שתף קטע נבחר

קונדילומה: מחלת מין שעלולה להוביל לסרטן

מחלה נוספת שאפשר לחטוף במיטה: הכירו את הקונדילומה, שרק בעשור האחרון עלתה שכיחותה באלף (כן, אלף) אחוז. זה מתחיל בהופעת יבלת, ויכול להסתיים אפילו בסרטן אם לא מטפלים. איך מאבחנים, מהו הטיפול ולמה קונדום לא יעזור במקרה זה

יבלת גניטלית או בשמה הרפואי קונדילומה אקומינטה, היא מחלת מין נוספת המופיעה באיברי המין או באיזור פי הטבעת, אצל גברים ואצל נשים. היא גורמת

להופעת יבלת שנגרמת על ידי נגיף הפפילומה העלול לגרום גם לסרטן.

 

בעשור האחרון חלה עלייה של אלף אחוז בשכיחות המחלה. ממחקרים עולה כי הגורם למחלה - נגיף הפפילומה האנושי HPV, נפוץ אצל כ-30 אחוז מהנשים, ובשליש מהמקרים הוא עלול להתפתח לכדי גידול סרטני. עד היום זוהו כ-200 זנים של הנגיף.

 

סרטן צוואר הרחם לה גורם הנגיף, מביא למותן של 290 אלף נשים ברחבי העולם מדי שנה, מתוכן 3,500 נשים בארה"ב, שם מתבצעת סקירה שנתית לאבחון נגעים טרום סרטניים או גידול סרטני ראשוני.

 


הקונדילומה מועברת במגע מיני והיא בעלת שיעור הדבקה גבוה במיוחד גם אצל גברים. בין 50% ל-70% מבני הזוג של נשים עם קונדילומה יפתחו את המחלה.

 

נגיף הפפילומה ערמומי מאוד, וכך רבים מאלה שנדבקים בו כלל אינם יודעים על כך. הנגיף פולש לתאים גם מבלי לגרום לסימפטומים משך שנים רבות, עד שמערכת החיסון אינה מתגברת עליו והוא יוצר את היבלות האופייניות. גם עישון מגביר את הסיכון להופעת היבלות, ככל הנראה משום שתוצרי הפירוק של הניקוטין תוקפים את מרכיבי מערכת החיסון בצוואר הרחם.

 

כאמור, הנגיף מתפשט באמצעות מגע מיני כאשר בן או בת הזוג נושאים את הנגיף. היבלות מופיעות לרוב בתוך שלושה חודשים מרגע המגע המיני.

  


המחלה מתבטאת בהפרשה צהובה וצמיגה, דימום אחרי יחסי מין וגם ללא קשר ליחסי מין, כאב בבטן התחתונה, גרד, כאב בחדירה וגידולים עוריים הדומים לפרחי כרובית. המחלה מלווה גם בשכיחות גבוהה של פטרת הנרתיק והפות.

 


המחלה לא מאובחנת בהסתכלות פשוטה. משטח שנלקח מצוואר הרחם חושף רק 3% מהמקרים, לכן המחלה מאובחנת באיחור, כשהגרד נעשה בלתי נסבל ונוסף אליו כאב מתמשך בנרתיק.

 

האבחון נעשה באמצעות בדיקה קולפוסקופית (בדיקה מיקרוסקופית של הרקמות). אבחון סופי לנוכחות הנגיף ולסוגו נעשה בבדיקת שכפול גנטי. זו בדיקה חדשנית שקובעת אם הנגיף עדיין נמצא, ואם הוא שפיר או בעל יכולת מסרטנת.

 


הטיפול ביבלות הפפילומה מתחלק לשלוש קטגוריות: משחות מקומיות ההורסות את רקמת היבלת, הסרה כירורגית באמצעות לייזר או חיתוך ניתוחי, או תרופות ביולוגיות התוקפות את הנגיף. עם זאת במידה והנגיף עדיין מצוי בסביבה, גם לאחר הסרת היבלת הוא ישוב ויצור נגעים באיזור.

 

קיימים נסיונות בארצות הברית להזריק לאיזור היבלת את החומר אלפא-אינטרפרון, המהווה מרכיב חשוב של מערכת החיסון ומסייע לתקוף את הנגיף. עם זאת מדובר בטיפול יקר, שאינו מפחית את הסיכוי לחזרת היבלת.

 


שימוש בקונדום לא נמצא כמסייע באופן ניכר במניעת התפשטות הנגיף. דרך המניעה הטובה ביותר היא באמצעות החיסון שהגיע אלינו לפני כשנתיים מארצות-הברית ואושר על ידי משרד הבריאות. החיסון אמור להיכנס לשגרת החיסונים בעוד מספר שנים.

 

החיסון, גרדאסיל שמו, מונע זיהום בשני זני נגיף הפפילומה האנושי העובר ביחסי מין ושאחראי לכ-70 אחוז ממקרי צוואר הרחם. החיסון גם מונע זיהום שנגרם על ידי שני זנים אחרים, הגורמים ל-90 אחוז ממקרי היבלות הגניטליות.  

 

מחלות נוספות שחוטפים במיטה

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
קונדילומה. 50% ל-70% מבני הזוג של נשים עם קונדילומה יפתחו את המחלה
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים