משיט הסירה באילת: "לא רשלנות שלי"

"נסעתי לאט, לא נסעתי מהר כמו שאומרים - בלי לסכן אף כלי שיט אחר. הייתי בדיוק בסיבובי סרק, והסירה שאליה היה קשור האבוב חצתה אותי בזווית. לא משנה מה עשיתי - זו רשלנות שלו". כך אומר היום (ד') שי בלובל, משיט סירת הסקי שפגעה אתמול קשה בנערים מול חוף אילת. בלובל אמר את הדברים בדיון בבית-משפט השלום באילת, שם הוארך מעצרו ביום נוסף.

"כלי השיט שלי היה בסיבובי סרק משום שהיה לי אדם במים שעשה סקי מים", תיאר בלובל את הדקות שלפני התאונה. "מכל בן אדם שעולה לי על הסירה אני לוקח פרטים למעט המלווה. המלווה, על פי החוק, צריך להיות בן 16... כשקלטתי את הסירה חותכת אותי עם החרטום, שילבתי לרברס, אם לא הייתי עושה רברס כל הארבעה היו הולכים". לגבי השאלה היכן היה האדם שתפקידו לצפות על הנעשה במים, ענה בלובל: "המתצפת שלי אמור להיות עם הפנים לכיוון האיש שבמים. אמנם הם התנגשו בסירה שלי וכתוצאה מכך הם עפו כמו אבנים, אבל אני החייתי אותם וחילצתי".

המשטרה מייחסת לבלובל כי השיט את סירת הסקי באופן רשלני ופוחז, תוך שאינו מקיים תצפית ראייה נאותה במהלך ההפלגה, ובכך גרם לפציעתם החמורה של ארבעת הנערים שהיו על האבוב, שגררה סירה אחרת.

אביו של בלובל, מרדכי, תושב נשר, הגיע בצהריים לבית החולים סורוקה בבאר-שבע, שם מאושפזים הנערים שנפגעו קשה. בלובל החליט לבקר את שני הפצועים בבית החולים, וסיפר ל-ynet כי הוא אינו יודע מי נהג באותה עת בסירה, אבל הוא הרגיש מחויבות להגיע לבית החולים ולערוך ביקור לפצועים, שאחד מהם טרם יצא מכלל סכנה. זמן קצר לאחר הגיעו למקום פגש בלובל בהוריהם של השניים ושוחח עמם ביחידות. 

"לבי לבי על המשפחות"

"יכולתי להתעלם ולהרים טלפון אבל החלטתי לבוא", סיפר בלובל. "נחרדתי כששמעתי על האירוע ולבי לבי עם המשפחות. למרות המצב הקשה בו נמצאות המשפחות, הן קיבלו אותי יפה מאוד, לא כעסו ולא צעקו, וכל מה שנשאר לי זה רק לחזק אותם ולהתפלל לשלומם". 

פינוי הפצועים מהים (צילום: מאיר אוחיון)

אחרי לילה ארוך בחדרי הניתוח וההתאוששות הועברו הבוקר הנערים אל היחידה לטיפול נמרץ ילדים. מנהל היחידה, פרופ' שאול סופר, מסר ל-ynet: "השניים הגיעו עם פגיעת ראש,ולאחד מהם פציעות נוספות בחזה, בחוליות ובריאה. שניהם מחוסרי הכרה, מורדמים ומחוברים למכשירי הנשמה".

פרופ' סופר הוסיף כי עומרי סובל מפגיעת ראש בלבד, ולאחר ניתוח שעבר במשך הלילה, מצבו מוגדר כיציב. "אצל הנער השני הפגיעה המוחית מפושטת יותר וקשה יותר", הדגיש מנהל היחידה. "הוא מקבל טיפול ואנו עוקבים אחרי מצבו. במקרה זה, הנער לא יצא מכלל סכנה".

אותו הנער, בניגוד לחברו, לא עבר במהלך הלילה ניתוח. פרופ' סופר מסביר: "לצערי, לא היה מה לנתח מבחינת המוח מכיוון שהפגיעה התפשטה באזורים במוח ולא רק באזור אחד, כמו במקרה של הנער השני".

בהמשך הסביר פרופ' סופר את חומרת פציעתם של השניים: "לא רק שהילדים נפגעו פגיעה מכנית, כפי שאנו מכירים מתאונות דרכים, אלא בעקבות הפגיעה שניהם טבעו ולא נשמו, לא ברור במשך כמה זמן, וככל הנראה קיימת פגיעה בעקבות חוסר זרימת חמצן למוח".