ויוה ספאטה
ב-8 באוגוסט 1879 הגיח לאוויר העולם, אמילינו ספאטה, מי שהפך לימים לאחד מגיבוריה הלאומיים והנערצים של האומה המקסיקנית. ספאטה נולד בעיירה סן מיגל אנאנקוילקו במדינת מורלוס בדרום מקסיקו. בנו של איכר ממוצא מסטיסו (אינדיאני בן תערובת), שעסק בגידול ומכירת סוסים. בגיל 17 התייתם מהוריו, ונאלץ לגדל את אחיו ואחיותיו בעצמו.
כאביו עסק גם ספאטה הצעיר בחקלאות כאריס (עיבד קרקע שאינה בבעלותו). ככל הידוע לא רכש השכלה מסודרת כלשהי והיה אנאלפבית. למרות נקודת הפתיחה לא משופרת במיוחד הצליח ספאטה להוביל מרד עממי למען להעברת הקרקעות החקלאיות מבעלי האחוזות העשירים במקסיקו לידי האיכרים העניים, אולם סיים את חייו באופן טרגי לפני שהצליח להגשים את כל מטרותיו.
רוצים לדעת יותר? עיינו בערך "אמילינו ספאטה".
בחזרה ל-1948
העיתון "ידיעות אחרונות", כבר ב-8 באוגוסט 1948, פרסם כותרות שמזכירות במידה כלשהי את הכותרות באזור הזמן שלנו:
"מוסקבה: סירבנו לספק נשק לא"י: הרדיו הסובייטי מגלה, שהצדדים הלוחמים ביקשו עזרה צבאית מרוסיה."
מה עוד קרה ב-8 באוגוסט?
8 באוגוסט 1901 – אצה לו הדרך: נולד הפיסיקאי האמריקאי ארנסט אורלנדו לורנס. לורנס ידוע בזכות המצאת הציקלוטרון - מאיץ החלקיקים הראשון. ב-1939 זכה בפרס נובל לפיסיקה. סדרת הציקלוטרונים שבנה לורנס הפיקה בעיקר איזוטופים רדיואקטיביים של יסודות שונים, למחקר ולטיפול רפואי. אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף לורנס לתוכנית מנהטן (התוכנית לבניית פצצת אטום של ארה"ב), כראש התוכנית להפרדת אורניום 235 לשימוש כחומר בקיע. ב-1958 היה חבר במשלחת ארה"ב לועידת ז'נבה, בה נעשה נסיון לגבש הסכם בינלאומי להשעיית הניסויים בנשק גרעיני.8 באוגוסט 1902 – זה פשוט מאוד. הנה: נולד הפיסיקאי האנגלי פול דירק. אביו, יליד שווייץ, טיפח את היכולת המדעית שגילה בנו כבר בגיל צעיר, אולם ביקש גם לעודדו ללמוד צרפתית, ולכן סירב לדבר עמו אנגלית. יתכן שזו הסיבה לכך שדירק היה בבגרותו שתקן גדול. ב-1926, כשהיה עדיין סטודנט, הרים דירק את תרומתו החשובה הראשונה למדע, כשפיתח מערכת נוסחאות כללית למכניקת הקוונטים. לא היתה זו המערכת הראשונה שהוצעה, אך זו של דירק הצטיינה בכלליותה ובפשטותה המתמטית (היחסית, כמובן).
8 באוגוסט 1937 – בוגר ומוכשר כתמיד: נולד השחקן דסטין הופמן. הוא החל לשחק בהיותו בן 19. לאחר ששנים רבות מצא בקושי את פרנסתו, קיבל תפקיד ראשי בהצגה בתיאטרון "אוף ברודווי", תפקיד שזיכה אותו בפרס המבקרים של ניו יורק. אל מרכז הבמה הקולנועית הגיע לראשונה בסרט "הבוגר" (1967). על משחקו בסרט, שנחשב לקלאסיקה הוליוודית, היה מועמד לפרס האוסקר. הצלחתו של ה"בוגר" סימלה עבור הופמן את המעבר מדרגת שחקן מוכשר למעמד כוכב הוליוודי.
דסטין הופמן ואן בנקרופט בסצינה מתוך "הבוגר", 1967 (צילום: איי פי)
אוסף ההצלחות וכישרונו המוכח לגלם מגוון רחב של תפקידים חיזקו את ההכרה בכישרון המשחק של הופמן, אך מעמדו ככוכב מוביל החל לרדת בשנות ה-80. רק כאשר כיכב לצדו של טום קרוז הצעיר ב"איש הגשם" ב-1988, תפקיד שזיכה אותו בפרס האוסקר, זכה להצלחה. דמות הגיבור האוטיסט ב"איש הגשם" סימנה את אופיים של תפקידיו בשנים הבאות: תפקידי משנה איכותיים הדורשים מיומנות משחק גבוהה. גם כיום, כ-40 שנה לאחר סרטו הראשון, נחשב הופמן לאחד מטובי השחקנים בקולנוע האמריקני, אך לרוב הוא אינו מלוהק לתפקידי הגיבור הראשי. (הערך "הופמן, דסטין" – למנויי האנציקלופדיה)
8 באוגוסט 1945 – הצדק יעשה: משפטי נירנברג אושרו בהסכם לונדון. משפטי נירנברג נערכו נגד מנהיגי הנאצים ועוזריהם שנערכו בתום מלחמת העולם השנייה. את המשפטים ניהל טריבונל (בית דין מיוחד) שהורכב מנציגי ברית המועצות, ארצות הברית, בריטניה וצרפת. נגד הנאשמים הוגשו כתבי אישום שבמרכזם ארבע עבירות, חלקן תקדימיות: פשעים נגד השלום, כלומר אחריות לפרוץ המלחמה; פשעים נגד האנושות - רצח עם, השמדה והגליה; פשעי מלחמה - עבירות על משפט האומות הנוגע למלחמה; וקנוניה פלילית לביצוע עבירות אלה.
8 באוגוסט 1970 – קצת מנוחה: נכנסה לתוקפה הפסקת האש במלחמת ההתשה. מלחמת ההתשה נפתחה ביוזמת מצרים, מתוך מטרה ללחוץ על ישראל לסגת מן השטחים שכבשה במלחמת ששת הימים, והסתיימה בהפסקת אש בתיווך אמריקני, וללא הכרעה ממשית. נשיא מצרים נאצר מת זמן קצר אחרי שחתם על ההוראה להפסיק את האש. מיד אחר כך (למעשה, יום אחד לפני חתימתם הרשמית על הסכם הפסקת האש) הפרו המצרים את ההסכם בכך שקידמו טילי קרקע-אוויר לחזית תעלת סואץ. ישראל לא הגיבה והסתפקה במחאה דיפלומטית, וכך זכו המצרים ביתרון טקטי חשוב, שהועיל להם רבות במלחמת יום הכיפורים. (הערך "מלחמת ההתשה" – למנויי האנציקלופדיה).
8 באוגוסט 1988 – מנוחה גם שם: הסתיימה מלחמת אירן-עירק. המלחמה בין עירק לאירן פרצה ב-1980 על רקע היריבות העזה בין נשיא עירק צדאם חוסיין והמנהיג הרוחני של אירן איאתאללה רוחוללה ח'ומייני. לאחר כשנה וחצי של לחימה, נעשתה המלחמה סטטית בעיקרה, והתנהלה בשתי חזיתות: חזית המוצא למפרץ הפרסי וחזית האיזור ההררי של כורדיסטן שבצפון עירק. שני הצדדים הסבו אבדות קשות זה לזה; חיילי עירק השתמשו בין השאר בנשק כימי, ושני הצדדים שילחו טילי קרקע-קרקע לעבר ריכוזי אוכלוסייה בצד האחר. שני הצדדים הוסיפו לפגוע זה במתקני הנפט של זה במשך כל שנות המלחמה.
אף שעירק הביעה את נכונותה להפסיק את המלחמה ולחזור אל קווי הגבול הקודמים כבר בסוף 1982, מלחמת ההתשה נמשכה. אירן סירבה להפסיק את המלחמה כל עוד לא הודח נשיא עירק והוקם בה משטר אסלאמי. אולם ההתשה עשתה את שלה, ואירן הגיעה אל סף התמוטטות כלכלית מוחלטת. עירק, לעומת זאת, החלה לגלות סימני התאוששות, ועל רקע זה הודיעה אירן ביולי 1988 על נכונותה להיכנס למשא ומתן על הפסקת אש, ולבסוף נפסקה הלחימה ב-8 באוגוסט. (הערך "מלחמת אירן-עירק" – למנויי האנציקלופדיה)
פתרון החידה מאתמול
המדינה שזכתה לעצמאות ב-7 באוגוסט 1960 היא חוף השנהב.
רוצים לדעת מה עוד קרה ב-7 באוגוסט? לחצו כאן.
