ערב ראש השנה: כ-7.2 מיליון ישראלים
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי כמעט 76 אחוזים מתושבי המדינה הם יהודים. תוחלת החיים הממוצעת בישראל שומרת על יציבות – 82.2 לנשים ו-78.5 לגברים. מחצית מהיהודים מתגוררים באזור תל-אביב והמרכז. 45 אחוזים מהערבים מתגוררים במחוז הצפון. ביהודה ושומרון חל גידול של 5.8 אחוזים במספר התושבים
לקראת ראש השנה תשס"ח – תמונת מצב: על-פי אומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - בערב ראש השנה חיים בארץ 7.2 מיליון ישראלים. בסוף שנת 2006 חיו בישראל 7,116,700 איש, מהם 5,393,400 יהודים (75.8 אחוזים מהאוכלוסייה), 1,413,300 ערבים (19.9 אחוזים) ו כ 309,900 אחרים - אוכלוסייה הכוללת את מי שאינם מסווגים לפי דת - רובם עולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים.
עוד עולה מהנתונים כי קצב גידול האוכלוסייה בישראל בשנת 2006 היה 1.8 אחוזים – בדומה לשנים האחרונות. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומרים כי מדובר בחזרה לשיעורי הגידול של שנות ה 80, שנים בהן שיעור העלייה לישראל היה מהנמוכים בתולדות המדינה. בשנות ה 90 היה השיעור גידול האוכלוסייה כ 3 אחוזים בממוצע לשנה. שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית בשנת 2006 היה 1.5 אחוזים ושל האוכלוסייה הערבית 2.6 אחוזים. בקרב המוסלמים היה שיעור הגידול חד יותר – 2.9 אחוזים.
האוכלוסייה בישראל נחשבת אוכלוסייה "צעירה" יחסית למדינות המערב. בשנת 2006 אחוז הילדים בני 0-14 היה 28 אחוזים בהשוואה ל 17 אחוזים בממוצע במדינות מערביות אחרות. אחוז בני 65 ומעלה היה 10 אחוזים בישראל לעומת 15 אחוזים במדינות המערב. חלקם של בני 75 ומעלה גדל בצורה מתונה עם השנים, בעיקר בקרב היהודים - 5.6 אחוזים בשנת 2006 בהשוואה ל 3.8 אחוזים לפני כ-15 שנה. בישראל ישנם 977 גברים לכל אלף נשים. עד גיל 35 מספר הגברים גדול יותר ממספר הנשים, בגיל 36 היחס מתהפך ובגיל 75 ומעלה ישנם 673 גברים לאלף נשים.
ומה לגבי ארץ המוצא? בשנת 2006 מספרם של ילידי ישראל המשיך לעלות והגיע ליותר מ 3.7 מיליון נפש. חלקם של ילידי ישראל גדל בהתמדה מאז קום המדינה; אז רק 35 אחוזים מכלל היהודים היו ילידי ישראל, בהשוואה ל 66 אחוזים בסוף שנת 2006.
אצל היהודים - 34 אחוזים הם ממוצא ישראלי (ילידי ישראל וילדיהם שנולדו בארץ). בקרב אלו שלא נולדו בארץ - קבוצת המוצא הגדולה ביותר היא של יוצאי אירופה-אמריקה. קבוצה זו מנתה בסוף 2006 למעלה מ 2.2 מיליון איש. 869 אלף בני-אדם במדינה הם יוצאי אפריקה ו-691 אלף נולדו ביבשת אסיה.
הישראלים לא ממהרים להתחתן
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי נמשכת מגמת העלייה באחוז הרווקים והרווקות בקרב היהודים בכל קבוצות הגיל,ובמיוחד בגילים הצעירים. בשנת 2005 75.4 אחוזים מהגברים היהודים בקבוצת הגיל 20-29 היו רווקים ו 58.6 אחוזים מהנשים בקבוצה זו היו רווקות. לשם השוואה, בשנת 2000 אחוז הרווקים היה 69.2 אחוזים בקרב הגברים ו 48.9 אחוזים בקרב הנשים. הסיבה העיקרית לעלייה באחוז הרווקים היא דחיית גיל הנישואין לאורך השנים.
ובכל זאת 41,029 זוגות התחתנו בישראל בשנת 2005, מתוכם 31,284 זוגות יהודיים. הגיל החיציוני לנישואים לגבר הוא 27.4 ולאישה 24.2. ויש גם כאלו שייפגשו על מדרגות הרבנות – בשנת 2005 התגרשו 11,030 זוגות, מתוכם 9,767 זוגות יהודיים.
בשנת 2006 נולדו 148,170 ילודים, עלייה של 3 אחוזים בהשוואה לשנת 2005. מספר הילדים הממוצע לאישה נאמד ב 2.88, לעומת 2.84 בשנת 2005. מספר הילדים הממוצע בקרב הנשים היהודיות הוא ,2.75 ובקרב הנשים המוסלמיות 3.97. בשנת 2006 היה גילה הממוצע של אישה בלידה הראשונה 26 ועשרה חודשים.
מחצית מהיהודים גרים באזור המרכז
והיכן אנו מעדיפים לגור? כמחצית מאוכלוסיית היהודים מרוכזת באזור מרכז הארץ - מעל 27.5 אחוזים במחוז המרכז וכ 20.9 אחוזים במחוז תל-אביב. בולט במיוחד האחוז הנמוך של היהודים במחוז הצפון כ-10 אחוזים בלבד מכלל היהודים המתגוררים במדינה. לעומת זאת האוכלוסייה הערבית מרוכזת בפריפריה – 45 אחוזים מהערבים מתגוררים במחוז הצפון וכ-11 אחוזים במחוז הדרום.
היהודים מעדיפים את אזור המרכז. תל-אביב (צילום: כפיר אייל)
ובאילו אזורים האוכלוסייה גדלה במהירות? במחוז המרכז, המחוז עם האוכלוסייה הגדולה בישראל, חל גידול של 2.5 אחוזים במספר התושבים בהשוואה לשנה הקודמת, ואילו במחוז ירושלים חלה עלייה של 2.2 אחוזים באותה תקופה. את השיא שובר מחוז יהודה ושומרון – שם גדל מספר התושבים ב-5.8 אחוזים. מהנתונים עולה כי למחוז המרכז הגיעו 14,600 תושבים חדשים ולמחוז יהודה ושומרון 5,100 איש. לעומת זאת, במחוז תל-אביב חל גידול של 1.1 אחוזים במספר התושבים ובמחוז חיפה 0.7 אחוזים בלבד.
לגבי המפונים מרצועת עזה, נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי היישובים המועדפים בהם עברו להתגורר המפונים - הם ניצן שקלט כ 1,410 מפונים, אשקלון כ 330 איש, שומרייה כ 280 נפש, עין צורים כ 264 ואמציה כ 160 מפונים, ביד בנימין נקלטו כ 540 נפש. מהלשכה נמסר כי בסוף שנת 2006 עדיין נותרו כ 2,300 מפונים, אשר טרם שינו את כתובתם במרשם האוכלוסין ולפיכך אין מקור מידע מלא ואחיד לגבי המקום שבו הם מתגוררים.
בשנת 2006, נרשמה במדינת ישראל צפיפות אוכלוסייה כ 310 נפשות לקילומטר מרובע, בהשוואה לצפיפות כ 220 בשנת 1990. האזור המאוכלס ביותר, הוא אזור מרכז הארץ (מחוז המרכז ומחוז תל אביב), הצפיפות הגדולה ביותר – 1,974 נפש לקמ"ר בממוצע. לעומת זאת, הצפיפות נמוכה במיוחד באזורי הפריפריה: 269 נפשות לקמ"ר במחוז הצפון ו 72 נפשות לקמ"ר במחוז הדרום. בין הערים הצפופות ביותר: בני ברק (20,266 נפש לקמ"ר), בת ים (15,785 נפש לקמ"ר), גבעתיים (15,428 נפש לקמ"ר), קריית מוצקין (10,449 נפש לקמ"ר) ואלעד (10,200 נפש לקמ"ר).
הכי פחות צפוף. אזור הדרום (צילום: גלית קוסובסקי)
וכמה זמן אנחנו חיים? תוחלת החיים בשנת 2006 הייתה 78.5 שנים בקרב גברים ו 82.2 שנים בקרב נשים. תוחלת החיים של הגברים המשיכה לעלות ב 0.2 שנים לעומת שנת 2005 ואילו של הנשים נשארה ללא שינוי. שיעורי תמותת התינוקות בשנת 2006 המשיכו לרדת לעומת שנת 2005, גם בקרב יהודים וגם בקרב ערבים. השיעורים ל 1,000 לידות חי בשנת 2006 היו 2.9 ו 6.7 בקרב יהודים וערבים בהתאמה.
המוסדות להשכלה גבוהה – יותר נשים
בשנת הלימודים תשס"ו היוו הנשים כ 61 אחוזים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון. באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות הן מהוות כ-55 אחוזים ובמכללות לחינוך מגיע חלקן ל 80 אחוזים. באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך הסטודנטים יותר צעירים, כאשר רוב הסטודנטים הם בני 22-24. לעומת זאת, במכללות האקדמיות ובאוניברסיטה הפתוחה חלק גדול מהסטודנטים הם בני 25-29.
בשנת תשס"ז למדו לקראת תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה 203,655 אלף סטודנטים. 37.6 אחוזים למדו באוניברסיטאות, 32.3 אחוזים למדו במכללות האקדמיות, 10.4 אחוזים במכללות לחינוך ו 19.7 אחוזים נרשמו למסלול האקדמי באוניברסיטה הפתוחה.
עוד עולה מהנתונים כי 41,740 סטודנטים למדו לקראת תואר שני - 81.3 אחוז באוניברסיטאות, 10 אחוז במכללות אקדמיות, 2.4 אחוזים במכללות לחינוך ו 6.2 אחוזים באוניברסיטה הפתוחה. עוד 9,995 סטודנטים למדו לקראת תואר שלישי רק באוניברסיטאות.
