שקט, מתחבקים כאן!
נגיד אתה מרגיש גלמוד ובודד, שזו באמת לא הרגשה טובה, אני מודה. אז אתה מוצא לך מסיבת חיבוקים, שם יש עוד כמה כאלה גלמודים שאתה לא מכיר. שוכבים כולם על מזרונים כאילו שהולכים לישון, ומתחבקים. אין סקס, כי זה לא אורגיה. או יותר נכון, זאת אורגיה בלי סקס. טרנד דביק
זו אחת האופנות האחרונות אצלם, מסיבות חיבוקים. Cuddle Parties. אני מנסה לחשוב איך לתרגם את זה יותר טוב ולא מוצא משהו שיהיה אפילו קרוב לתאר את הטימטום. פעם קראתי איזה ספר פסיכולוגיה, והמומחה כתב על זה שהזחילה של התינוקות היא שלב מאוד חשוב ומפתח, שאסור לדלג עליו או לקצר אותו על ידי עידודו של הפרחח לעמוד וללכת. כתוצאה מזה מובן שפותחה בארצות הברית שיטת טיפול בה לוקחים את הפציינט, שכבר יכול להיות בשנות ה-40 לחייו ואולי יותר, ואומרים לו לזחול. זוכרים את הספר "אמא היתה זוחלת"? בבקשה! גם סבתא וסבא. עכשיו, מובן שיצא עוד מחקר, גם הוא מאוד מאוד חשוב, שתינוקות שזכו לחיבוקים גילו יותר אחריות והיו יותר בטוחים בעצמם, מכיוון שהרגישו ביטחון רגשי.
אז מסיבות החיבוקים הם השיגעון שאולי מחליף את הזחילה. נגיד אתה מרגיש גלמוד ובודד, שזו באמת לא הרגשה טובה, אני מודה. אז אתה מוצא מסיבה כזו, משקיע קצת ובא למסיבה בה יש עוד כמה כאלה גלמודים שאתה לא מכיר. שוכבים כולם על מזרונים כאילו שהולכים לישון, ומתחבקים. אין סקס, כי זה לא אורגיה. או יותר נכון, זאת אורגיה בלי סקס. לא שאני ממליץ על אורגיה (כן! כן!) אבל אורגיה אני לפחות מבין.
עכשיו ככה. יש כללים במסיבות. נגיד, אסור שום דבר מיני (יפה). הבגדים נשארים כל הזמן (גם יפה, לא? תודו!). וכדי להבטיח את זה, יש כאלו שממנים "מרשל", מין ג'וב שבדרך כלל משתמשים בו למאבטחים במטוסים. והמרשל הזה הוא זה שמיד יקפוץ להציל את המשתתף או המשתתפת, אם חס וחלילה מישהו ייגע בהם. וליתר ביטחון, הם עושים חזרות לפני המסיבה.
עוד משהו. אצלי מסיבה תמיד היתה קשורה במוזיקה, בלאגן, שתיה. אני יודע שאני קצת שונה, אבל זה אני. אבל הטרנד החדש, אם עוד לא הפנמתם, הוא מסיבה של הפוך. ששששש..... מתחבקים. אתם חושבים שאני ממציא את זה, נכון? אתם אולי חושבים, טוב, נו, הוא שמע על מסיבה כזו, אבל מפה ועד לעשות מזה "תופעה"? אז כדי להיות ממש רציני ולהראות שאני משקיע, הלכתי לגוגל, מכון המחקר של המאה הנוכחית. הקשתי Cuddle Parties וקיבלתי יותר ממיליון תוצאות, ובראשן האתר הרשמי כביכול - www.cuddleparty.com - שגם מביא יומן אירועים של המסיבות ברחבי ארצות הברית ומנוע חיפוש לפי המדינות השונות.
חשבתם לבוא למסיבת חיבוקים בלי להתאמן קודם?
זאת תעשיה שלמה, כבר יש גם סדנאות הכנה וקבוצות וכנסי הכנה ואימונים. כלומר אימונים, אני לא ממציא את זה. חשבתם לבוא למסיבת חיבוקים בלי להתאמן קודם? אני שובר את הראש ומנסה לחשוב, מה יש להם להתאמן? "תכופף את היד, עוד קצת, לא לא! יותר מדי. ככה, כן. עכשיו תניח אותה... הלו??? מה אתה עושה? אתה לא מקשיב, תניח אותה על הגב של.... אתה יודע מה? אתה לא טוב בזה. בזאת אתה מודח".
ראיתי ראיונות עם אנשים שבאו למסיבה כזו. חלק מהם כמוני וכמוכם. טוב, זה לא פייר, אני לא יודע איך אתם ואתם לא יודעים איך אני. אבל אני מנחש שביניכם יש גם כאלו שלא הולכים למסיבות חיבוקים. אז הם כמוכם. ראיון אחד היה במסיבה שנערכה בצהריים בניו יורק. בא ברוקר בן 30 בערך, באמצע העבודה. בא אחד שהיה מובטל. באה אשה אחת שעובדת ברכבת, בת 50 ומשהו, ועוד ועוד. וכל אחד מספר כמה קשה לו, כי בניו יורק כולם זרים ואין עם מי לדבר, אז חסר להם מגע אנושי והמסיבות מחזירות להם את ההרגשה הזו.
אז מובן שקודם כל חשבתי על זיונים. נגיד, אם מגע אנושי חסר לכם, זיונים לא חסר לכם? והנה אני חוזר לאורגיה מלמעלה, מילה שבאמת לא פיללתי שתהיה לי הזדמנות לכתוב אותה שוב באותו עמוד. כאילו, תמצאו אורגיה טובה, תוכלו לשאול בנימוס אם מותר לכם לחבק קודם, והרי לכם גם מגע גופני וגם מיני.
אנחנו ממש בחיים לא נגיע לזה. נכון? פעם חשבתי שבארץ גם אין סיכוי שיהיו חילופי זוגות של יותר מזוג או שניים. כי בינינו? אנחנו כל כך מעט, שבבליינד-דייט יכול לצאת שתפגוש את הסמל שלך מהמילואים, ופדיחה. אבל איכשהו גם על זה התגברנו, אז אולי גם נתחבק בסוף.
לקראת סיום, אני מציע שיפור ישראלי מקורי – מסיבות החזקת ידיים. כאילו, אם תסחף ותחבק, אתה בחוץ. המעלות ברורות: תלמדו לסמוך על אחרים (תשלבו ידיים), שלווה (לא זזים), בריאות (נעשה את זה בעמידה), מכירים אנשים (נעמוד במעגל) ונרגיש את החיוּת שאנחנו מאבדים ביומיום.
למעשה, אני חושב שזה רעיון כל כך מוצלח, שאני אפתח סדנה בה לכל הקוראים פה תהיה הנחה של 10%. על קורס של שלוש שעות, קורא "יחסים" ישלם רק 350 שקל. מבחן (כי אנחנו הרי לא יכולים לקבל כל אחד) יעלה 75 שקל. מסיבה תעלה 120 שקל, ומנוי לעשר מסיבות יזכה את הלקוח הנאמן בהזמנה לקורס הכנה למסיבת חיבוקים כחול-לבן.
בינתיים, תתאמנו. אתם רואים תייר אמריקני ברחוב? חבקו אותו!
הבלוג של ראבק
לפנייה לכתב/ת 
