האנטי קליימקס של האינטרנט

אחד הדבקים החזקים של הטלוויזיה הוא הקליימקס. אני מתייחס, באופן בסיסי, לעוצמה שבסיומה של סדרה טלוויזיונית, או של תחרות כשרונות פופולארית, או של תחרויות ספורט עולמיות - המצליחים לסחוט מאיתנו כצופים. שמתם לב שלא פעם נגררתם לצפייה בתוכנית, לכל אורכה, למרות שאתם לא ממש חובבי הז'אנר של התוכנית, או הקונספט שלה? למשל, גמר המונדיאל בין מדינות שאתם לא מזוהים איתן, או שלב הדחה של תוכנית כוכב נולד?

לטלוויזיה יש את המצע הנכון בשביל להשיג קליימקס. המצע הזה דווקא נשען על המקום שבו הטלוויזיה נכה מול האינטרנט – התלות בציר הזמן ובלוח שידורים. פרק הזמן שעובר בין תוכנית לתוכנית, בין שלב המוקדמות למשחק הגמר, ובין הפרק הראשון לפרק האחרון, הוא זמן קריטי שנדרש בשביל לבשל אותנו טוב טוב לקראת שיא עוצמתי ודרמטי.

יש גם שיאי ביניים שמספקים תגמול נקודתי – הם חשובים בשביל לשמור אותנו מסופקים אבל הם לא על חשבון הקליימקס הסופי, להיפך – הם רק מעצימים אותו. למשל: שלבי ההדחה בכוכב נולד, או רבע הגמר של ווימבלדון, מהווים שיאים בפני עצמם, אבל גם מכינים את הקרקע למפץ הגדול של רגע הנפת הגביע.

שיאים גדולים צריכים זמן בנייה ממושך. אם צריך מייצרים אותו כמו ההיבנות (בילד-אפ) שעושים לקראת קרב איגרוף –  שעשויה להיבנות במשך חודשים ומתלקחת ברגע שיא של נוק-אאוט אחרי כמה דקות. הנה למשל, לקט הזוי של ראיונות עם מייק טייסון (אני מניח שלחובבי איגרוף זה גורם חשק עז לצפות בקרב מתוקשר).

לטלוויזיה יש את ציר הזמן, את הפרומואים, את הרגלי הצפייה שהוטמעו בנו לאורך שנים ואת היכולת להרחיק פיתויים בזמן צפייה (יחסית לאינטרנט, שהזמינות של הלינקים, ששולחים אותנו למקום אחר, גבוהה בהרבה מהשלט והתנהגות הזאפינג)

וכמובן לטלוויזיה יש חיזוק מהאינטרנט! מדיום שמאפשר ליצור אינטראקציה מתמשכת סביב הנושא:

למשל האתר שליווה את תחרות ווימבלדון סיפק דלק רגשי לתחרות על יד היכרות ודיון סביב השחקנים, או הבלוגים והדיונים של גיבורי כוכב נולד, שמחזקים את החיבור הרגשי אליהם ומעצימים את הדרמה לקראת רגע ההדחה.

יש קליימקס.קום?

במדיום המקוון קשה למצוא שיאים ממש עוצמתיים (סליחה על המילה "מקוון" –אם מישהו יכול לעזור עם מילה למדיום שכולל אינטרנט, סלולר, IPTV, ITV, זה יעזור. זה שנתן שם של ארגון טרור לחיידק הידידותי מתבקש לא לשלוח הצעות). הגולש עצמאי יותר מהצופה. הוא שולט במדיום, וקשה להוביל אותו במסלול מוכתב מראש או להרחיק אותו מהעכבר (שלט) שלא יקליק על משהו אחר וישוטט הלאה. קשה לשבות אותו מול איזה פרומו מניפולטיבי, וקשה לחלחל למודעות שלו מסרים נגד רצונו (בואו נודה שבאינטרנט עוד לא קמה תשובה הולמת לפרומו הטלוויזיוני).

קליימקס 2.0

ייתכן כי התכונות הייחודיות של האינטרנט יתרמו ליצירת קליימקס אחר: קליימקס וובי.

מינוף של התכונות החזקות של הרשת כמו מעורבות רגשית ונאמנות מהסוג שכבר היום מוכרת מרשתות חברתיות מצליחות. אולי גם רתימתם של התכונות של המדיום הטלוויזיוני הליניארי לטובת החוויה תאפשר לבנות אירועים וחוויות שיתרחשו במדיום המקוון, כאלה שיספקו תמורה ותגמול קצרי טווח אבל גם תגמול על מעורבות מתמשכת, כשבמרכזם עומדים הגולשים והתוכן שיצרו תוכן שהוא שלהם, שמרגש אותם ואולי יגרום לרצות שלא להחמיץ את הרגע – בעיקר כי הוא שלהם, נבנה על ידם ומרגש אותם.