פרשת זליכה: מה בין "משרת אמון" ל"שומר הסף"
החלטת שר האוצר שלא להאריך את כהונתו של ירון זליכה, מעלה את השאלה האם תפקיד החשב הכללי הוא אכן משרת "שומר סף" או אולי "משרת אמון". גם דוגמת נציב שירות המדינה הולנדר שמכהן כבר 10 שנים בתפקיד מעלה תהיות. זו אולי ההזדמנות שהיועץ המשפטי יעשה סדר בנושא
תשובתו של פרקליט המדינה, ערן שנדר, לחשב הכללי באוצר, ד"ר ירון זליכה, לפיה משרד המשפטים אינו מתכוון להתערב בהחלטת שר האוצר רוני בר-און שלא להאריך את כהונתו, מעלה לא מעט תהיות במערכת המשפטית. אחת השאלות המרכזיות היא מהו הזמן הראוי לכהונה של אדם במשרה ציבורית בכירה, משרת "שומר סף" דוגמת החשב הכללי של האוצר, והאם זו "משרת אמון" כלפי השר, או כלפי הציבור.
קביעתו של פרקליט המדינה לפיה 4 שנים הם זמן סביר לכהונה של משרה בכירה מסוג זה בסקטור הציבורי מעלה תהייה, לאור העובדה כי רק לאחרונה הגנו בכירי משרד המשפטים על נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, שמכהן במשרה בעלת אופי דומה כבר 10 שנים, חרף דו"חות החמורים שפורסמו נגדו.
אנשי הפרקליטות אמרו בדיון בעתירה המבקשת להעביר את הולנדר מתפקידו, כי סוגיית קציבת כהונתם של נושאי משרה בכירים מצוייה בהליך מתקדם, אולם מאז ועד היום נותר הולנדר בתפקידו. יש לזכור כי לגבי זליכה, שמבלי להיכנס לוויכוח על אישיותו, אין כל חשד לפלילים או לעבירות אתיות כלשהן.
מה בין שומר הסף למשרת אמון?
פרשת ההדחה של ירון זליכה מעלה גם את השאלה - איזו מן משרה זו משרת החשב הכללי. משרת החשב הכללי נוטה לקטגוריה של משרות שומרי הסף, כמו נציב שירות המדינה, נציב תלונות הציבור, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה וראשי אגפים שונים במשרדי הממשלה. משרות אלו, כשמן, הן עמדות מפתח שבאות להבטיח שהמנגנונים הממשלתיים יפעלו בצורה הנקייה ביותר וללא פגיעה בטוהר המידות ושחיתות. זאת להבדיל מ"משרות האמון" של שר, כגון מנכ"ל המשרד. אלו הן משרות שהשר מאייש על מנת להקל בעבודתו ווצודק והגיוני שירצה לעבוד עם אנשי אמונו, עליהם הוא יכול לסמוך.הבעייה היא שמשרת החשב הכללי הייתה בעבר משרת אמון, וזליכה - שהפך ללוחם מוביל בשחיתות הציבורית ורכש לעצמו בדרך לא מעט אוייבים - הפך פתאום את המשרה למשרת שומר סף. השאלה היא מהי משרה זו, שהרי החשב הכללי ולשכתו אחראים על כל הוצאה כספית משמעותית של המדינה והם מהווים בפועל גוף פיקוח על הפעולות הכספיות של רשויות המדינה.
בכירים במערכת המשפט אומרים כי ייתכן וזליכה אכן מיצה את תפקידו, וייתכן ויש מקום להחליפו, אך החשש מן המסר לציבור, מסר כזה שלמראית עין נראה כי זליכה הודח בגלל מלחמתו בשחיתות, ולא רק בגלל יחסיו העכורים באוצר, הוא מסר בעייתי, בייחוד בימים אלה. אולי נדרשת כאן שוב התערבות לשכת היועץ המשפטי לממשלה, או פרקליט המדינה, אם היועץ מנוע מכך (אחותו של היועץ, ימימה מזוז, היא היועצת המשפטית של משרד האוצר - א.ז.).
אז מה יקרה עכשיו? ירון זליכה יעתור לבג"ץ, הוא יאמר כמה מילים בתקשורת השבוע והדיון יתלהט, באופן כזה, שבפני בית המשפט לא יוותרו יותר מידי ברירות, במיוחד אם יוציא מבקר המדינה צו הגנה, המונע באופן מוחלט פגיעה בזליכה, בתור חושף שחיתויות, ואי אפשר יהיה להזיז את זליכה. ואז מה יקרה? האם נישאר עם חשב כללי אחד לאורך שנים?
הפתרון צריך להיות דווקא במשרד המשפטים. היועץ המשפטי התחייב כאמור בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, כי המדינה נמצאת בהליכי גיבוש מתקדמים לקציבת כהונת של בכירים. לו היה רוצה בכך היועץ - הוא היה קוצב את כהונתם של נושאי משרות שומרי הסף, ובכללם נציב שירות המדינה, ובא לציון גואל.
