שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המדריך לטרמפיסט ברשתות חברתיות
    מסרים מידיים, דואר אלקטרוני, צ'טים ובלוגים ואתרי היכרויות זה כל כך 2003. היום כולם מנהלים את הקשרים החברתיים שלהם דרך רשתות חברתיות. בין אם אתם תלמידים בחופשה שמחפשים איך לשרוף את הזמן, אנשי עסקים שוחרי עסקאות או אוהבי סטוצים, הכתבה הזו היא בשבילכם. איזו רשת חברתית מתאימה לכם?

    אם ידעתם שהאינטרנט היא רשת של מחשבים, תצבטו את עצמכם חזק ואז תחשבו שוב על התשובה. אנשים הם הכח המניע של הרשת. כל אחד מאיתנו מיוצג על ידי נקודה קטנה במטריקס, וממנה מסתעפים מערכת הקשרים שלנו עם אנשים ותכנים אחרים - חברים, רעיונות, תוכניות טלוויזיה אהובות, ספרים, מקומות עבודה, מוזיקה ועוד.

     

    בעבר ניהלנו את הקשרים שלנו באופן מבוזר למדי - פה צ'יטוטים עם חברים ב-ICQ, שם תכתובות באימייל, ומעטים גם ניהלו בלוג או אתר אישי. הרשת החברתית המודרנית מציעה לנו לנהל את כל הקשרים שלנו עם אחרים

     במקום אחד - ובו גם נכתוב לעתים את הגיגינו, נספר על סרטים ותוכניות שאהבנו, ונהיה מקושרים לחברים. כך, חבר יקשר לחבר, ויווצרו מעגלים נוספים של חברים של חברים וחברים של חברים של חברים.

     

    רעיון הרשתות החברתיות אינו חדש. אתר חבר'ה הוא דוגמה לרשת חברתית פרימיטיבית ומוגבלת, ובארה"ב הרשת פורצת הדרך, Friendster, הושקה בכלל ב-2002. אך כוכבן של הרשתות האלה דרך רק ב-2005, אז רשם אתר MySpace יותר דפים נצפים מגוגל. אתר "מקושרים", אולי הרשת החברתית המצליחה בישראל, הושקה באמצע 2004, אך על פי מדד "אלקסה", התופעה החלה לתפוס תאוצה רק בשנה האחרונה. ועדיין לא מדובר בטירוף במימדים האמריקנים.

     

    המדריך הזה, מבוא לרשתות חברתיות, מיועד בעיקר למי שעדיין לא שם. אולי שמעתם על התופעה ואתם לא בטוחים במה מדובר ואם זה בכלל עשוי להתאים לכם.  

     

    חלק מהרשתות החברתיות המופיעות כאן הן בעברית, אך ישראלים רבים רשומים גם לאתרים האמריקנים, ולכן הזכרנו כאן את הרשתות המצליחות ביותר באנגלית. בגלל חוסר התמיכה בעברית ברשתות אלה והעובדה כי גולשים מכל העולם יקראו אתכם בהן, מוטב לכתוב רק באנגלית באתרים אלה. 

      

    MySpace (באנגלית)

    קהל היעד: הרשת מתאפיינת בעיקר בבני-נוער אמריקנים, סלבים אמריקנים שרוצים להראות מגניבים ולפנות לאותם בני נוער ולהקות אלטרנטיביות ושוליים - בקרב האחרונים יש סצינה די עשירה של אמנים ישראלים.

     

    MySpace היא הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם. מבקרי האתר טוענים גם כי ריבוי בני הנוער ברשת, והיותה אחד האתרים הפופלריים בארה"ב ובעולם בכלל, מושכים אליה גם פדופילים וסוטים למיניהם. מפעילי האתר, מצידם, הודיעו על יישום מספר מנגנוני הגנה, שאמורים למנוע מאותם סוטים לפתות את הקטינים התמימים.

     

    יתרונות בולטים: שילוב מוזיקה ווידאו באתר, אפשרות להיחשף לתרבות אלטרנטיבית, ולמצוא במה נוחה לפרסום תכנים.

    חסרונות בולטים: ממשק לא נוח ולא אינטואיבי, עיצוב שיכול לגרום לסחרחורת, ספאם רב מחברים באתר.

    שורה תחתונה: הסלאמס של אמריקה.

     

    ל-MySpace

     

    LinkedIN (באנגלית)

    קהל היעד: אנשים מהמגזר העסקי והתאגידי בעיקר מארה"ב, אבל גם מישראל. בעיקר אנשים שמחפשים ליצור קשרים עסקיים, או לקבל הצעות עבודה.

     

    בשונה מהרשתות הפופולריות יותר, LinkedIN לא מאפשרת לנהל בלוגים או פורומים, ומיועדת לאנשים שמחפשים ליצור קשרים ולא להביע את עצמם. כל גולש ממלא קורות חיים, כולל נסיון תעסוקתי והשכלה. גולשים שמצאו מישהו עימו הם רוצים ליצור קשר, יכולים לעשות זאת דרך מי שנמצא ברשימה שלהם - ובשרשרת ההיכרויות, ורק אם הם מסכימים.

     

    יתרונות בולטים: ממשק נוח וברור, קל להתמצא ולמצוא אנשים, מערכת המלצות, המערכת מאתרת אנשים שעשויים להיות רלוונטים לגולש ומציעה לו להכיר אותם.

    חסרונות בולטים: חלק מהאפשרויות המתקדמות והנוחות יותר ניתנות בתשלום בלבד (אי אפשר לדעת מי בדק את הפרופיל שלך), סרגל כלים לא נוח ל-Outlook, אין הרבה מה לעשות באתר, מעבר לחיפוש אנשי קשר.

    השורה התחתונה: הרשת העסקית המצליחה ביותר בעולם. אם אתם בעסקי ההיי טק או

     מנהלים עסקים בינלאומיים, אל תרשו לעצמכם להישאר בחוץ.

     

    ל-LinkedIN

     

    בוא'נה (בעברית)

    קהל היעד: תלמידי בית ספר, אם לא בגיל אז בתרגיל.

     

    כפי שמעיד שמה הסלנגי, בוא'נה היא רשת חברתית לצעירים. עצם העובדה שאחד הפרטים למסירה

     במסגרת טופס ההרשמה הוא שם התיכון שלך ובאיזו שכבה אתה לומד, מסגיר מיד את קהל היעד. גם הרשת הזו מבוססת על הטכנולוגיה של Dex.

     

    בוא'נה מאוד מתאימה את עצמה לנוער של היום, שהגדרות נוקשות הן ממנו והלאה: במצב האישי אפשר למצוא הגדרות כמו "בזרימה", "בחיפושים" או "חיים את הרגע". לא סביר שתמצאו הגדרות כאלה באתרים שנועדו לקהל בוגר יותר. באופן דומה, מערכת הדירוג באתר מתהדרת בתארים כמו "בדרך למעלה" ו "אחד מהמקובלים".

     

    האתר אכן מלא בבני תשחורת שיכולים להוסיף תכנים, להעלות ולדרג תמונות וסרטונים ולעצב לעצמם עמוד בית לטעמם. העיצוב של האתר, אגב, מאופיין בצבעים בהירים ועזים.

     

    יתרונות בולטים: רישום המוסד החינוכי הוא דרך טובה להכיר מקרוב פרצופים שראית בדרך לשיעור היסטוריה בבניין י', וגם אמצעי יעיל למדי להרתעת פדופילים (היי, אני לומדת ב"תיכון נווה הדרים" ואני לא מכירה אותך!), שפה וגישה צעירה; עיצוב מוקפד ונאה יותר מרשתות מתחרות.

     

    חסרונות בולטים: קהל הומוגני מדי, פרסום פרטים העשויים לפגוע בפרטיות המשתמשים.

     

    שורה תחתונה: מסיבת כיתה.

     

    Shox (בעברית)

    קהל יעד: טינאייג'רים מגניבים בני 16, נערות שלא חוששות להציג בפני העולם את תחתוניהן, להקות רוק, דמויות צבעוניות פיקטיביות.

     

    Shox היא הרשת החברתית בת השנתיים של NRG, שזוכה להצלחה יחסית, בעיקר בזכות הסקס שנוטף מכל דף ודף. לצד הבלוגים האישיים (או כפי

    שהם מכונים ב-Shox, "ז'ורנלים") מתפרסמים קטעים שנכתבו על-ידי כתבים בשכר, לרוב פרובוקטיביים לא פחות מאלו שנכתבו על-ידי הגולשים.

     

    ברשימת הגולשים הפופולריים מופיעים בני נוער בעלי חזות אטרקטיבית ופרטי לבוש חסכוניים, לצד הכוכבן מייקל לואיס, איש הקוביות, ששומר על מיקומו ברשימה כבר למעלה משנה וכותב בפרופיל שלו דברי טעם כמו "גם בשעה ארוכה יש 60 דקות".

     

    חסרונות בולטים: הממשק איטי מאוד, מקרטע ולא אסתטי. אין RSS לבלוגים - החופש שניתן לבלוגרים בבחירת רקעים וצבעים לדפים שלהם (לעתים צבע הרקע זהה לצבע הפונט) יוצר מפגע ויזואלי מדרגה ראשונה, שיכול להקנות את את תואר ה-MySpace הישראלי.

     

    חברי האתר סובלים גם מגלי ספאם הנשלח על-ידי להקות עצמאיות שמתחננות לחשיפה, אם כי קשה לשפוט אותם באותו קנה מידה של חברות שמציעות ויאגרה. גם התכנים הפרובוקטיביים, שבטח מפגיזים ברייטינג, רחוקים מלהתאים לקהל היעד של השירות. אם זה לא ברור מספיק, החירות העיצובית שמספקת הרשת לגולשים יוצרת כמה זוועות שהעין לא סובלת.

     

    חיובי: אפשר לאחסן קבצי אודיו ותמונות, לקבל ולשלוח הודעות SMS על עדכונים ועוד. על האווירה אפשר לומר שגם טראש הוא סוג של ז'אנר.

     

    השורה התחתונה: פורנו פורנו תרדוף.

     

    The Marker Cafe (בעברית)

    קהל היעד: עובדי היי-טק, משקיעים, ואנשים החברים במה שמכונה "המדיה". קרי, עיתונאים, פרסומאים, מפיקים, אנשי טלוויזיה ורדיו.

     

    המטרה המוצהרת היא כמובן ביזנס, אבל המצב בפועל ב-Cafe TheMarker של "הארץ" הוא

     שחלק מהמשתתפים מתייחסים לרשת כאל אתר היכרויות לכל דבר, והם לא מתביישים לציין זאת ולחפש בני או בנות זוג ללילה או יותר באתר. בנוסף, חלק מהמשתפפים חשים כי הרשת הפכה לאזור רכילותי ולא מקום לעשות בו עסקים. 

     

    מדיניות התמונות הנוקשה מחייבת את החברים להשתמש בתצלום אמיתי בפרופיל האישי שלהם או בתמונת ברירת המחדל של המערכת. כל דבר באמצע, כמו איור או קריקטורה, לא עובר.

     

    יתרונות בולטים: דף אישי עשיר בתוכן, בלוגים, תמונות, וידאו וערוצי RSS, מערכת מסרים פנימית המאפשרת להגיע לכל אחד. בקפה אפשר תמיד להתחכך, לקרוא ולטקבק לאנשים המשפיעים בישראל.

     

    חסרונות בולטים: ממשק מעט מסורבל ומבלבל,

    הצ'אט הפנימי לא תמיד עובד כמו שצריך, אין תמיד סלקציה אמיתית ברשימת החברים וגם זרים נמצאים ברשימות האחד של השני. 

     

    השורה התחתונה: להיות בברנז'ה בלי לגור בתל אביב.

     

    ל-Cafe

     

    Facebook (באנגלית)

    קהל יעד: בתחילת הדרך סטודנטים, כיום - כולם, לפחות בתאוריה, עם דגש על בני 20 ומעלה.

     

    הבאזוורד הלוהט של הרשתות החברתיות הוא Facebook, אתר שהחל כרשת חברתית אוניברסיטאית ובספטמבר 2005 נפתח לרישום של כלל הציבור, גם ללא כתובת אימייל עם סיומת .edu. יש כמה דרכים עיקריות לתקשורת עם החברים: "הקיר", למשל, הוא דף בו ניתן להשאיר מסרים פומביים

    לחברים, שהופכים למבזקי חדשות בדף שלהם.

     

    ניתן לשלוח להם מחוות בטקסט, כמו poke (נדנוד). בימי הולדת, חגים ושמחות אפשר לשלוח לחברים מתנות וירטואליות, שהן בעצם תמונות קטנות צבעוניות, בתשלום של דולר אחד.

     

    יתרונות בולטים: ממשק עשיר, אסתטי ולא מסנוור כמו של רשתות חברתיות שמציעות עיצוב חופשי - ובהתאם מהיר ונוח.

     

    אחת הסיבות העיקריות להתרחבות של של Facebook היא האפשרות הנוחה לייבא בקלות את כל החברים משרותי המייל הפופולריים, כמו Gmail, Yahoo, Hotmail ועוד.

     

    מאז מאי האחרון Facebook מסביר פנים לתוכן גולשים, ומציע כלי פיתוח שמאפשרים שילוב יישומים מאתרים אחרים בתוך הרשת, למשל - משחקים, רשימת החברים האהובים ביותר (top friends) או תיבה

     שמציגה את השירים האהובים על משתמש.

     

    חסרונות בולטים: Facebook מתאים לתקשורת שוטפת עם חברים, מכרים וקרובי משפחה, אולי גם עם החברים של החברים. לעתים קשה לצאת מהמסגרת ולפגוש שם אנשים חדשים באמת. הדרישה לתשלום עבור מתנות וירטואליות תמוהה. מדובר בקבצי תמונה בלבד, וקשה להבין למה שמישהו ישלם עליהם דולר.

     

    השורה התחתונה: הרשת החברתית המתקדמת מכולן.

     

    Dex (בעברית)

    קהל יעד: גיימרים, פליטי היידפארק (מערכת פורומים מיתולוגית שנמצאת בדעיכה), פקאצות ובני נוער בכלל.

     

    כש-Dex הושקה לפני כשנתיים היא עוררה לא מעט ציפיות לרשת חברתית עברית ראויה. בפועל היא מעולם לא התפתחה לכדי קהילה חיה ונושמת של ממש.

    קיימים בלוגים, גלריות ואפשרות העלאה של קבצי מוזיקה, אבל עיקר הפעילות היא בקהילות (פורומים), כשהפופולרית ביותר ביניהן היא קהילת הדתיים. כיום היא משמשת את יוצריה בעיקר כהוכחת קונספט והדגמה של יכולות המערכת שעיצבו, אותה הם מוכרים לחברות אחרות (קפה דה-מארקר ובונה מבוססים על Dex).

     

    חסרונות בולטים: היעדר קהילה גדולה, חופש עיצוב שמתבטא במראה רעשני. העושר הטכני מעמיס על העין.

     

    יתרונות בולטים: ממשק Ajax מודרני (מהיר יותר, לא מרענן את הדפים יותר מדי), מגוון גדול מאוד של תכונות. פה ושם יש בלוגים מעניינים.

     

    השורה התחתונה: בעיקר חלון ראווה.

     

    מקושרים (בעברית)

    קהל יעד: צעירים מכל שדרות העם.

     

    קצת כמו להקת "היהודים" בשעתה, הרשת החברתית "מקושרים" צמחה מלמטה, מהשטח, בלי הרבה רעש. ל"מקושרים" יש כיום רבבות חברים רשומים, והיא

    נחשבת לאחת ההצלחות בתחום הרשתות החברתיות בישראל.

    הסיבה לכך, היא אולי, ש-”מקושרים", בניגוד ללא מעט מהרשתות החברתיות החדשות שצצו לאחרונה ( TheMarker Cafe, ה"כפר" של קוקה-קולה), צמחה בדרך הטבעית וה"בריאה" לרשתות חברתיות: בשיטת "חבר מביא חבר", או ליתר דיוק: חבר מכיר חבר.

     

    העיצוב משעמם ופשטני, אין הרבה גרפיקה, אין וידאו או ממשקים משוכללים ושאר פירוטכניקה. הכלים המוצעים הם די פשוטים וכוללים רק אלבום קטן וצנוע, פורומים, בלוגים (שדף האיסוף שלהם מכונה "העיתון") וסקרים. לדיירי "מקושרים" זה כנראה מספיק.

     

    כוחה של "מקושרים" טמון בהרכב האנושי שלה: מדובר בצעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם, שהם חתך די מייצג של האוכלוסיה: רובם ככולם סטודנטים או אנשים עובדים, רובם בליינים, קצת אסקפיסטים – והחשוב מכל, כיון שהשמועה עברה "מפה לאוזן”, הם באמת חברים אחד של השני, שמכירים גם "חברים של חברים". "מקושרים" נהנית מהיעדר המלאכותיות שמאפיינת חלק מהרשתות האחרות.

     

    חסרונות בולטים: אין תמיכה בווידאו או בהעלאת תמונות מאסיבית, מיושן במראה ובעיצוב.

     

    יתרונות בולטים: קהילה גדולה ותוססת יחסית.

     

    השורה התחתונה: כר פעולה מצויין ליח"צני מסיבות.

     

    ShowMe (בעברית)

    קהל יעד: אנשים שבטוחים שהמצלמה אוהבת אותם, נערות אנורקטיות בהתהוות

     

    הרשת החברתית הזו הוקמה במקור כשירות העלאה ואחסון תמונות, ולכן זהו הכוח המניע שמאחורי ShowMe. עם הזמן התווספו תכונות לשירות התמונות מה שהפך אותו לרשת

    חברתית לכל דבר - עם יסוד ויזואלי חזק. ניתן להעלות תמונות, לדרג תמונות של אחרים וגם להוריד תמונות לסלולרי תמורת חמישה שקלים - אך אין חלוקת רווחים עם הצלמים שיצרו את התמונה.

     

    נוסף על כך, השירות מציע פורומים, בלוגים (כולל הקטגוריה המשעשעת "אקטואליה, רגיעה ותקווה") וקישורים לאתרי רדיו מקוון ווידאו מוטבע (embeded). עיקר כוח המשיכה של האתר הוא באלבומי התמונות, והעיצוב הקודר שמזכיר דווקא אתרים של חיי לילה. הקהל אגב, צעיר - בעיקר גילאי העשרה. השפה, נושאי ואיכות התמונות - היא בהתאם.

     

    חסרונות בולטים: ממשק מבולגן, ריבוי פרסומות על כל צעד ושעל.

     

    יתרונות בולטים: תמונות, תמונות, תמונות.

     

    השורה התחתונה: נרקיסיסטים אנונימיים.  

     

    כתבו: אדר שלו, אהוד קינן, ניב ליליאן, גל מור

     

    גילוי נאות: ידיעות אינטרנט, מפעילת ynet, היא בעלת מניות בחברה המפעילה את אתר bona.co.il

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים