שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: jupiter
    קטנות בצלחת: קפה
    במקור הוא כונה "יין ערבי", באך כתב אופרה לכבודו ועד היום המדענים לא יודעים מה הרכבו המדויק - הנה כמה עובדות שלא ידעתם על המשקה הפופולרי ביותר בעולם
    • יין ערבי: מקור השם קפה הוא במילה הערבית קהווה (قهوة), שהינו קיצור השם קהוות אל-בּוּן – יין הפול. סוברים שמקורו של שם זה בממלכת קאפא שבאתיופיה, שהיא כנראה מקורו של צמח הקפה. בקאפא עצמה מכנים את הקפה "בון" או "בונא". עם הגעתו לאירופה נקרא הקפה "יין ערבי".

     

    • שניים סוכר וגט: מעמדו של הקפה בעולם הערבי העתיק הביא לכך שאחת הסיבות בגינן מותר לאישה להיפרד מבעלה היא סירוב הבעל להכין לה קפה.

     

    • הצרפתים שולתתתים! חלב הפך תוסף פופולרי לקפה החל משנת 1680, כשמדענים צרפתים המליצו על שימושים רפואיים לקפה-או-לה (cafe au lait). הסברה הרווחת היא שהחלו להוסיף סוכר לקפה בחצרו של המלך לואי ה-14 בשנת 1715. בנוסף, בניגוד למה שנהוג לחשוב, היו אלה הצרפתים שפיתחו את מכונת האספרסו בשנת 1822.

     

    • אם אין תה נשתה קפה: בשנת 1773 הוטל מס גבוה במיוחד על תה שמגיע לארה"ב, בעקבות מס זה החל המאבק המכונה "מסיבת התה של בוסטון", בעקבותיה עברו תושבי הקולוניות האמריקאיות לשתות קפה.

     

    • חמצן וקפאין: במחקר שנערך לאחרונה בביוב של ערים מסוימות בארה"ב התגלה שהחומר האמריקנים צורכים ומפרישים הכי הרבה הוא קפאין.

     

    • ניפגש לקפה? כנראה שבית הקפה הראשון בעולם נפתח בדמשק שבסוריה בשנת 1530. כ-25 שנה לאחר מכן נפתחו בתי קפה באיסטנבול שבטורקיה ומשם התפשטו בהדרגה ברחבי אירופה.

     

    • שדרוג: שניים מבתי העסק המשגשגים והמשפיעים ביותר בעולם החלו את דרכם כבתי קפה. האחד הוא הבורסה לניירות ערך בניו-יורק והשני הוא Loyds of London (שוק הביטוח האנגלי).

     

    • אסיר תודה: מספרים על ניסוי שערך גוסטב השלישי, מלך שבדיה, במטרה לבדוק האם קפה מסוכן לבריאות: המלך בחר זוג תאומים שריצו מאסר עולם. אחד התאומים אולץ לשתות שלושה קנקני קפה בכל יום ואילו אחיו - שלושה קנקני תה, זאת עד יום מותם. למרבה הצער, המלך לא זכה לחזות בתוצאות הניסוי שערך, שכן הוא נרצח בשנת 1792. האסיר הראשון שנפטר מת בגיל 83. היה זה שותה התה.

     

    • הכל קלוי: לפולי הקפה הירוקים אין טעם, ובכל מקרה, אם תנסו לנגוס בהם סביר שתישבר לכם השן - שכן הם קשים מאוד, משהו כמו גרגר תירס יבש (כזה שעושים ממנו פופקורן). הקלייה היא שמשנה את צבע הפולים לכהה, הופכת אותם פריכים ומעניקה להם את הטעם והארומה האופייניים.

     

    • פול האוס: יש צורך ב-42 פולי קפה בכדי להכין אספרסו אחד.

     

    • שתיית ירח: ב-20 ליולי 1969, בשעה 19:27, שידר אחד האסטרונאוטים שבאפולו 11 למרכז הבקרה יוסטון את המסר "תסלחו לי דקה, אני הולך לשתות כוס קפה". היתה זו הפסקת הקפה הראשונה שלקחו בני אדם על הירח.

     

     


     אופרה של קפה
    • אהבה אסורה: המלחין יוהאן סבסטיאן באך כתב בעיקר יצירות מוזיקליות בעלות גוון דתי. אחת מהיצירות החילוניות המעטות שכתב עסקה בהתמכרות לקפה ונקראת "קנטטה לקפה". מדובר על אופרה קומית קצרה ובה הגיבורה היא בחורה צעירה שלא מוכנה להפסיק לשתות קפה, למרות התנגדותו של אביה. בסופו של דבר היא מתרצה, בתנאי שאביה יימצא לה חתן. אביה מסכים ומוצא לה חתן, רק כדי לגלות שביתו הכניסה סעיף בחוזה הנישואים שקובע שבעלה חייב להתיר לה לשתות את המשקה האהוב.

     

    • קצת מספרים: כמות הקפאין בכוס משקה (200 מ"ל) - קפה שחור: 113 מ"ג. קפה נמס: 80 מ"ג. קפה נטול קפאין: 4 מ"ג. לשם השוואה: בכוס תה יש 40 מ"ג קפאין, בשוקו 8-1 מ"ג, בקולה: 42-6 מ"ג ובמשקאות אנרגיה המכילים קפאין: 70-23 מ"ג. 

     

    • כושר ספיגה: גוף האדם יכול לספוג רק 300 מיליגרם קפאין בכל זמן נתון. לכל כמות מעבר לכמות הזו אין כל השפעה.

     

    • הספק: הפילוסוף הצרפתי וולטייר נהג לשתות כחמישים כוסות קפה ביום.

     

    • בכובד ראש: שתייה מרובה של קפה עלולה לגרום לכאבי ראש. מצד שני, צריכה מתונה של קפה עשוייה דווקא להקל במקרים מסוימים של כאבי ראש, ע"י הגברת זרימת הדם למוח.

     

    • רק טבעי: בכוס קפה יש למעלה מ-800 חומרים נותני טעם וריח, שלא כולם זוהו עדיין, מה שאומר שכרגע אין בידנו את היכולת לשחזר באופן מלאכותי במדויק את טעמה של כוס קפה.

     

    • שלישיות: כשליש מהקפה בעולם מיוצר בברזיל - ולמעלה מחמישה מיליון ברזילאים מועסקים בייצור קפה. ארה"ב, לעומת זאת, היא צרכנית הקפה הגדולה בעולם, עם צריכה של כשליש מהצריכה העולמית.

     

    • איזה מין קפה: בממוצע, גברים שותים יותר קפה מנשים (1.7 כוסות ליום לעומת 1.5 כוסות ליום).

     

    • קפה ללא קפה: כדי לקבל קפה נטול קפאין משרים את הפולים במים עד שכל הקפאין נמס בהם. לאחר מכן, לוקחים את המים ומסלקים מהם את הקפאין בעזרת חומרים ממיסים. אחר כך מחזירים את המים נטולי הקפאין (שמלאים בהרבה חומרי טעם) לפולים ומניחים להם להתייבש כך שהפולים מקבלים בחזרה את חומרי הטעם - ללא הקפאין. ומה בקשר לטעם? הדעות חלוקות.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים