הפיכה בלוב

ב-1 בספטמבר 1969 חוללה קבוצת קצינים בראשות מועמר אל-קד'אפי הפיכה צבאית בלוב, וייסדה דיקטטורה מוסלמית אנטי-מערבית. מה השתנה בלוב, ומה עוד קרה ב-1 בספטמבר וב-31 באוגוסט?

גבי הורניק פורסם: 31.08.07, 10:42

במלחמת העולם השנייה היתה לוב זירת קרבות חשובה במערכה של בעלות הברית לבלימת התקדמותם של צבאות מדינות הציר למצרים. ב- 1942/3 נכבשה בידי צבאות בריטניה וצרפת, ולאחר תקופה שבה החזיקו בה הבריטים והצרפתים יחד, החליט האו"ם ב-1951 על כינון "הממלכה המאוחדת של לוב" ובראשה המלך אידריס ה-1, ראש מיסדר הסנוסים. לוב הצטרפה לליגה הערבית, וב-1955 גם לאו"ם. ב-1969/70 פינו בריטניה, צרפת וארה"ב את בסיסי הצבא שהחזיקו בלוב, לפי הסכם עם ממשלת המלך.

ב-1 בספטמבר 1969 חוללה קבוצת קצינים בראשות מועמר אל-קד'אפי הפיכה צבאית, וייסדה במדינה דיקטטורה מוסלמית אנטי-מערבית שהוגשמה בה הדוקטרינה המהפכנית שהגה קד'אפי, ושאת עקרונותיה ניסח ב"ספר הירוק". הוא בנה צבא חזק וציידו בנשק חדיש מהגוש המזרחי והגוש המערבי כאחד, וכן תמך בארגוני טרור שונים, בהם ארגונים פלסטינים, ע"י הכשרה והספקה צבאית וסיוע מדיני וכספי. לראש ממשלת לוב מינה קד'אפי את עבד אל-סלאם חאלוד, אך לעצמו שמר את תואר נשיא המועצה המהפכנית.

רוצים לדעת עוד? עיינו בערך "לוב".

מה קרה ב-31 באוגוסט?

31 באוגוסט 1870 – הכל בגלל מערכת החינוך: נולדה מריה מונטסורי. מונטסורי היתה רופאה, פדגוגית ומחנכת איטלקייה שפיתחה שיטת חינוך הקרויה על שמה "שיטת מונטסורי". היא היתה האשה הראשונה שהוסמכה לרפואה באיטליה (1894). במהלך עבודתה ברומא כפסיכיאטרית הגיעה למסקנה כי בעיות נפשיות הן על פי רוב ביטוי לכשלים פדגוגיים יותר מאשר ביטוי לבעיות רפואיות.

עיקרה של שיטת מונטסורי - פיתוח היוזמה העצמית של הילד בעוד המורה מספק את האמצעים הדידקטיים להתפתחותו, מדריכו ומכוונו. השיטה שמה את הדגש בפיתוח החושים והקואורדינאציה של הילד על ידי משחקים ופעילות חופשית. ראשיתה ב-1907, בגן הילדים שהקימה מונטסורי ברומא, והיא מיושמת עד היום במקומות רבים באירופה ובארה"ב.

31 באוגוסט 1947 – מהי ארץ ישראל השלמה?: ועדת אונסקו"פ ממליצה על חלוקת ארץ ישראל לשישה אזורים. את ועידת אונסקו"פ מינה האו"ם ב-1947 על מנת לגבש הצעות בנוגע לעתידה של ארץ ישראל. היא נקראת על פי ראשי תיבות של שמה הלועזי- "UN Special Committee on Palestine" (ועדת או"ם מיוחדת לארץ ישראל).

בדו"ח שהגישו חברי הוועדה לעצרת הכללית של האו"ם ב-31 באוגוסט 1947 המליצו רובם לחלק את ארץ ישראל לשישה אזורים נפרדים (שלושה יהודיים ושלושה ערבים-פלסטינים), עם נקודות חיבור בין איזור לאיזור, שיהיו שותפים לאותה מסגרת כלכלית. (הערך 'ועדת אונסקו"פ' – למנויי האנציקלופדיה)

31 באוגוסט 1948 – היכן גר הכנר?: נולד הכנר יצחק פרלמן. פרלמן מתגורר בארה"ב. החל לנגן בילדותו, לאחר שחלה בשיתוק ילדים שהותיר את שתי רגליו משותקות. למד בת"א ובבי"ס ג'וליארד בניו יורק. זכייתו בתחרות ליוונטריט (Leventritt) ב-1964 פתחה לפניו קריירה מבריקה של סולן בין-לאומי, הנחשב לאחד הווירטואוזים הגדולים בהיסטוריה. הוא מופיע ברחבי העולם, ולעתים קרובות בישראל; הקליט את רוב היצירות הידועות לכינור. בנוח עליו הרוח, מפגין גם את קול הבס המרשים שלו.

מה קרה ב-1 בספטמבר?

1 בספטמבר 1854 – מה זה? איך אפשר לקרוא את זה?: נולד המלחין הגרמני אנגלברט הומפרדינק. אף כי יצירותיו המוקדמות של הומפרדינק זכו להצלחה, לעיקר פרסומו זכה הומפרדינק בעקבות כתיבת האופרה "הנזל וגרטל" (Hänsel und Gretel), אשר נוגנה לראשונה ב-1893, בניצוחו של ריכרד שטראוס. לימים היתה זו האופרה הראשונה אשר שודרה ברדיו (1923). בעקבות הצלחה זו כתב יצירות נוספות בהשראת אגדות ילדים, אולם אלה לא זכו לאותה הצלחה. (הערך "הומפרדינק, אנגלברט" – למנויי האנציקלופדיה)

1 בספטמבר 1939 – טבע האדם: גרמניה פולשת לפולין ופורצת מלחמת העולם השנייה. אחרי שהבטיח את עצמו כמידת האפשר, הורה היטלר לצבאו לתקוף את פולין ב-1 בספטמבר 1939. להפתעתו, בריטניה וצרפת התנערו משאננותן סוף-סוף, ומכיוון שערבו לפני-כן לשלמותה של פולין, הכריזו מלחמה על גרמניה. (הערך "מלחמת העולם השנייה" – למנויי האנציקלופדיה).

1 בספטמבר 1972 – מלכה ומלך: בובי פישר מנצח את בוריס ספסקי והופך לאלוף העולם בשחמט, ולאמריקאי הראשון שזוכה בתואר זה. עד לאליפות באותה שנה נשלט על עולם השחמט הבינלאומי בעיקר על ידי שחקנים סובייטים וסבל מדימוי אפור. סדרת משחקי האליפות באיסלנד בכיכובו של פישר זכתה לחשיפה תקשורתית גדולה. היתה זו תקופת המלחמה הקרה וההתמודדות בין שחקן אמריקאי לשחקן סובייטי ריתקה את הצופים. תרמה לכך גם אישיותו הצבעונית של פישר, שהפך לאחר הזכייה לכוכב אמריקאי ובינלאומי. (הערך "פישר, רוברט (בובי)" – למנויי האנציקלופדיה)

1 בספטמבר 1985 – אוצרות בקרקעית האוקיינוס: הריסותיה של הטיטניק נמצאות בקרקעית האוקיינוס, בעומק של כ-4 ק"מ. טביעת הטיטניק היתה אחד מהאסונות הימיים הגדולים בהיסטוריה של המאה ה-20. היא אירעה באפריל 1912 כאשר התנגשה האונייה בקרחון ושקעה למצולות. כ-1,513 מתוך 2,200 נוסעיה טבעו או קפאו במי האוקיינוס האטלנטי.

נוסעים על סיפון אונית הטיטניק לפני טביעתה (צילום: רויטרס. באדיבות דיוויד ברייט)

מלבד אובדן חיי אדם, נזכרת טביעת הטיטניק גם כאחת העדויות הסמליות ליוהרה האנושית אל מול כוחו של הטבע. שיט הבכורה של הטיטניק לווה בקביעה כי הטכנולוגיה בה נבנתה (חלוקה ל-16 תאי ציפה נפרדים ומבודדים) הופכת את האונייה ל"בלתי ניתנת לטביעה.

בחזרה ל-1948

כותרת העיתון "ידיעות אחרונות" ב-31 באוגוסט 1948: