משולחנו של צייר קלסתרונים ישראלי
רפ"'ק יוסי לוי, ראש תחום הקלסתרונים במטה הארצי של משטרת ישראל, מספר על השיטה הגראפית בעזרתה תופסים את האנשים הרעים
נפגשתי בצהרי יום חמישי עם ראש תחום אלבום וקלסתרון במטה הארצי של משטרת ישראל, לשיחה קלה על פנים, חלקיהם, שכבות ופיקסלים. ציפיתי להגיע לאיזו מעבדת היי-טק מפוארת ומשוכללת, בסגנון סדרת הטלויזיה Miami CSI ולפגוש אנשים לבושים בחלוקים לבנים וחמושים באיזה כן ציור דיגיטלי משוכלל. ואז התעוררתי. הגעתי למטה הארצי בירושלים, למבנה קטן, חסר ייחוד ומאכזב. לשמחתי, המשך המפגש היה טוב בהרבה.
רפ"ק יוסי לוי,47, נשוי ואב לשישה ילדים, בעל תואר שני בפיזיקה שימושית (כבוד!), עבד בעבר בחברות היי-טק שונות, אולם נסיונו האחרון בחברת הזנק (סטארט-אפ), שכנע אותו להתמסד ולהשתלב בעבודה מסודרת ובטוחה יותר. הצטרף למשטרה בתפקיד ראש מעבדת הצילום של המחלקה לזיהוי פלילי ובחמש השנים האחרונות הוא ראש תחום אלבום וקלסתרון. שאלתי את יוסי - האם למד או עסק בציור? מסתבר שכן. בעבר עסק זמן מה בציור, אך לא התמיד בכך. בהמשך להשכלתו בתחום האופטיקה, הוא עוסק בצילום כתחביב (ואף מתגאה בהיותו צמוד למצלמה בכל עת). את התוכנות המסייעות לו בעבודתו, למד בכוחות עצמו.
על קלסתרונים, היסטוריה והנקודה היהודית
שאלתי את יוסי, האם ידוע מתי נוצר הקלסתרון הראשון? תשובתו הפתיעה אותי. "הקלסתרון המתועד הראשון בהיסטוריה מוזכר בתלמוד הבבלי - מסכת עבודה זרה י"ח, עמוד ב'", הציטוט אינו מדוייק, אלא מובא כאן בתרגום חופשי של יוסי: "באו וחקקו את דמותו של רבי מאיר בכניסה לרומא, ואמרו: כל מי
שרואה את הפרצוף הזה נדרש להביאו לשלטונות". מדובר ברבי מאיר בעל הנס, שהיה מבוקש על ידי השלטון הרומאי, לאחר שחילץ את גיסתו ממכון ליווי של אותם הימים. מתברר שמיומנות ציור הקלסתרון לאיתור עבריינים היא בת 2,000 שנה ויותר.
בעידן המודרני, הקלסתרונים הראשונים צויירו ידנית על ידי ציירים. מקרה מפורסם מאוד בארה"ב, שפוענח בעזרת קלסתרון מצוייר הוא אירוע חטיפתו ורציחתו של בנו של הטייס צ'רלס לינדברג. קלסתרונו של החשוד צוייר בידי מאייר של אחד העיתונים באותה התקופה, שדובב את המתווך בין המשטרה לחוטף. בסופו של דבר, בזכות איכותו הגבוהה של הקלסתרון, אותר החשוד והועמד לדין. יוסי מוסיף "כדאי לשים לב כי הקלסתרון צוייר במבט חזיתי ובמבט צידי, טכניקה שהיתה מקובלת באותם הימים, וכיום מנסים לחזור לטכניקה זו".
בשנות החמישים של המאה הקודמת החלו לעבוד עם שקפים מיוחדים. לכל חלק פנים היה מגוון רחב של שקפים, כאשר צייר הקלסתרון נבר ביניהם ליצירת הקלסתרון השלם. הערכה המקובלת היתה מתוצרת חברת "סמית אנד ווסון". יצרנית הנשק הגדולה מייצרת ערכה לאיתור פושעים. אירוני משהו.
החוקר, השיטה ומבחן הזמן
"קלסתרון נוצר בשיחה פנים-אל-פנים של הצייר, שהוא בעצם חוקר משטרתי שהוכשר לנושא, עם העד או הקורבן. השיחה מתקיימת בחדר או במרחב מבודד, על מנת לצמצם השפעות סביבתיות. הצייר מאפשר לעד לתאר באופן חופשי, ללא שאלות מנחות ולא במתכונת של ראיון. העד או הקורבן
מספרים את שראו במילים שלהם. כאשר מגיעים למצב של תיאור חלקי הפנים הצייר מציג שאלות שמטרתן לחדד את זכרונו של העד". המשטרה מכשירה חוקרים למשימות ציור קלסתרונים בקורס המתקיים אחת לשנתיים. חוקרים אלה כפופים מקצועית למחלקה לזיהוי פלילי במטה הארצי ומונחים מקצועית על ידי רפ"ק לוי בעצמו. בכל מרחב של המשטרה משובצים מספר חוקרים כאלה.
שאלתי את יוסי, האם יש הבדל בין צעירים למבוגרים? מסתבר שכן, אך לא מה שחשבתי. יוסי מסביר שילדים ובני נוער ניתנים להשפעה קלה יחסית, לכן השיחה עימם כללית ופתוחה, ללא הגדרות ברורות. מבוגרים לעמותם, מתקשים לעיתים לזכור באופן בהיר ונדרשת עזרתו של הצייר על מנת "לחפור" במעמקי הזיכרון. "לשמחתי", מספר יוסי, "מרבית האנשים הם בעלי זיכרון ויזואלי טוב למדי, אולם הוא נוטה לדעוך עם הזמן. מטרתינו היא לראיין את העד או הקורבן, סמוך ככל האפשר לאירוע, אולם לא נלחיץ אותו. עדיף לנו לשוחח עם אדם נינוח, לכן במקרים בהם העד אינו רגוע דיו, נעדיף להמתין זמן מה ולראיין אותו כשיירגע". כדאי לדעת שהזמן הנדרש ליצירת קלסתרון הוא כשלוש שעות עבודה, כך שניתן להתאים את תהליך העבודה למצבו הפיזי והנפשי של העד.
כאן התעוררה סקרנותי ושאלתי האם יש קשר בין סוג העבירה לזיכרון הצילומי. יוסי מסביר שבמקרים מסויימים, טראומה מסייעת לשימור הזיכרון הצילומי. נפגעי עבירות מין למשל, זוכרים היטב את פניו של הפוגע על מנת להימנע מקשר עימו בעתיד או לצורך זיהויו בעתיד, על מנת להיזהר ממנו. לעומת זאת, אם אדם מסרב לזכור את פניו של הפוגע, סביר להניח שהוא לא יצליח. ידועים מקרים של ניצולי שואה שבחרו "למחוק" את עברם והם אינם מזהים איש מאותה התקופה.
ומה עם היפנוזה? מתברר שלא משתמשים בהיפנוזה לצורך יצירת קלסתרונים. אחת הסיבות היא שהניסיון המצטבר בשימוש בטכניקה זו, הוכיח שהיא אינה מדוייקת ואינה מוסיפה על מה שניתן להשיג מהעד באמצעים קונבנציונליים. במקום היפנוזה מתבצע תהליך עקבי ומסודר ממנו מופק תיאור מילולי מפורט של מראהו של החשוד. מכאן ואילך, החוקר עובד לבד. לאחר שיצר את הקלסתרון לפי התיאור המילולי, הוא יציג אותו לעד לצורך אימות.
מהו האיבר המנצח?
"האף. אנשים מזהים בקלות את האף המתאים. אחריו בדירוג, העיניים. כאן ישנה התייחסות סובייקטיבית של העד. החוקר מכין מספר גרסאות של עיניים ומבקש אישור לגרסה המתאימה ביותר. תיאור השיער הוא בעייתי ומחייב גם הוא מספר גרסאות עד לקבלת המראה הנכון".
קלסתרון דיגיטלי
ההיסטוריה מעניינת, ללא ספק, אך המטרה המרכזית בביקורי היתה הכרת הטכנולוגיה העכשווית, מן הסתם. ציירי הקלסתרונים נעזרים בתוכנה בשם Faces של חברת IQ Biometrix. התוכנה מכילה מאגר גדול של חלקי פנים (גבות, עיניים, שיער, אף, סנטר, שפם, זקן, משקפיים וכדומה), הבנויים כקבצי תמונה בעלי קצוות רכים. חלקים אלה הם למעשה חיתוכים מתוך תצלומים אמיתיים של פנים מגזעים שונים. הצייר משלב ביניהם באופן דומה לשילוב שכבות בפוטושופ.
בזכות המפגש הבלתי-אמצעי עם הקורבן או העד, הצייר מגיע לתוכנה כשכבר יש לו תמונה די ברורה כיצד אמור להיראות החשוד. התוכנה פשוטה מאוד ואופן תפעולה בהתאם, אולם היא חסרה מניפולציות הדרושות מאוד לצייר. לאחר יצירת המבנה הראשוני, ניתן לשפר התאמות בעזרת כלי לקירוב העיניים, הרחקת הגבות, הקטנה והגדלה של העיניים וכדומה, אך הכל די בסיסי. הטיפול בשיער לדוגמה, מוגבל להחלפת השיער כולו. אין דרך לשנות באופן סלקטיבי. הפיתרון? ניחשתם נכון. פוטושופ. לאחר יצירת הקלסתרון הראשון ואימותו עם העד, התמונה נשמרת ומועברת להמשך טיפול בפוטושופ, שם יכול הצייר להוסיף ולהפחית שיער, לעבות או להרזות את הפנים, לצייר זיפים ועוד. בקיצור קונצ'רטו לחותמת, מכחול ו-Liquify. באופן מפתיע, תוכנת Faces, מאפשרת לייצא רק קבצי jpeg נטולי שכבות, כך שיש לא מעט עבודה גם בפוטושופ.
אחת הבעיות היא ליצור קלסתרון ממבט צידי. התוכנה מאפשרת ליצור מבט חזיתי בלבד. במקרים בהם החוקר מתקשה ליצור קלסתרון התואם לעדות שקיבל, נעזרת המשטרה בצייר מומחה. הוא מראיין את העד בשנית ובונה קלסתרון משולב, חזית וצד. לעיתים, כאשר ישנן מספר גרסאות של עדים שונים, נאלצת המחלקה לבנות "קלסתרון ממוצע" בעזרת תוכנות מורפינג (תוכנות לשילוב אלמנטים צורניים). מקרה מפורסם כזה הוא האנס הסדרתי, בני סלע. העדות לא ראו אותו בצורה טובה, לכן נוצרו כעשרה קלסתרונים שונים, מהם הורכב הקלסתרון הסופי שהיה מוצלח למדי וסייע בלכידתו.
כאן עניינה אותי ההשוואה לארה"ב. ידוע כי ישנו שיתוף פעולה טכנולוגי די נרחב, בין המשטרה הישראלית למשטרות שם. יוסי מסביר כי ה-FBI ממשיך לדבוק בקלסתרונים מצויירים ידנית, לעומת המשטרות המקומיות, שעברו לשימוש בתוכנת מחשב. כל רשות ומניעיה.
פרסום ושיווק
בעולם המערבי מקובל לפרסם בפומבי קלסתרונים של חשודים ולהיעזר בציבור הרחב בלכידתם. בארץ הדבר פחות נפוץ. שאלתי את יוסי לדעתו בנושא והוא היה מאוד נחרץ. "לדעתי, יש לשתף את הציבור הרחב ולא להפיץ קלסתרונים לשוטרים בלבד". בפועל, המשטרה מפרסמת קלסתרונים במקרים קשים בלבד. מכאן עלתה השאלה מהי יעילותו של הקלסתרון באיתור עבריינים? תלוי את מי שואלים. בארה"ב מדווחת המשטרה כי 11% מהקלסתרונים מביאים באופן ישיר למעצרו של החשוד. במקרים של עבירות חמורות, שיעור ההצלחה עומד על 18%. אם שואלים את האמנים המציירים את הקלסתרונים (להזכירכם, ה-FBI משתמש בקלסתרונים מצויירים!), שיעור ההצלחה עומד על 80%.
לויס גיבסון, ציירת קלסתרונים מפורסמת בארה"ב, אף מחזיקה בשיא גינס של 800 קלסתרונים מוצלחים. יוסי מספר כי פנה למוציאה לאור של ספר השיאים ותהה כיצד נמדד השיא, אך לא נענה עד עצם היום הזה. בכל מקרה, ביקור באתר האינטרנט שלה מגלה מבחר מרשים של קלסתרונים לצד תמונות העבריינים.
מקרה מפורסם של עבריין שנלכד בזכות קלסתרון טוב הוא טימותי מקוויי, האיש שפוצץ את משאית התופת בבניין הממשל באוקלהומה. ה-FBI מאוד גאה באומנות הזיהוי הפלילי שהובילה ללכידתו, כפי שניתן לראות גם באתר האינטרנט של הארגון.
ומה המצב בארץ? לפי הסטטיסטיקה המשטרתית, 5-7% מהקלסתרונים מובילים באופן ישיר למעצרו של החשוד. כדאי לזכור, כי מרבית הקלסתרונים מופצים בקרב שוטרים בלבד. בכל מקרה, קשה לאמוד את שיעור ההצלחה מכיוון שהקלסתרון הוא רק כלי אחד מבין רבים המסייעים לחוקרים לביצוע המשימה המורכבת של פיענוח מעשי פשע. לעיתים, הקלסתרון מסייע להתמקד בכיוון חקירה אחד ולא באחר ובכך מביא ללכידתו של החשוד, אם כי לא באופן ישיר. מקרה מפורסם של עבריין שאותר בזכות הקלסתרון בוודאות, הוא מיכאל דניס רוהן, מצית מסגד אל-אקצא בשנת 1969. הקלסתרון שלו הופץ בציבור ותוך זמן קצר יחסית הוא נעצר ונכלא.
ומה לגבי העתיד? כעת לא ברור האם תוכנת Faces תזכה לגרסאות חדשות. המשטרה מצידה, אינה ממתינה ליצרן כזה או אחר ועוסקת בימים אלה בפיתוח כלים ייחודיים לבניית קלסתרונים באופן מתוחכם המבוסס על תפיסה צורנית ועל מאפיינים אופייניים לאזורינו. בפיתוח משתתפים גם ציירים וצלמים.
