לאן זורם הביוב?
וגם: כמה זמן חי יתוש ממוצע? איך נראה העיתון הראשון בהיסטוריה? מהי השפה הכי מדוברת בעולם? האם גובה פני הים אחיד?
מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע לקט שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן.
שאלה 1: אחרי שמורידים את המים באסלה, לאן זורם כל הביוב? באמת כל הביוב בישראל זורם לים התיכון?
תשובה: לגולש היקר שלום, במערכת ביוב ראויה לשמה, מי השופכין מוזרמים במערכת צינורות אל מתקן טיהור, שבו מסולקים מהם חומרי הפסולת השונים בשיטות כימיות וביולוגיות. המים המטוהרים יכולים לשמש אחר כך לחקלאות ולצרכים תעשייתיים שונים, אם כי לא לשתייה ולרחצה. לפעמים אפשר למצוא שימוש מועיל אפילו לחומרים המוצקים המסולקים מהמים בתהליך הטיהור.
לצערנו הרב, לא כל מערכות הביוב בישראל ראויות לשמן, ובמקרים רבים מדי, מי שופכין (וגם פסולת תעשייתית) מוזרמים לים התיכון או לים סוף, או לנחלים, או נספגים באדמה ומגיעים למי התהום. כלומר – מזהמים את הסביבה, משחיתים את החי והצומח ופוגעים בבריאותנו ובאיכות חיינו. זאת ועוד, גם במערכות הביוב התקינות קורות לפעמים תקלות, חלקן חמורות מאוד, שבגללן מי הביוב אינם מגיעים למתקני הטיהור אלא נפלטים לסביבה. זוהי הסיבה לכך שכמעט כל נחלי הארץ מזוהמים, והרחצה בים כרוכה לפעמים בחוויות לא-נעימות שמקורן לאו דווקא במדוזות או בפגיעת כדורי מטקות.
שאלה 2: אחרי קיץ מלא עקיצות, רציתי לשאול: כמה זמן חי יתוש ממוצע?
תשובה: לגולש היקר שלום. יש סוגים רבים של יתושים, והם שונים אלה מאלה, בין היתר, במשך חייהם הממוצע. בישראל, היתוש המטריד ביותר שייך לסוג כולכית (Culex), ומשך חייו כבוגר עשוי להגיע, בשבי, ל-3 עד 4 חודשים. בטבע, כמובן, יש לו אויבים רבים המשתדלים לקצר את ימיו. סוג היתושים המסוכן ביותר, לפחות בעבר, היה אנופלס (Anopheles), יתוש המלריה. משך חייו כבוגר הוא עד חודש בשבי, והרבה פחות מזה בטבע. בשני המקרים מדובר בנקבות, שהן העוקצות אותנו. הזכרים חיים פחות מזה.
פינת הערוץ האקדמי
אנציקלופדיה ynet והערוץ האקדמי משתפים פעולה ועונים לשאלות הגולשים. שאלת השבוע היא - איך נראה העיתון הראשון בהיסטוריה?
שאלה 3: מהי השפה הכי מדוברת בעולם?
לגולש היקר שלום, השפה הנפוצה ביותר בעולם היא בלי ספק הסינית. מספר הדוברים בניב הראשי שלה, המנדריני, מגיע כיום לסביבות 850 עד 900 מיליון (יש אומדנים שונים), ועוד עשרות רבות של מיליונים דוברים בניב זה כשפה שנייה. ראוי לציין שההבדלים בהיגוי בין הניבים השונים של הסינית גדולים מאוד, עד כדי כך שדוברי ניב אחד עלולים שלא להבין כלל את מה שאומרים אחיהם לשפה, הדוברים בניב אחר. אבל אם נתייחס לשפה הסינית הכתובה, שהיא אחת ויחידה, מספר המשתמשים בה הוא כמיליארד ורבע.
בהמשך, ההבדלים בין המקורות השונים מתחילים לסבך את התמונה. לפי אחד ממקורותינו, השפה השנייה בתפוצתה היא האנגלית, עם 480 מיליון דוברים כשפת אם. לפי מקור אחר זוהי דווקא הספרדית, עם 400 מיליון דוברים כשפת אם, ואילו האנגלית מופיעה ברשימתו של מקור זה במקום השלישי, עם 325 מיליונים. הערכת מספרם של דוברי הערבית נעה בין 200 ל-400 מיליונים, וכן הלאה. לפיכך, קשה למצוא תשובה אחידה במקורות השונים – מהמקום השני ואילך. המקום הראשון שייך לסינית בלי צל של ספק.
שאלה 4: האם גובה פני הים בכל האוקיינוסים והימות אחיד? חוץ מגאות ושפל, כמובן.
תשובה: לגולש היקר שלום. לא, גובה פני הים באוקיינוסים השונים אינו אחיד. במה שנוגע לימות, שאינן נמצאות בקשר עם מקווי מים גדולים אחרים, זה מובן מאליו: מפלס המים בים המלח הוא 417.5- מטר מתחת לגובה פני הים הממוצע, ואילו ימת טיטיקקה שבהרי האנדים, גובהה 3,810 מעל פני הים. אבל על איזה גובה פני הים אנחנו מדברים? לכאורה, בגלל חוק הכלים השלובים המפורסם, פני האוקיינוסים בכל העולם צריכים להיות אחידים בדיוק נמרץ. בפועל אין זה כך, בגלל כמה סיבות (מלבד גאות ושפל): ראשית, "כדור" הארץ אינו כדורי; יש לו צורה מיוחדת במינה, הנקראת "גיאואיד", הדומה לא לכדור אלא לאליפסואיד פחוס. במילים פשוטות, מרחק הקטבים ממרכז כדור הארץ קטן ממרחקו של קו המשווה ממנו. לכן פני הים בקו המשווה גבוהים מפני הים בקוטב הצפוני.
מעבר לכך, ישנם שינויים קלים בעוצמתו של שדה הכבידה של כדור הארץ במקומות שונים, המשפיעים על גובה פני הים. ויש הבדלים בטמפרטורה ובמליחות בין חלקים שונים של האוקיינוסים. גם הבדלים בלחץ האוויר מעל פני האוקיינוסים משפיעים על מפלס מימיהם. בגלל כל הסיבות הללו, גובה פני הים אינו אחיד בכל העולם, וההבדל עשוי להגיע עד שני מטרים לכאן או לכאן. לדוגמה, ההבדל בגובה פני הים בין שני קצותיה של תעלת פנמה, האטלנטי והשקט, הוא כ-20 ס"מ. לפיכך יש צורך לדבר על הגובה הממוצע של פני הים, כתקן שרירותי שלפיו מבוצעות מדידות.
במשך שנים רבות נהגו מדינות העולם השונות לקבוע לעצמן את גובה פני הים שלפיהם מחושבים הגבהים במפותיהן. בישראל, לדוגמה, נקבע כבר בשנים הראשונות של המנדט הבריטי כי פני הים הממוצעים בנמל יפו הם התקן. עם כניסתן לשימוש של מערכות מדידה וניווט גלובליות, כמו GPS, נקבעו תקנים מדויקים יותר לשימוש במדידות כלל-עולמיות, אבל גם הם מתייחסים לנקודות שנבחרו באופן שרירותי.
רוצים עוד תשובות לשאלות מסקרנות? לחצו כאן.
רוצים לשאול אותנו שאלה? כתבו ל- ency@y-i.co.il
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
