שד ושבר
האם יש קשר בין גודל הציצים לתפוקת החלב? האם יש דמיון פיזיולוגי בין עטינים לשדיים? והאם ציינו כבר שהתמונה להמחשה בלבד?
כמה שאנחנו אוהבים טוקבקים. הדיונים התרבותיים, הטיעונים המלומדים, הנכונות לקבל את דעתו של האחר. פשוט חגיגה של דמוקרטיה.
אם להיות רציניים, אז פה ושם — בין רצפי העיצורים הגרוניים לסתם דפקטים שגורמים לך לחשוב כמה נחמד יהיה אם ליברמן יעלה לשלטון ויעשה כבר משהו עם חופש הביטוי הזה — בכל זאת מסתתרת איזה פנינה וירטואלית. הנה, תראו את הרב־שיח המדעי שהתגלגל במורד הגירסה האינטרנטית של מדורנו הקודם:
8. שאלה ברומו של עולם — בבקשה תענו לי, שנים אני תוהה: האם לאישה בעלת חזה גדול יש יותר חלב? (Raanan)
16. תשובה ל־8. גודל החזה הוא תוצאה של כמות תאי השומן בחזה. כמות החלב המופקת הוא תוצאה של כמות בלוטות החלב בשד. אין קשר בין כמות תאי השומן לכמות בלוטות החלב.
23. תשובה ל־8! אחי, לבחורה שלא בהריון אין חלב בחזה, יש שומן! כשהיא נכנסת להריון, הורמונים מסוימים הופכים את השומן לחלב — לא בהכרח תהיה כמות חלב כגודל השד. אחד שמבין, מרכז
26. תשובה רצינית ל־8 (ודרך אגב, 23 דביל). בשד יש בעיקר רקמת שד. כמובן שגודל השדיים משפיע גם על תפוקת הייצור שלהן. לדוגמה, אפשר להביא פרות מניבות (להבדיל) שהעטינים שלהן ענקיים וביחס ישר גם תפוקת החלב. דניאל
מה שיפה פה זה שכולם — גם מגיב מס' 16, גם אחד שמבין (האם זה תמיד אותו אחד?) וגם דניאל — טועים. בעצם חוץ מדניאל, כי 23 באמת דביל. כמות חלב האם לא תלויה במספר בלוטות החלב בשד, אין הורמונים שהופכים שומן לחלב, וגודל השדיים לא משפיע על התפוקה.
מעדיפים לשמוע את זה ממומחים? בבקשה: "אין שום קשר בין גודל החזה ובין כמות החלב", מבטיחה לנו יועצת ההנקה מירית אוליבקוביץ', אישה שעשתה קריירה מפוארת מלראות ציצים. "ייצור החלב מושפע, בין השאר, מכמות הפרולקטין — הורמון שמופרש מבלוטת יותרת המוח".
גם ד"ר מירה ליבוביץ — מנהלת המרכז הרפואי להנקה במושב אודים, מומחית לרפואת המשפחה, יועצת הנקה מוסמכת ואישה עם יותר קרדיטים מ"שר הטבעות: שיבת המלך" — מבטלת את הקשר בין גודל השד לכמות החלב. "הרבה גורמים קובעים כמה חלב יהיה לאישה", היא אומרת. "חוץ מהפרולקטין, יש חשיבות גם להתפתחות השד במהלך גיל ההתבגרות וההריון — והכי חשוב, לכמות החלב שמוצא מהשד, כי בחלב עצמו יש חומר שמדכא את ייצורו של חלב נוסף".
במילים אחרות, נשים מצוידות במנגנון טבעי שמונע ייצור יתר של חלב, ודואג לאזן בין התפוקה ובין תאבונו של העולל. פעולת היניקה של התינוק מעודדת את גופה של האם לייצר עוד חלב, וטעמו של האב במידות של חזיות לא ממש קשור לעניין.
כדי להיות יסודיים, ולמען הגולש דניאל, בדקנו אם זה המצב גם אצל פרות חולבות. מתברר שכן: "פרה שיש לה עטינים גדולים לא בהכרח מניבה יותר חלב", אומר לנו יורם גולן, דוגם שבודק חלב עבור המערך הארצי לבריאות העטין ולאיכות החלב (לא צוחקים איתכם, אפשר לעבוד בזה). "בכלל", מוסיף גולן במבט מצועף, "פרות מאוד דומות לנשים מבחינה פיזיולוגית. עד שלא ראיתי לידה של אישה, לא ידעתי עד כמה".
חחחח (לת)
המערכת
מחסום הקולה
יש פה קורא בשם אבי ששואל על פחיות. היי, עדיף מקורא בשם עאבד ששואל על פחונים
הקורא הנאמן אבי צבי קיבל צינור של 200 שקל בהתערבות טיפשית, ופנה לעזרת המדור: "חבר שלי טען שיש דרך להבדיל בין פחית דיאט קולה לפחית קולה רגילה בלי לפתוח אותן, ובלי לראות את צבע הפחית. כשהחזקתי את הפחיות לא הרגשתי בהבדל במשקל. אבל כשהוא השליך אותן לגיגית מים, הקולה הרגילה שקעה והדיאט צפה. איך נעקצתי?".
ובכן, אבי, נעקצת בגלל שאתה פראייר. מה שהיית צריך לעשות זה לזרוק את החבר לגיגית, לדפוק לו את שתי הפחיות לראש ולשלוח לנו את הכסף. אבל את הנעשה אין להשיב, ולכן נציין רק שהפסדת בהתערבות מפני שדווקא יש הבדל במשקל. ליתר דיוק, במשקל הסגולי: הקולה הרגילה כבדה יותר כי היא מכילה כמות די פסיכית של סוכר. את הדיאט קולה לעומתה ממתיקים באספרטיים, שמלבד היותו חומר ממש יפה לבריאות, הוא גם הרבה יותר מתוק מסוכר — ולכן די בכמות קטנה ממנו. אי לכך, פחית קולה בנפח של 330 מ"ל שוקלת יותר מאשר פחית דיאט קולה באותו הנפח. ובהתאם לזאת, גם הפסדת 200 שקל וגם קראו לך "פראייר" בעיתון.
