לאן נעלמו הגחליליות?

תשובה: לגולש היקר שלום, לא, שפת ברייל ושפת הסימנים אינן אחידות בכל הארצות. לכל שפה חשובה, ועברית בכלל זה, שפת ברייל ושפת סימנים משלה. שפת ברייל, המשמשת את העיוורים, היא למעשה כתיבתה של שפה כלשהי ב"אותיות" מיוחדות, הבנויות מנקודות בולטות מתוך משטח קשיח יחסית. לכל אות בא"ב יש אות ברייל משלה, כמו גם לספרות, לסימני פיסוק, לסימני ניקוד בעברית ובערבית, וכו'. לכן, כתב ברייל עברי, למשל, משתמש בנקודות לבניית אותיות עבריות, ומי שאינו יודע עברית, לא יוכל לקרוא אותו.

במה שנוגע לשפת הסימנים המשמשת את החירשים וכבדי השמיעה, המצב מסובך יותר. היא כוללת לא רק תנועות ידיים אלא גם תנוחות גוף וזרועות והבעות פנים, ומורכבת משני חלקים: האחד, המצומצם יותר ("השפה המסומנת"), כולל אותיות נפרדות ומספר לא גדול של מלים שכיחות, ונוהג לפי תחביר השפה המדוברת שממנה הוא גזור. כמובן מאליו, השפה המסומנת תלויה בשפה המדוברת, ולפיכך היא שונה מארץ לארץ. שפת הסימנים הרחבה יותר היא בעלת תחביר משלה, ויכולתה להביע רעיונות הרבה יותר עשירה מזו של השפה המסומנת. בכל זאת, גם היא אינה בינלאומית. הואיל וזו שפה לכל דבר, השרויה בתהליך מתמיד של התפתחות ככל השפות החיות, היא מבוססת על התרבות המקומית שבתוכה היא מתפתחת. מכיוון שכך, יש שוני רב (עד כדי חוסר יכולת להידברות הדדית) בין המשתמשים בשפת סימנים אמריקנית ובריטית, לדוגמה, למרות יכולת ההידברות ההדדית בין המשתמשים בשפה המדוברת בשתי הארצות. נעשו בעבר ניסיונות להנהיג שפת סימנים בינלאומית, אבל זו היתה מוגבלת מאוד, ומשתמשיה היו מעטים. יתר על כן, היא היתה מבחינתו של כל אחד מהם בגדר שפה שנייה, אחרי שפת הסימנים הלאומית שלו.

תשובה: לגולשת היקרה שלום, כלב הבית אינו אלא זאב שבוית על ידי האדם, לפני 10,000 שנה בערך. לפיכך, "כלב" בטבע אינו אלא זאב. ואכן, הכלאה של כלבים וזאבים תביא לעולם צאצאים פוריים. עם זאת, יש כלבים שנעשו חיות בר אחרי שכבר היו מבויתים – הם ברחו מן האדם אל חיק הטבע. אלה נקראים "כלבים שהפריאו", והמפורסם מביניהם הוא הדינגו האוסטרלי: חיית בר מכל הבחינות, אבל לפי ההשערה המקובלת (יש גם אחרות), אבותיה הקדומים מאוד היו מבויתים. מפגש בין כלבה מיוחמת לבין זאב יהיה ידידותי מאוד; אך מכיוון שהזאבים חיים בלהקות בעלות מדרג נוקשה, כלב בית שינסה להצטרף ללהקה כזו לא יתקבל בסבר פנים יפות. למעשה, גם זאב מלהקה אחרת יגורש או יומת אם ינסה לעשות זאת.

לגבי חתולים: חתולי הבר שמהם בויתו החתולים הביתיים עדיין קיימים, ועדיין אפשרית הכלאה בין אלה ואלה. חתול ביתי שינסה להסתובב עם נמר לא יאריך ימים, אבל אם יסתובב עם חתולת בר, יש לצפות שיביא לעולם צאצאים פוריים. למעשה, הואיל ויש בישראל אוכלוסייה לא גדולה של חתולי בר, ויש מגע בינה לבין חתולי הבית, יש אצלנו מספר לא קטן של בני כלאיים כאלה.

שאלה 5: השאלה שלי היא האם יש גדר או מכשול כלשהו לכל לאורך הגבול בין מקסיקו וארה"ב ובהמשך האם קיים ציון גבול כלשהו בין מדינות ארופה ובין קנדה לארה"ב? 

תשובה: לגולש היקר שלום, רוב הגבולות בעולם אינם מגודרים. ברוב המקרים שבהם קו הגבול אינו תוואי טבעי (נהר, קו רכס הררי וכו'), נהוג לסמן גבולות על ידי עמודים, גלי אבנים או סימנים דומים מדי כמה מאות מטרים, או אף יותר. אבל במקומות רבים, כאשר אזור הגבול אינו מיושב, או כאשר יש יחסים ידידותיים בין המדינות שמשני עברי הגבול, קשה לדעת מתי עוברים ממדינה אחת לשנייה. באיחוד האירופי, לדוגמה, סימון הגבולות מתבטא ברוב המקרים בשלט לצד הדרך, המודיע לנהגים שהם עברו מארץ אחת לאחרת. במקרים אחרים, כמובן, הגבול הרבה יותר ברור ושמור – החל בחומת סין ההיסטורית וכלה בגדר המערכת שעל גבולות מדינת ישראל.

גבול ארה"ב עם מקסיקו בעייתי ביותר, משום שמספר גדול של מקסיקאים, ושל תושבי ארצות אחרות באמריקה הלטינית שהגיעו למקסיקו לשם כך, חוצים אותו בהמוניהם כדי למצוא עבודה בארה"ב. זהו גבול ארוך מאוד (3,141 ק"מ), וחלק גדול ממנו עובר בשטח מדברי ריק מאדם, או בתוך שמורות אינדיאניות בעלות מעמד מעין-ריבוני. לפיכך, הגבול פרוץ לגמרי, מכל בחינה מעשית, לפני מהגרים בלתי-חוקיים ומבריחים. עם התגברות התודעה הביטחונית בארה"ב מאז 11.9.2001, נעשים מאמצים גוברים לשמירה על גבול זה, אבל כל מה שנעשה עד כה לא הועיל. נשמעים אמנם דיבורים על הקמת גדרות מערכת, לפחות בחלקים מסוימים של הגבול, אבל ההוצאות הכרוכות בבנייתן ובשמירה עליהן יהיו אסטרונומיות.

גבול ארה"ב עם קנדה ארוך הרבה יותר, אבל פחות בעייתי. עד לפני שש שנים, המעבר בו היה קל ונוח בהרבה מאוד דרכים צדדיות החוצות אותו (בדרכים הראשיות יש תחנות גבול לכל דבר). אבל מאז ה-11.9, שוב, ארה"ב מנסה לשמור עליו טוב יותר, ושוב, בהצלחה חלקית בלבד.