שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עו"ד קומיקאי
    רק אחרי שהתגרש, החליט לעזוב את עבודתו כעורך דין והתחיל לפתח אישיות טלוויזיונית מובחנת, התחיל דודו ארז לחיות באמת. היום, ארבע שנים אחרי, כשהוא מגיש את "מהדורה מוגבלת" בערוץ ביפ ופינה בתוכנית הבוקר של ערוץ 10, אפשר להגיד שהמהפך הצליח. האיש המצחיק עם החליפה כבר לא מפחד מכלום

    לפי לוח השנה של דודו ארז, בתחילת החודש הבא הוא חוגג יומולדת ארבע. אתם יכולים לקרוא לזה לייט בלומר, הוא קורא לזה לידה מחדש. את 31 השנה שקדמו למזל טוב הזה הוא מעדיף לאפסן בפרקליטות הפלילית בתל אביב, שם הזדכה על חלום אחר והתעורר מחדש כאיש מצחיק. קומיקאי. לא ברור לגמרי מה היה הטריגר הסופי שהוביל את העורך דין העסוק מנתניה לוותר על הטייטל הכי פופולארי בחלומה של כל אם פולנייה, אבל ברגע שזה קרה כבר אי אפשר היה לעצור את הבדיחה. "זה היה כמו הר געש שהלך והתעבה, אפילו בתקופות שלא הייתי מודע לזה, וזה הפך לרגעים קטנים שבהם אני יושב במשרד עורכי דין אפור ומסתכל על ילדים מחופשים מהחלון ושואל את עצמי, אלוהים, מה אתה עושה פה?! עד שזה הגיע למצב שאמרתי שלא משנה מה יהיה כלכלית או בכל מובן שהוא, אני לא יכול יותר להתעסק בפן האפל הזה של החיים. זאת היתה תקופה מאוד לא מצחיקה בחיים שלי. אפסנתי את הילד, השחקן, הקומיקאי שהיו בי ולא השתמשתי בזה. הייתי מכונה. בדיפ פריז מטורף. קפוא, עצוב, בלוק, אבן. חזרתי להיות אדם, או במטאפורה, פינוקיו חזר להיות ילד אמיתי, רק ברגע שחזרתי לחלום, לעצמי".


    סבתא שלו מצחקיה אותו. אחרי שנפטרה: קצת פחות. ארז (צילום: דביר כחלון) 

     

    מישהו כפה עליך את התואר במשפטים?

     

    "לא, ממש לא, אבל לא הייתי אז מספיק קשוב לעצמי. לא פרגנתי לעצמי את הזכות הבסיסית לבחור. הייתי אז איש אחר, ניהלתי חיים אחרים במסלול אחר עם בחירות אחרות. תחשבי שאנחנו יושבים כאן, מדברים על 'מהדורה מוגבלת', ועכשיו תחשבי שאני יושב בשיעור דיני מסים, פרופ' הדר, סעיף ב' 2, נה נה נה".

     

    אז אין עבריין צמרת שרוצה לעשות איתך בוררות בסמטה חשוכה?

     

    "בואי נחכה כמה ימים ואולי תהיה לך סיבה לעוד כתבה...".

     

    הסבא ג'פטו של ארז היה אסף שלמון, חבר ילדות מהחוג לדרמה בנתניה ולימים מהכותבים הראשיים של "ארץ נהדרת". שלמון עודד אותו להתחיל לכתוב, ארז בתמורה רכש ספרות מקצועית ("איך לכתוב תסריט" של קובי ניב ו"The Story" של הגורו רוברט מקי) והתייצב בחליפה מכופתרת למבחני קבלה לג'טיקס, אחד מערוצי הילדים. בתחילה שפשף שם את כישוריו כבמאי ושחקן ב"קומי קומי", תוכנית מתיחות מוצלחת והזויה במיוחד שהדגימה אדישות אנושית מהי, ובעונה השנייה והשלישית, זאת שמשודרת בימים אלה, גם כתסריטאי.

     מאז הספיק, כמעט כמו בקצב של מיכל ינאי, לפתח חיבה לעולם המבוגרים, ובמסגרתה התפרע ככתב השטח של המגזין "Y בעשר", ראיין אוהדי כדורגל לפינה בערוץ הספורט, לקח חלק בתוכנית הלייט נייט של טל ברמן בערוץ 2 ובימים אלה ממש הוא מתפצל בין צופי ערוץ 10, אותם הוא מטלטל משנתם מדי בוקר כסייד קיק למנחים אפרת רייטן וקובי אוז ("אני יושב שם במשך שעתיים ובעיקר זורק הערות כאילו לא רלוונטיות, כמו הילד שצועק זאב זאב בתדירות של כמה דקות"), ובין צופי ערוץ הצחוק ביפ, שם הוא מנחה מתחלף (לצד אפרת אברמוב) של הפאנל הסאטירי "מהדורה מוגבלת", בהשתתפות פאנליסטים מתחלפים כקובי אריאלי, נדב בושם, שחר חסון, ספי שקד ועוד. הספק מכובד לילד בן שלוש. אבל בעוד עו"ד דודי בלסר פשט את החליפה המעומלנת שלו והתחיל לדגמן אותה, ארז בחר להמשיך איתה גם לגלגול הנוכחי שלו בערוץ הצחוק. "אני חושב שיש משהו מאוד קסום במצג השווא הזה שאתה מסתובב בחליפה, נראה משעמם יחסית, והבפנים שונה בקיצוניות מהבחוץ, זה יוצר באג במציאות שהצופה והאזרח התמים לא מוכן לו. אגב, המדים של השוטר ב'קומי קומי' הם באמת שלי, כולל התג של השוטר".

     

    אם כך, חמוש בחליפת אלטר אגו, משל היתה פיני הגדול עבור גיל קופטש ורנו פסקאל עבור יובל שגב, ארז נכנס בקלות ובפעם הראשונה בחייו לכיסא המנחה האחראי/ מוגבל של מהדורת החדשות הסאטירית שמרצדת זה העונה השנייה ב־HOT.

     

    תעלה גם לבמה או שאתה מפחד מעגבניות בפרצוף?

     

    "לעלות על במה זאת עוד פאזה שאני אפצח. אני פשוט מתבשל מאוד לאט, אבל אני רוצה לגעת בכל המקומות שקשורים ביצירה, באמנות, בהומור, ואני יודע שיש איזושהי עגבנייה שצומחת באיזשהו שדה בארץ ושהשם שלי כתוב עליה אבל באהבה גדולה".

     

    מה מצחיק אותך?

     

    "בשבוע שעבר ראיתי את הסרט של ה'סימפסונס' והיה מדהים. אמרו לי אל תצפה, זה כמו פרק, ולדעתי זה היה מצוין. 'סיינפלד' מצחיק אותי עדיין, 'ארץ נהדרת', 'פיוצ'רמה' הרג אותי מצחוק. לארי סנדרס, קונאן אובראיין. אסי כהן מאוד מאוד מצחיק אותי. אלי ומריאנו שהיו איתי בחוג לדרמה בנתניה. גם אחי הקטן ואבא שלי מצחיקים אותי, וסבתא שלי שנפטרה. עכשיו קצת פחות. תכתבי שאני גם חולה על בני היל, קומיקאי בריטי שנוי במחלוקת שהותקף על ידי ארגונים פמיניסטיים מפה ועד הודעה חדשה. בכלל, קומדיות בריטיות ששודרו בערוץ הראשון בשנות ה־80 מאוד עושות לי את זה".

     


    "אני לא מחפש חוש הומור אצל בנות". ארז עם אפרת אברמוב

    (צילום: אלדד רפאלי)

     

    בתל אביב הוא נחת לפני חמש שנים, כשהיה עוד נשוי לעורכת דין ואיש פרקליטות. את ילדותו בגלגול הקודם בנתניה הוא זוכר לטובה. "יאללה, מכפישים את העיר וכאלה, אבל הנה עובדה, למה לא אומרים שנתניה היא עיר של תרבות ותסריטאים? נתניה היתה מקום אקזוטי, להוציא מכות הרצח שחטפתי על בסיס יומי בשכונה. אני הייתי הילד שחטף מכות, המשיך להגיד את מה שיש לו להגיד ולנסות להצחיק את האנשים הלא נכונים ותוך כדי הדימום, להמשיך להרגיז עד הסוף", כך הוא משחזר באינטונציה של חיים יבין על ואבן את תולדות הדרייב הבלתי נשלט שהביא אותו עד הלום. "אני מקפיד לנסוע לשם פעם בשבוע, לנשום את הילדות שלי. שם בעצם חלמתי לעשות את מה שאני עושה היום. כשהייתי ילד קטן הייתי יושב בשירותים, מסתכל על הידית של הדלת ואומר: 'שלום, ברוכים הבאים לתוכנית של דודו', ומשדר לידית. תמיד יש לי הרגשה שהגנים של אבא ואמא שלי לא התערבבו, אלא חיים אחד לצד השני בתוכי, כשאבא שלי הוא האיש המצחיק, ואמא היא אדם רציני ומסודר (שניהם יהלומנים בפנסיה - ד"ה). תמיד חלמתי לעשות את מה שאני עושה היום, אהבתי מאוד את הטלוויזיה. היא היתה ישועה גדולה מאוד בילדות. בכיתה ט' הייתי נוסע באוטובוס לאולפני הרצליה כל רביעי בערב כדי לראות את הצילומים של 'סיבה למסיבה'. כשאני חושב על זה, אולי החליפה שאני לובש היא בהשראת דאג מדאג וטוני של 'מנהרת הזמן'".

     

    ההומור הזה קידם את האינטרסים שלך אצל הבנות?

     

    "כשהייתי ילד מה שבעיקר הרשים בנות זה היכולת לשחק כדורגל, שאצלי נעה בין אפס לאפס. אז כנראה שלא הרשמתי הרבה. באזור התיכון, זה כבר השתפר".

     

    מספר בדיחות סדרתי בדייטים?

     

    "ממש לא. אני חושב שכדי ליצור קשר אני רוצה להיות אני, בלי הדרייב של להצחיק את הסיטואציה. זה כמו ב'סיינפלד' עם הקטע של שני הקוסמים שמנסים לעשות קסם אחד על השני. זה טריק שלי להצחיק. את כן צריכה להבין את ההומור שלי ואני מודה שיצאתי עם בנות שלא הבינו את ההומור שלי, עד כדי כעס, כי ההומור שלי זה אני.

    את לא אוהבת את ההומור שלי, את לא אוהבת חלק משמעותי בי. אני גם לא הולך להמון דייטים. מערכת היחסים האחרונה שלי היתה דרך עבודה (מדובר ברוני B כמו ברנדשטטר, 27, מבוגרות 'נולד לרקוד' וערוץ ג'טיקס, ממנה הספיק להיפרד לפני פחות מחודש אחרי 10 חודשי חברות - ד"ה). "היא מדהימה ויפה ואני מאוד אוהב אותה. אנחנו עדיין בקשר. זה נגמר כי זה נגמר, לא על רקע אירוע", הוא אומר.

     

    תתחתן שוב?

     

    "בטח, אין ספק. אני מאוד מאמין באהבה, בזוגיות ובטח בילדים. הייתי נשוי חמש שנים, זה נגמר בעצב גדול, בכאב גדול".

     

    לא הצחקת אותה בסוף?

     

    "האמת שהשתדלתי לאורך כל הדרך כן להצחיק, גם ברגעים הכי קשים. לפחות הצחקתי את עצמי. אני זוכר שכשבאתי להתגרש, בכניסה לרבנות לא בדקו לי את התיק בגלל החליפה, חשבו שאני איזה תלמיד ישיבה או משהו. את העונה השנייה של 'קומי קומי' צילמנו אחרי שהתגרשתי, כששכרתי דירה לבד בתל אביב בחורף קשה מאוד. לא פעם הייתי עושה קטע מצלמה נסתרת בחוץ, מסיים, נכנס לוואן ובוכה. אבל אפשר לומר שההתעסקות בתוכנית הצילה אותי".

     

    זה היה קשור לזה שנולדת מחדש, הגירושין?

     

    "אני חושב שבמובן המאוד עמוק כן, שברגע שהתחיל שינוי והתפתחות, הדדית, אז כן, הדרכים נפרדו כי זה שני אנשים שלא היו הם בהתחלה. לדעתי גם היא עשתה הסבה מקצועית".

     

     

    • את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון "פנאי פלוס " החדש 

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים