שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חשש: מלונות ים המלח יוצפו בתוך שנתיים
    בדיון בועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת הביעו נציגי משרד התיירות חשש לגורל המלונות שלחופי ים המלח, בשל פעילות המפעלים שגורמת לעליית המפלס בחלק הדרומי. במקביל הביעו מומחים חשש מהמשך נסיגת המפלס בחלק הצפוני של הים

    במשרד התיירות חוששים כי פעילות המפעלים בחלקו הדרומי של ים המלח מאיימת להציף את בתי המלון השוכנים לחופיו. בדיון שהתקיים היום (ב') בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אמר נציג משרד התיירות, כי אם לא תשתנה המגמה הנוכחית, בתוך שנתיים יוצפו שישה בתי מלון לחופי ים המלח.

     

    נציג משרד התיירות, ירון ארגז, אמר בדיון כי בין החלופות שנבחנות לאור המצב החמור, הועלתה האפשרות של פינוי בתי המלון, בעלות של 3 מיליארד שקלים. חלופה נוספת היא הקמת מחיצה שתיצור בריכות עם מפלס קבוע מול בתי המלון. נציגי מפעלי ים המלח בדיון אמרו כי כשהמפעלים החלו לפעול, בשנת 1967, לא היו בתי מלון באזור, וכי "כל בתי המלון ידעו שהתפעול של בריכות האידוי יכול להביא לעלייה של המפלס".

     

    עוד בנושא:

     

    בדיון השתתפו, מלבד נציג משרד התיירות ומפעלי ים המלח, גם נציגים מרשות המים, המועצה האזורית תמר, ארגון "ידידי כדור הארץ", המכון הגיאולוגי והמשרד להגנת הסביבה. הדיון עסק לא רק בבעיית עליית המפלס בחלקו הצפוני של ים המלח גם בבעיה החמורה של נסיגת המפלס בחלקו הדרומי.

     

    בשנה האחרונה איבד מפלס ים המלח מטר וחצי מגובהו. בעשר השנים האחרונות מאבד מפלס הים כמטר לשנה בממוצע, זאת לעומת כמה עשרות סנטימטרים שאיבד ממפלסו בשנות ה-70 וה-80, וסנטימטרים בודדים בשנות ה-50. הארגונים הירוקים שהשתתפו בדיון העלו מספר חלופות כפיתרון לבעית נסיגת המפלס. בין השאר הציעו הארגונים התפלה של מים בירדן הדרומי והעברתם לים המלח, או תעלה מהים התיכון דרך עמק בית שאן לצד הירדני. אפשרות נוספת שהועלתה היא יבוא מים מטורקיה.

     

    בהקשר זה הביעו הנציגים הירוקים את כעסם על כך שהבנק העולמי, המנהל את פרויקט "תעלת הימים" בים המלח, לא בוחן חלופות אחרות להשבת מי ים המלח הנסוגים מלבד יוזמת התעלה. בתגובה אמרה נציגת רשות המים, נוגה בליץ', כי נבדקו שש חלופות נוספות, ואולם גם היא הודתה כי מרבית החלופות לא נבחנו באופן יסודי.

     

    לאורך כל הדיון שבה ועלתה בעיה מרכזית אחת: העדר גוף ממשלתי שמרכז את הטיפול בבעיות ים המלח. "צריך גוף אחד שיראה את התמונה הכוללת ויראה את פרויקט שיקום ים המלח כפרויקט לאומי - כי זה לא עניין של משרד זה או אחר", אמרו הנוכחים בדיון.

     

    בסוף הדיון קרא יושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ח"כ אופיר פינס (העבודה), להקמת רשות להצלת ים המלח וסביבתו. "אני מתכוון לדרוש מראש הממשלה להקים רשות ממשלתית חוקתית ומובנית, עם סמכויות, שתהיה תחת שר שזה יהיה תפקידו. הוא יטפל גם בבעיות של החלק הצפוני וגם באלו של החלק הדרומי", דברי פינס.

     

    עוד אמר פינס בדיון, בהקשר של "תעלת הימים" כי חברי הועדה מתרשמים ש"יש מקום שהלבנק העולמי, שנכנס לתמונה, יבחן גם חלופות אחרות, במיוחד אם הוא מוכן זאת. אנחנו כוועדה ממליצים לממשלה לבחון גם חלופות נוספות, כמובן בתנאי שהדבר הזה לא יגרום לעיכוב גדול מדי", אמר.

     

    פינס החליט גם על הקמת ועדת מעקב לענייני ים המלח, שבראשה תעמוד ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו), ואשר יהיו לה סמכויות טיפול. גוף זה יצטרך לתת לוועדה שתחתיה הוא פועל דין וחשבון אחת לשלושה חודשים. "אנחנו הולכים לשבת לממשלה ולכל הגופים 'על הזנב', כדי שהדברים האלה יתקדמו, כי התחזית הפסימית בעניין היא אסון, ואסור לקבל אותה כגזירת גורל – צריך להתמודד איתה", סיכם פינס את הדיון. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שי רוזנצוויג
    החשש: המלונות יוצפו
    צילום: שי רוזנצוויג
    בדרום: נסיגת המפלס נמשכת
    מומלצים