החסידות תומכות ביולדות טריות במודיעין

הודעה תמימה ששלחה לפני כשלושה חודשים לבנה שיפמן, אם לשלושה ילדים ממודיעין, התרגמה להפתעתה תוך זמן קצר למערך תמיכה משוכלל ליולדות. "שניים מבין שלושת ילדיי הם תאומים, שעולים השנה לכיתה א'", היא מפרטת, "ואני זוכרת היטב את חווית גידול הילדים ואת הקשיים שהתלוו אליה". זכרונה הנאמן של שיפמן, כך היא מעידה, הוא שדחף אותה לשגר את אותה הודעה בה הציעה לסייע ליולדות טריות באמצעות מחוות פשוטות. תוך זמן קצר ובלי תכנונים מרובים, התגבש תחת ידיה מיזם עמוס, המתקרא "חסידה", במסגרתו מתנדבות כיום כ-80 נשים.

• לחצו כאן כדי להכיר יוזמות חברתיות נוספות הזקוקות לכם

"בהתחלה חשבתי על משהו פחות יומרני", היא מודה. "יותר בכיוון של אפיית עוגה, או הכנת אוכל לשבת ליולדת טריה. המטרה היתה בעיקר לשמח את היולדת שמגיעה מבית החולים". אך עם הזמן, וככל שהחלה יוזמתה להתגבש, הגיעו לאוזניה של שיפמן תלונות רבות על הקשיים שמביאה עימה האימהות. "עד מהרה גיליתי שלא מעט נשים חוות משבר של ממש ושמדובר בתופעה נפוצה למדי", היא מעידה.

לדברי שיפמן "חלק מהנשים מתקשות עם סדר היום החדש, חלקן זקוקות להדרכה בהנקה, חלקן צריכות סיוע במטלות או קניות ואחרות זקוקות ייעוץ או טיפול בנושאים אחרים". נסיבות חייהן המגוונות של היולדות, משפיעות על האופן בו פועל מערך הסיוע: אין לוחות זמנים, אין מחויבות חונקת ואפשרויות העזרה הן בלתי-מוגבלות. כל מתנדבת מסייעת כפי יכולתה, באפיית עוגה, הבאת אוכל, טיפול בתינוק, הדרכה לאמא הטריה, התמודדות נפשית ולעתים אף בטיפול רפלקסולוגי.   

"יש דברים שלא מספרים לך כשאת מתכוננת ללידה" (צילום: עמית שאבי)

"לחלוק מניסיוני עם אימהות מבוהלות אחרות"

רק לפני יומיים ילדה איה מוגילנר (31) את בתה, אולם אפילו ממיטת היולדת בבית החולים בו היא שוהה כעת, היא שמחה לספר על פעילותה במיזם. "כמי שעברה משבר לא קטן בתור אמא טריה, ידעתי בדיוק על מה מדובר", היא משחזרת את התגייסותה לפרויקט. מוגילנר, שלפני כשלוש שנים הפכה לאם בפעם הראשונה, יודעת לספר כי חוויית האימהות היתה עבורה הלם לא קטן. "מכינים אותך כל הזמן ללידה, אבל אף אחד לא מכין אותך לדבר עצמו - הטיפול בתינוק", היא אומרת. ההתמודדות הראשונית עם פעולות ההחתלה וההנקה, עם התפרצויות הבכי של הפעוט ועם לוח הזמנים החדש, הביאו אותה לא פעם לתסכול, ולמשברים רבים.

"יש מצבים שבהם את מרגישה שנכשלת, כאמא", היא מתוודה. "התינוק שלך בוכה ללא הפסקה ואין לך מושג מה עובר עליו ומה עלייך לעשות". במצבים כאלה, כמו במצבים רבים אחרים, חשה מוגילנר כי היא זקוקה לעזרה ולהכוונה - אך בהיעדר משפחה בקרבת מקום, היה עליה להתמודד עם הכל בעצמה. "זוהי הסיבה שבגללה החלטתי מיד להתנדב במרץ, ולחלוק מנסיוני עם אמהות מבוהלות אחרות". תוך זמן קצר מרגע שנרתמה למטרה, הפכה מוגילנר ליד ימינה של שיפמן וכיום הן מנהלות את המיזם יחדיו.

מבחינת דליה לופט (50), תושבת מודיעין ואם לשלוש בנות, ההצטרפות ליוזמה נבעה דווקא בשל כמיהתה העזה לתינוק. "אני כבר מוכנה להיות סבתא אבל כנראה שהבנות שלי עדיין לא", היא מחייכת. כששמעה על היוזמה ברשת החליטה לרתום את געגועיה לטובת העניין, ותוך זמן קצר קיבלה לידיה מספר טלפון של יולדת טריה

 שהתקשתה עם לוח הזמנים העמוס בחייה. "בהתחלה זה היה קצת מוזר, גם בשבילי וגם בשבילה", היא מודה. "בכל זאת, לא פשוט להשאיר את התינוק עם מישהו זר. אחרי שהכרנו זה כבר היה קל יותר".

את ההלם שרבות מן היולדות חוות מייחסת מוגילנר גם למצבן הגופני לאחר הלידה. "אחרי הלידה את מאוד עייפה, לא מצליחה לישון כמעט בכלל ובנוסף יש תהליך של הצפת הורמונים ומצבי רוח קיצוניים מאוד", היא מבהירה. "הרבה נשים אינן מבינות שעל מנת להניק עליהן לנוח, לאכול טוב ולשתות הרבה - אחרת גופן לא מייצר חלב. אלו דברים שאף אחד לא מספר לך כשאת מתכוננת ללידה ובשביל זה אנחנו פה". לאחרונה הסכימה גם חברת מוניות מקומית להתגייס לעזרת החסידות, ולדבריהן "כשצריך להסיע אוכל ממתנדבת ליולדת, הם מסכימים לעשות זאת בחינם". 

וסתם, לידע כללי: בתרבות העממית מקושרת החסידה להבאת תינוקות. מתברר כי המקור לאגדה נטוע במיתוסים של צפון אירופה. החסידות שבות ליבשת האירופית בכל שנה בסביבות החודשים מרץ-אפריל, כתשעה חודשים לאחר היום הארוך ביותר בשנה - הלוא הוא ה-21 ביוני. יום זה נחגג בתרבויות האליליות של השבטים הגרמאנים במסגרת פסטיבלים, בהם נהוג היה לערוך חתונות רבות. כך יצא, שמי שהתחתן בחודש יוני קיווה (או לפחות משפחתו קיוותה בשבילו) ללדת ילד בסביבות חודש מרץ-אפריל, עם הגעת החסידות.