בבילעין לא התפלאו שחפציבה נפלה
את המחיר הכבד על הפרות החוק והבנייה הבלתי חוקית במתתיהו מזרח משלמים אלה שרכשו דירות בפרויקט, ונשארו תקועים ללא כספם, וללא ביתם
מיום ליום הולכת ומתבהרת התמונה לגבי אופי הפעילות הפלילית אשר אפיינה את מנהלי ובעלי חברת חפציבה. רמז ראשון לדרך שבה פעלה החברה ולנורמות המקובלות בה, ניתן היה לקבל עוד לפני שנה וחצי, כאשר נחשפה הפעילות הבלתי-חוקית שביצעה החברה בהתנחלות מודיעין עילית.
את המחיר הכבד על הפרות החוק והבנייה הבלתי חוקית שביצעה החברה בהתנחלות הסמוכה לכפר בילעין, משלמים עד היום אלפי בני אדם אשר רכשו דירות בפרויקט, ונשארו תקועים ללא כספם, וללא בית לגור בו.
כחלק מתפיסת עולם כלכלית-פוליטית הסוברת כי מעבר לקו הירוק אין דין ואין דיין, החלה בשנת 2004 חברת חפציבה יחד עם חברות נדל"ן נוספות לבנות את שכונת מתתיהו מזרח, הממוקמת בהתנחלות מודיעין עילית.
פרויקט הקמת השכונה החל בחטא כאשר בדרכים עקלקלות הכריזה ישראל על חלק מאדמות הכפר בילעין כאדמות מדינה ואישרה לבנות במקום התנחלות. חברות הבנייה והמועצה המקומית מודיעין עילית עשו יד אחת על-מנת לאשר פרוייקט בנייה שאפתני, ללא שתינתן זכות הערעור. כל הליכי האישור לשכונה החדשה נעשו בחופזה ובהסתר וזאת על-מנת למנוע התנגדויות ודיון מעמיק בנושא הבעלות על הקרקע. יתרה מזאת, גם אישור התוכנית לבניית מאות יחידות דיור בשכונה על-ידי ועדת התכנון העליונה, חרג מגבולות השיפוט של המועצה האזורית ובוצע בניגוד לחוק וללא כל סמכות.
הפרות אלו בוצעו על-מנת לסייע לחברת חפציבה ולחברות בנייה נוספות להרחיב את בניית השכונה ובמקום לבנות 1,500 יחידות דיור, החלה החברה בבניה ושיווק של 3,000 יחידות, כמות כפולה מזאת שאושרה בתחילה. היטיב להגדיר את המצב עו"ד גלעד רוגל, היועץ המשפטי למועצה המקומית מודיעין עילית, כאשר כתב למהנדס המועצה: "בימים אלה ממש, מתבצעת לאור השמש עבירת בנייה במימדים קולוסאלים".
בעקבות הגשת עתירה, קיבל בג"צ את טענות תושבי הכפר בילעין ותנועת "שלום עכשיו" והוציא צו מניעה להמשך העבודות ואכלוס הבתים.
מחיר ההפקרות
יש להניח כי שום חברת בניית לרבות חפציבה לא הייתה מעיזה לנקוט בשיטות דומות ולבנות אלפי דירות בניגוד לחוק, אם הדבר היה מתבצע בתוך גבולות הארץ. אך ברגע שמדובר שטחי הגדה, החוק פרוץ, האכיפה כמעט ולא קיימת ואין קושי לנצל את חולשת הפלסטינים על-מנת לגנוב את אדמותיהם הפרטיות.
במקרה של שכונת מתתיהו מזרח השוכנת בהתנחלות מודיעין עילית, לא מדובר בכיבוש אידיאולוגי או מלחמה ערכית על זכותו של עם ישראל על הארץ, במקרה זה מדובר בכיבוש מסחרי אשר מבקש לנצל את המצב הקיים על-מנת להפיק רווחים כלכליים, על גבם של הפלסטינים ובניגוד לחוק.
את מחיר ההפקרות נאלצים לשלם מאות רוכשי הדירות ובני משפחותיהם, אשר האמינו לסוכני המכירות החרוצים של חברת חפציבה וקנו שלא בידיעתם נכסים אשר נבנו ללא היתרים, על אדמה פלסטינית פרטית ובניגוד לחוק. אין זה פלא שחברה כגון חפציבה, אשר לא בחלה בשום אמצעי לגנוב ולהפקיר את תושבי הכפר ביליעין, מפקירה כעת את לקוחותיה אשר רומו ונשארו חסרי כל.
אך האשם איננו רק בחברת חפציבה ומנהליה, גם לרשויות החוק, משרדי הממשלה והמינהל האזרחי אחריות למחדל. חוסר המעש, היעדר האכיפה ואי-עצירת הפרויקט בזמן, כל אלו אפשרו למצב הבלתי אפשרי להתרחש וכעת על המדינה לעמוד לצד רוכשי הדירות ולסייע בפיצוי והחזרת כספם. למדינה אסור להתכחש לסבלם ומצוקתם של אלפי הלקוחות אשר הולכו שולל וקנו דירה בפרוייקט בלתי חוקי.
פרשת שכונת מתתיהו מזרח חייבת להישאר תמרור אזהרה לכל גוף פוליטי או עסקי אשר מבקש לעשות בשטחים כבשלו ולהתעלם מכל חוק ודין. כעת ניתן רק לקוות כי החקירה הפלילית אשר נפתחה לא מכבר, תסתיים בהבאת האחראים לדין ומיצוי ההליכים כנגד המעורבים בפרשה, אשר הפרו את החוק ביד גסה והפקירו את גורלן של מאות משפחות.
