שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בתל אביב מתאהבים כמו בכל מקום אחר

    אני כאן שנתיים, ולא קרה לי ששכבתי עם מישהו בערב הראשון. די עם ההכללות האלה. לא כל בחור בתל אביב מזיין כל לילה, ולא כל תל-אביבית "תזרום" איתכם. ובכלל, איך אפשר לחיות ב"בועה" כשכל רגע יש כאן הפגנה בכיכר?

    אתחיל בווידוי: גם לי לפני שעברתי לתל אביב היה דימוי מאוד מוצק לגבי העיר, מה שמתרחש בה, הלוך הרוחות בה. גם אני שמעתי את הסיפורים על השירותים, בזוגות, שלישיות... מכל הכיוונים ומכל הבא ליד. הניכור, המתירנות המינית, האנשים שרודפים אחרי הכסף. שמעתי הכל. יחד עם זאת, או אולי אפילו בגלל כל זה, לפני שנתיים החלטתי לארוז את המיטלטלין ולבוא לבדוק על מה הרעש. יכול להיות שבאמת צמחה כאן עוד מדינה קטנה בתוך ישראל, מה שנקרא "הבועה", או שפשוט הבנו שיש אופציה לחיות את החיים כמו שאמורים לחיות אותם, נטולי אתוס, פאתוס ומגננה בלתי פוסקת? באתי. בדקתי, להלן המסקנות:

     

    אין עיר בארץ כמו תל אביב. לאו דווקא לחיוב או לשלילה, אבל אין עיר כזאת. העיר הזאת, ששמה נאמר ביראת כבוד, בזלזול מופגן או בתחושת גועל, אך לעולם לא באדישות, היא היחידה בארץ שניתן (בסיוג אמנם) לתארה כמטרופולין, אבל באותה נשימה - גם ככפר קטן. לא יודעת על איזה ניכור מדובר, באמת. במיוחד לא כשאני הולכת לבר השכונתי שלי ומכירה את כולם, או למכולת של דוד לקנות בורקסים ועיתון ביום שישי והוא מקבל אותי בחיוך ומבטא רומני כבד "נו, מיידעלע, שתהיה שבת שלום".

     

    שלא תבינו אותי לא נכון, יש אנשים שאני לא מכירה ברחוב. אבל אני לא חושבת שהעובדה הזאת עושה את תל אביב יותר או פחות מיוחדת. זה עושה אותה רגילה לחלוטין, כמו קריית מוצקין למשל, רק עם הרבה פחות חנייה.

     

    גם בירושלים אנשים מזדיינים

    מתירנות מינית? אוקיי, בואו נגיד את זה ככה, ואני מקווה שהשמיים לא ייפלו – גם בירושלים אנשים מזדיינים. ולפעמים אפילו, שומו שמיים, עוד באותו בערב שהכירו בו. יותר מזה, זה קורה אפילו בחיפה. ושם עוד הולכים לישון כבר בעשר, מה שאומר שהם שוכבים ממש מוקדם.

     

    למען הסדר הטוב, כמו שאמרתי אני כאן שנתיים, ומעולם לא קרה לי ששכבתי עם מישהו בערב הראשון שפגשתי אותו. תגידו שאני אישית אולד פאשן, סבבה, יש בזה משהו. אבל צאו מההכללות האלה. לא כל בחור בתל אביב מזיין כל לילה, ולא כל בחורה תזרום איתכם על הערב הראשון. אין ספק שאנשים עושים חיים בתל אביב. אבל לא יותר משום מקום בארץ. ובכלל, מה רע בסקס, לעזאזל?


    תפאורה שרק מחכה לזוגיות (צילום: סיגלית פרקול)

     

    נושא נוסף ושנוי במחלוקת הוא עניין הזוגיות, ואני חושבת שלתושבי הפריפריה מחכה כאן הפתעה. אולי בגלל הדימוי השגוי שהיה לי על תל אביב, גם לי לקח זמן עד שהבנתי והפנמתי את העובדה הזאת. אבל איך שלא מסובבים את זה, לאנשים בתל אביב, גברים ונשים כאחד, יש כמיהה לזוגיות, כמו בכל מקום אחר. "לא טוב היות האדם לבדו", אמר זה שדואג לנו למעלה אי שם בגן עדן, וכמו שזה נראה – הוא צדק, והמשפט הזה רלוונטי גם היום, על אחת כמה וכמה באזור חיוג 03. בני 20-30, שמחפשים את האחד/ת להכיר, להתחתן ולהקים משפחה. זה בסדר, לא? זו דרכו של עולם, לא? נכון שקצת קשה, ולכאורה הפיתוי לא נגמר, אבל מתאהבים פה כמו בכל מקום אחר בעולם. נשבעת. גם לי זה קרה. אפילו פעמיים. תסמכו עלי בעניין הזה – אפשר להתאהב בתל אביב.

     

    תל אביב חומרנית? יש בזה משהו מן האמת. אבל אין לי ספק שאילו מרכזי התרבות, הכלכלה והביטחון היו ממוקמים בכל עיר אחרת בארץ, זה היה נראה בדיוק אותו דבר. תל אביב מתווה את המדיניות החברתית של מדינת ישראל, ואין בזה שום דבר רע.

     

    מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית

    שמעתי כל כך הרבה מקטרגים על העיר, כל כך הרבה הכללות, כל כך הרבה שטויות, דיבורים באוויר. תל אביב היא מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית. לפתח יחסי אהבה שנאה איתה ועם יושביה זה הכי הגיוני בעולם, משום שרק ככה אנחנו יודעים לחיות עם עצמנו. אוהבים ושונאים באותה נשימה.

     

    ולכל מי שחושב שתל אביב היא בועה, אני מבקשת שיחשוב שנית. תחשבו איך זה לגור ברחוב שנחסם פעם בחודש במקרה הטוב לטובת הפגנה כזו או אחרת. המודעות העצמית שלנו כבני אדם, אזרחי ישראל, לא מאפשרת לנו להתנתק מהמתרחש סביב, ולא משנה כמה נשב בבתי קפה ונעשה פרצוף מבסוט. ובעצם... לא רק בתל אביב, אין חור במדינה הזאת שיש בו אפשרות לא להיות מודע. גם אם אתה תוקע את הראש הכי עמוק שאתה יכול במדף של הלחמניות במכולת של דוד. בדוק. ניסיתי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים