שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שלישייה פראית
    הטריו הניו יורקי Yeah yeah yeahs החליט להוציא שירים ישנים בדיסק חדש. הבחירה המוזרה הזו הפכה לחבילת ארוטיקה דחוסה, רועשת ודקדנטית. הפסקול המושלם ללילות הלוהטים האלה


     

    זה לא עניין שכיח כשלהקה חוזרת אחורה בזמן. אחרי שני אלבומים מצליחים, וגם די מוצלחים, הטריו הניו יורקי Yeah yeah yeahs (להלן: YYY) בחרו בצעד לא ממש צפוי. הם חזרו לחמישה שירים שכתבו בסיבוב ההופעות של אלבומם הראשון, Fever To Tell מ-2003, תקופה קשה ובעייתית עבור הלהקה שסבלה אז טלטלות ומתחים.

     

    חלק מהשירים הופיעו בגרסה חיה ב-DVD של הלהקה מ-2004, אבל מעולם לא הוקלטו באולפן. עכשיו הם החליטו להיכנס לאולפן ולהקליט דווקא את חמשת השירים האלה, במקום חומר חדש כמתבקש, ולהוציא אותו תחת הכותרת Is Is. אני לא יכול להודות להם מספיק על ההחלטה הזו.

     

    החזרה בזמן לא ניכרת בבחירת השירים בלבד. המפיק הנבחר היה הפעם ניק לוניי, שהביא לאולפן את סאונד הפוסט-פאנק הפרוע שהפך אותו באייטיז למפיק החביב על אמנים כמו PiL, Gang Of Four (שקשה להמעיט בערך ההשפעה שלהם על גל הרוק המתחדש של ניו יורק), The Models, The Church, "הבירת'דיי פארטי" של ניק קייב ורבים אחרים.

     

    התוצאה היא סאונד שלא בהכרח מעוגן ב-2007, ומדגיש יותר מהרגיל את ההשפעות של YYY, שעד עכשיו היו נוכחות, אך הקפידו לעמוד בצידי הבמה ולפנות את אור הזרקורים לפרסונה המתפרצת של קרן או, לגיטרות המבריקות של ניק זינר ולתיפוף של בריאן צ'ייס, שתמיד נותן הכל ואף פעם לא יותר מדי.

     

    בחזרה לעתיד

    אבל כשמאזינים לשיר הראשון מתוך החמישה ב-EP הקצר הזה, "Rockers To Swallow" – רצוי בווליום המקסימלי שתצליחו לעמוד בו – נדמה ש-YYY לא חזרו בזמן שלוש שנים אחורה לרגע כתיבת השירים, וגם לא 25 שנה אחורה לסאונד של לוניי, אלא לקחו את הגיטרה החשמלית ומערכת התופים כל הדרך עד לפרהיסטוריה.

     

    "Rockers To Swallow", מתחרה רציני לתואר שיר הרוק הטוב ביותר של 2007, מורכב פחות מבתים ופזמונים ויותר מנהמות, הברות וזעקות. זינר מוסיף לעניין ריף גיטרה של אקורד אחד והתחרעויות פידבק פראיות שלא ממש מזכירות נגינה. צ'ייס מקפיד כל השיר על מקצב בסיסי שמזכיר בעיקר ריקודים סביב המדורה. אם מוסיפים לכל זה את המסכה וההתנהגות הבימתית של קרן או, אין מנוס אלא להודות שזה נראה ונשמע כמו טקס פגאני עתיק, העלאת קורבן לאלוהי הרוק.

     

    המצב מתפתח בשירים הבאים. "Down Boy" כבר מכיל מילים ופזמון, ומספיק אנרגיה ארוטית כדי להאיר את רחוב החלונות האדומים במשך עשור. גם "Kiss Kiss", השיר האהוב עליי ב-EP, הוא לא פחות ממין פרוע בשלישייה - גיטרה, תופים וקרן או.

     

    הזעם והמתיחות של אותה תקופה בעייתית ב-2004 התנקזו בשירים האלה לארוטיקה דחוסה, רועשת ודקדנטית. גם שיר הנושא "ISIS" והשיר הסוגר "10X10" ייתנו לכם מכה רצינית של רוק מהבטן. באתר שלהם כתבו YYY ש"האלבום הזה מיועד ללילות קיץ", ואני מוסיף "לוהטים ומיוזעים". שימו זין על השכנים, תגבירו עוד.

     

    כמו בכל סרט של חזרה בזמן, אחרי שחזרנו 3, 25, ו-4,000 שנה אל העבר, אנחנו שבים אל ההווה ובודקים מה נשאר לנו. אחרי פחות מ-18 דקות מוזיקה
    אין ברירה אלא פשוט לשמוע את ה-EP הזה שוב (ושוב (ושוב)). כל המחשבות האלו על חזרה בזמן זרקו אותי, לא מפתיע, לפתיחה של "בחזרה לעתיד" הראשון. בסצנה הראשונה של הסרט נכנס מרטי מק'פליי הצעיר למעבדה של דוק אמט בראון, מגביר לווליום סופני מגבר גיטרה בגודל משאית, פורט אקורד אחד על גיטרה חשמלית ועף לכל הרוחות מעוצמת ההדף. ככה תרגישו כשתאזינו לאלבום הזה כמו שצריך - הוא יעיף אתכם לעזאזל, ואתם רק תגידו "Whoa".

     

    צפו כאן בלהקה מבצעת את כל שירי האלבום בהופעה מיוחדת מול מאה מעריצים בגלריית גלסלנדז בברוקלין.

     

    • Yeah yeah yeahs – Is Is

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים