האיש שידע יותר מדי
ב-13 באוגוסט 1899, לפני 108 שנים, נולד אלפרד היצ'קוק, שהיה לאחד מחשובי היוצרים בתולדות הקולנוע. בילדותו, נחשב נחשב ילד שנוא ודחוי, וגם בינו ובין הוריו שררה מערכת יחסים טעונה וקשה; "כשהייתי בן ארבע או חמש עשיתי משהו שאבי חשב שהוא ראוי לנזיפה. הוא שלח אותי לתחנת משטרה מקומית עם פתק. השוטר בתחנה קרא את הכתוב ואז נעל אותי בתא למשך חמש דקות ואמר: 'זה מה שאנחנו עושים לילדים רעים'". זיכרון ילדות זה, אותו הרבה היצ'קוק להזכיר בחייו הבוגרים, הותיר חותם עמוק על יצירתו. רוב גיבורי סרטיו מואשמים בחטא שלא חטאו ונאלצים להימלט ולטהר את שמם, ובתוך כך הם חווים חוויה שהיא מעין התנסות דתית.
הסרט הארוך הראשון שביים היה הסרט האילם "גן התענוגות", אולם רבים נוהגים לדלג עליו (כולל היצ'קוק עצמו) ולהתייחס לסרט "הדייר" (1926) כאל יצירתו הראשונה. סרט זה גם היה הראשון בו הפציע לרגע על המסך, כניצב, עניין שהפך למסורת בכל סרטיו העתידיים, למעט בסרט "הצלה", המתרחש כולו בסירת הצלה, ובו הוא מופיע להרף עין, בתמונה בעיתון.
רוצים לדעת עוד? עיינו בערך "היצ'קוק, אלפרד".
בחזרה ל-1948
הכותרת הראשית של העיתון "ידיעות אחרונות" ב-13 באוגוסט 1948 ב"חדשה רטובה":
"צנור מים ב'דרך בורמה': סוללים דרך חדשה לירושלים שתיגמר לפני הגשמים. משקיפי או"ם פועלים בשיתוף עם השלטונות היהודיים במאמץ להפעיל את צנור המים לאורך 'דרך בורמה', אמר אתמול קצין העתונות של המתווך, מר ג'ורג' בארנס."
מה עוד קרה ב-13 באוגוסט?
13 באוגוסט 1521 – הממלכה האצטקית בנפילה: ארנן קורטס כבש את טנושטיטלן. קורטס היה קונקיסטדור ספרדי וכובש מקסיקו ("ספרד החדשה"). ב-1511 היה שותף בכיבוש קובה בידי דייגו ולסקס, אשר שלח אותו כמה שנים מאוחר יותר לכבוש את היבשת שמול החוף המערבי של קובה. לאחר שעגן בחופי מקסיקו, עשה קורטס את דרכו לעבר בירת האצטקים טנושטיטלן (היא היום מקסיקו סיטי), מקום מושבו של המלך מוקטסומה, עם אנשיו ועוד כוח של 1,000 מחיילי השבטים המקומיים. ב-1519 נכנס לעיר בלי שנתקל בהתנגדות, שכן מוקטסומה האמין כי הספרדים הם שליחי האל קצלקואטל. מוקטסומה נתפס כבן ערובה, והספרדים שלטו באמצעותו.
ארנן קורטס ומונטסומה מוקפים בלוחמים אצטקים (מתוך אימג'בנק / GettyImages)
ב-1520 שיגר ולסקס כוח צבאי קטן במטרה להדיח את קורטס מתפקידו. קורטס יצא לקראת הבאים, ועלה בידו לצרפם אליו. משחזר לעיר טנושטיטלן מצא כי סגנו שנשאר במקום, פדרו דה אלוורדו (Pedro de Alvarado), נהג באצטקים ביד קשה, והם התמרדו. מוקטסומה נהרג במהלך ניסיונותיו להרגיע את המורדים. הספרדים נסוגו מהעיר באבדות כבדות, והשאירו מאחור את האוצרות שצברו. ב-1521 שב קורטס, עם בעלי בריתו המקומיים, וכבש את טנושטיטלן. ב-1524 השלים את כיבוש הממלכה האצטקית. קורטס כיהן כמושל מקסיקו בשנים 1522 - 1524, וקרא למקום "ספרד החדשה".
13 באוגוסט 1807 – מקטרים על ההדסון: הדגם הראשון של ספינת הקיטור של רוברט פולטון יורד לנהר ההדסון. פולטון היה מהנדס וממציא אמריקאי. הוא נודע בעיקר בשל פיתוח ספינת הקיטור היעילה הראשונה, פיתוח שנחשב לקפיצת מדרגה טכנולוגית רבת השפעה באותה עת. ב-1802 קיבל עליו לבנות ספינת נהר מונעת בקיטור, שתהיה כדאית מבחינה מסחרית (שלא כמו הדגמים שהוצגו עד אז). שותפו למיזם היה רוברט ליווינגסטון, דיפלומט ואיש עסקים אמריקאי בעל אמצעים שהחזקי במונופול על שיט אוניות קיטור במדינת ניו יורק.
הדגם הראשון של ספינת הקיטור ירד אל מי נהר ההדסון בניו-יורק לקול תרועות ההמון שנאסף במקום. הספינה, אשר נקראה בפשטות "ספינת קיטור" (השם "קלֶרמוֹנט" ניתן לה לאחר זמן), הורכבה ממנוע קיטור שנבנה בבית המלאכה של ג'יימס ווט באנגליה, שני גלגלי חתירה גדולים ושני תרנים (על אחד מהם הורכב מפרש למקרה חירום), אורכה עמד על כ-45 מטרים. את האנרגיה הדרושה ליצירת הקיטור סיפקה בעירתם של עצי אורן ואלון. מסעה הראשון של הקלרמונט נמשך 32 שעות ובמהלכו עברה 225 ק"מ, במהירות ממוצעת של 7.6 קמ"ש (כמעט פי ארבעה ממהירותן של ספינות המפרש). (הערך "פולטון, רוברט" – למנויי האנציקלופדיה)
13 באוגוסט 1888 – לפני הזיפזופ: נולד הממציא הסקוטי ג'ון לוגי ביירד. ביירד הציג את שידור הטלוויזיה הראשון בעולם. ב-1924 הצליח בירד ליצור תמונה טלוויזיונית ברורה של עצם נייח. כשנה לאחר מכן הצליח בהצגת תמונה ברורה של פרצוף אנושי. בינואר 1926, חודשים מספר לאחר הניסוי המוצלח הראשון, הדגים ביירד בפני אנשי מדע ועיתונאים טלוויזיה אלקטרו-מכנית, שהעבירה לראשונה תמונה זעירה (בגודל כרטיס ביקור לערך) של אובייקטים נעים. ביירד קרא למכשיר שלו בשם טלוויזור (Televisor).
כאשר החליטה רשות השידור הבריטית (BBC) לפתוח בשידורי טלוויזיה, הגיש ביירד את הטלוויזור האלקטרו-מכני שלו לתחרות, אך מהנדסי BBC העדיפו מערכת כל-אלקטרונית, מעין אלה שהונהגו באותה עת גם בארה"ב ובגרמניה, והצעתו של ביירד נדחתה. ביירד לא אמר נואש, ופנה לפיתוח מכשיר לראיית לילה. הוא שאף גם לפתח טלוויזיה תלת-ממדית, אך נפטר ב-1946, בטרם סיים עבודתו זו. (הערך "ביירד, ג'ון לוגי" – למנויי האנציקלופדיה)
13 באוגוסט 1960 – קורותיה של רפובליקה: הרפובליקה המרכז אפריקנית מכריזה על עצמאות. ב-50 שנה, פחות או יותר, הספיקה הרפובליקה המרכז אפריקנית לעבור כמה שינויים משמעותיים: ב-1906 צורפה הרפובליקה לצ'אד, וב-1910 לאפריקה המשוונית הצרפתית. צרפת השקיעה במקום כספים, אולם תושבי המקום זכו ליחס משפיל והועסקו בעבודות כפייה. כתוצאה מכך פרצו מהומות בשנים 1926 ,1935, וב-1946.
לאחר מלחמת העולם השנייה הוענק לה שלטון עצמי והיא קיבלה מעמד של מחוז שמעבר לים. ברתלמי בוגנדה (Barthelemy Boganda) מייסד "התנועה לפיתוח חברתי של אפריקה השחורה" (MESAN) התמנה לחבר בפרלמנט הצרפתי. ב-1958 הוענקה לה אוטונומיה וניתן לה שמה הנוכחי. בוגנדה התמנה לראש הממשלה. ב-1960 הייתה למדינה עצמאית. דיוויד דקו (David Dacko), יורשו של בוגנדה (שנהרג בתאונת מטוס), התמנה לנשיא והנהיג משטר חד-מפלגתי. (הערך "הרפובליקה המרכז אפריקנית" – למנויי האנציקלופדיה)
13 באוגוסט 1995 – הכל שפיט?: אהרון ברק התמנה לנשיא בית המשפט העליון. מאז כניסתו לבית המשפט העליון תמך ברק בהרחבת תחומי השפיטה של בית המשפט העליון בישיבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). עם מינויו לנשיא בית המשפט הפכה תמיכה זו לשינוי בפועל. לאורך שנות ה-90 הנהיג ברק את מהפיכת "האקטיביזם השיפוטי" בבית המשפט העליון, מהפיכה שחלחלה לאחר מכן לערכאות הנמוכות יותר. ביסוד מהפיכה זו עמדה אמירתו של ברק כי "הכל שפיט" (עליה התחרט מאוחר יותר).
במהלך כהונתו הגביר בג"ץ את התערבותו בעבודת המערכת השלטונית, הן ברמת הרשות המבצעת (הממשלה) והן ברמת הרשות המחוקקת (הכנסת). מהפיכת השיפוט העצימה את כוחו של בג"ץ, ושיקוליו הפכו לחלק בלתי נפרד כמעט, מכל תהליך קבלת החלטות ציבורי בישראל. כתוצאה הפך ברק לבעל השפעה מרובה על המציאות הישראלית ככלל ועל התחום הפוליטי בפרט. במקביל, הפך ברק מטרה למבקרי "האקטיביזם השיפוטי". (הערך "ברק, אהרון" – למנויי האנציקלופדיה)
פתרון החידה מאתמול
סרטו של מרטין סקורסזה, הפיתוי האחרון של ישו" יצא לאקרנים ב-12 באוגוסט 1988, וזיעזע את העולם הנוצרי.
רוצים לדעת מה עוד קרה ב-12 באוגוסט? לחצו כאן.
חוטא שלא חטא. אלפרד היצ'קוק
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
"ספינת קיטור" או "קלרמונט"
איש טלוויזור. ג'ון לוגי ביירד
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
אם שפיט, אז שופטים. אהרון ברק
צילום: יואב גלאי
מומלצים
