על הבורסה, רק אם תהיה התפרצות של הדולר למעלה נראה עלייה בתשואות האג"ח וירידה במחיריהן. בתקופה הקרובה תתכנה עוד ירידות שערים של כ-10% בשוק המקומי".

סמי בבקוב: "בטווח הקצר הכל אפשרי כיוון שהשוק מאוד עצבני ויש בו הרבה מאוד אמוציות וסטיות תקן גבוהות: יום אחד הבורסה עולה ב-2% ויום אחד יורדת ב-3%. בטווח הקצר אפשר לחטוף הרבה סתירות, מאחורי השוק עומדים אנשים ויש אמוציות.

הקטליזטור לזעזוע בארץ בשוק הסולידי היה התנהגות המשקיעים הזרים והמשקיע הישראלי הצטרף להתאמת הסיכונים בתיק שלו".

סיון גור: "הגלובליזציה משתקפת יום יום במסחר ומה שקורה בעולם משפיע על תל-אביב כשבורסת הנאסד"ק הכי דומיננטית.

"בבורסה המקומית מניות הנדל"ן סוחבות את מדד ת"א 75 למטה. יהיה קשה לחברות הנדל"ן שאוהבות להמתמנף להמשיך.

"לאחר שמתפרסמים נתונים כלכלים יש פרשנות שונה בין גורמים אינטרסנטים שמריצים את השוק למעלה לבין גורמים מהאקדמיה או מהממשלה".

כיצד משפיע עלינו משבר המשכנתאות בארה"ב?

גילעד אלטשולר: "השפעת משבר הסאב-פריים בארה"ב על ישראל בכך ששוק האג"ח הקונצרניות נפגע והיכולת לגייס הון קטנה לעומת העבר, אך העולם יתגבר על זה כיוון שהצמיחה העולמית חזקה. 

"ה-spread (פער הריביות) מתרחב במהירות בעולם. אנו רואים את זה כבר היום ובמיוחד אחרי ששמענו על הקשיים של חברת חפציבה. התשואות עולות והמחירים יורדים - סוף סוך מבינים את ההבדלים ברמות הסיכון והפחד מחלחל פנימה".

עינת סקורניק: "מדובר במשבר אשראי באג"ח או חובות שנטלו דווקא אוכלוסיות עם היסטוריית החזר בעייתית. רמות הריבית היום כאלה שאפשרו לאותה אוכלוסייה לקבל אשראים נוספים ולהגדיל את החשיפה והיום כשהריבית יותר גבוהה הם מתקשים להחזיר. בסך הכל מרבית האשראים טובים ואם כך הם פני הדברים זה יגמר בקרוב.

"בישראל אגב הבעיה לא קיימת, אך המשבר משפיע מהכיוון שמחזיר את התמחור הנכון לרמות הסיכון. נטינו בשנים האחרונות להפחית בהתייחסות לרמות הסיכון ועכשיו המשבר מביא לתמחור ראוי של סיכונים.

"אנו רואים פתיחת פערים בין אג"ח קונצרני לממשלתי ואילו ימשיכו לגדול לשיעורים יותר נורמלים של עד אחוז ויותר. בתוך האג"ח הקונצרני נראה פערים באג"חים לפי רמות הדירוג". 

איתן אמבר: "משבר הסאב-פרייים שנמצא ברקע בעייתי כיוון שאנו לא יודעים מה היקפו וזאת הבעיה. יש הרבה עסקאות ממונפות. משבר זה לא ירד מסדר היום בתקופה הקרובה ולכן לא נראה בטווח הקצר חזרה למגמת חיובית".

סמי בבקוב: "המשקיעים האמריקנים החליטו להפחית סיכונים והסיטו הרבה כספים מארה"ב משוק האג"ח הקונצרני לשוק האג"ח הממשלתי ובנוסף צמצמו החזקות של אג"ח ושל מניות בשווקים מתפתחים ומתעוררים שאחד מהם הוא הישראלי.

"עכשיו מתמחרים מחדש בשוק האג"ח את הסיכונים בעקבות משבר הסאב-פריים בארה"ב שהדליק הרבה נורות אדומות בקשר לתמחור מכשירים פיננסים בעולם כולו. 

"הפער בין התשואה של אגח ממשלתי של ישראל לארה"ב ל-10 שנים היה 0 לפני מספר חודשים. זה סימן מובהק לתמחור חסר. היום זה 1.2% עד 1.3%, פער נורמלי במונחים היסטורים. הריבית בישראל במגמת עלייה ושוק המק"ם תימחר עלייה לגובה של 4.5%". 

סיון גור: "חלק מהצמיחה בשווקים ב-4.5 השנים האחרונים נבעה מריביות נמוכות לשחקנים בשוק ולצרכנים בכלל, חלק בריבית משתנה מאוד זולה ולצרכן שפתאום יצטרך לשלם יותר בכדי להתמנף יהיה קשה.

"בנוסף, רואים שקשה לממן לאחרונה את עיסקאות הענק של המיזוגים ורכישות כי קשה יותר לממן את זה.

"בסך הכל יש אינדיקטורים חיובים במשק כגון הסכם השכר שנחתם לאחרונה, והנגיד שנמצא עם היד על הדופק לגבי ריסון האינפלציה, מה שמהווה מסר של הנהגה אחראית".