שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    נחשף בניין מהתקופה שקדמה להתנחלות השבטים בארץ
    הבניין, שנבנה ככל הנראה עבור השלטון האזורי המצרי, הוא אחד ממצאים ארכיאולוגיים חדשים, שנחשפו באתר קובור אל-וולאיידה, על גדתו המזרחית של נחל הבשור. את החפירה בנחל הבשור מנהלים ארכיאולוגים מאוניברסיטת בן גוריון ושותפים בה עמיתיהם מכל העולם

    בניין מתקופת הברונזה המאוחרת, לפני התנחלות השבטים בארץ, שנבנה בזמן השלטון המצרי, ככל הנראה עבור השלטון האזורי המצרי, נחשף בימים אלה בעונת החפירות הראשונה שערכה המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.

     

    באתר קובור אל-וולאיידה, הממוקם על גדתו המזרחית של נחל הבשור. החפירות נוהלו על ידי ד"ר גונר להמן ופרופ' סטיב רוזן מהאוניברסיטה, בשיתוף עם ד"ר כריס פולי מאוניברסיטת סאסקטצ'ואן בקנדה, ד"ר הרמן נימן מאוניברסיטת רוסטוק בגרמניה.

     

    ד"ר אנג'ליקה ברלינג מאוניברסיטת לייפציג בגרמניה, שלקחה חלק בהכנות לחפירות, שלחה סטודנטים מלייפציג, שהשתתפו בחפירות ביחד עם סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון ומאוניברסיטת רוסטוג בגרמניה.החפירות, שהתקיימו בין ה-29 ביולי ל-23 באוגוסט 2007, התרכזו בשני מתחמים.

     

    עוד ב"הידען": לוויין חדש ישרת את מנויי שירות המפות של גוגל - Google Earth

     

    במתחם הראשון שכלל שלושה אזורים של 300 מ"ר, נמצאו שרידיו של כפר מתקופת הברזל הראשונה, כנראה מסוף המאה ה-12 והמאה ה-11 לפני הספירה. רוב הרצפות והקירות של כפר זה היו בגובה פני הקרקע ונהרסו על ידי חריש ושוד אבנים. שרדו במקום הרבה אסמי-תבואה, שנעשה בהם שימוש חוזר כמזבלות ובהם נמצאו הרבה כלי חרס וחפצים אחרים.

     

    הקירות צנועים וצרים

    במתחם נמצאו גם שרידים של גת יין, נול ותנור לאפיית לחם. בין כלי החרס נמצאים שרידים רבים של קרמיקה פלשתית דו-

    גונית (שחור ואדום). כל סירי הבישול שנמצאו במתחם היו מהסוג הפלשתי וכן משקולות האריגה, כך שהתרבות החומרית היתה פלשתית בבירור.

     

    עד כה לא נמצאו הבדלים ברורים בכלי החרס בין הכפר והעיר. מעט הקירות ששרדו מהכפר שמתקופת הברזל הראשונה הם צנועים וצרים. האופי החקלאי של הכפר מודגש על-ידי כמויות גדולות של להבי צור מתקופת הברזל ששימשו להכנת חרמשים.

     

    כפר זה מתקופת הברזל הראשונה, מאופיין בארכיטקטורה מונומנטלית של לבני טיט. כמה מקירות הבניינים שנחפרו בעונה הראשונה הם ברוחב של יותר משני מטרים. במקום נחשפו מספר רצפות חצץ ועפר עליהם נמצאו כלי חרס, חפצים שונים וחומר אורגני שרוף המתאים לבדיקות פחמן 14.

     

    עוד ב"הידען": רעיונות חדשים על הטבעה גנומית

     

    "סגנון הבנייה של המבנה מזכיר בניינים מסוג 'בתי מושל מצריים' מסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-12 לפנה"ס, כפי שוגדרו על ידי הארכיולוג פרופ' אליעזר אורן מאוניברסיטת בן-גוריון. בניינים כאלה נמצאו באתרים הסמוכים תל-ג'מה ותל א-פרעה דרום. תאריך זה מאושר על-ידי גודל הלבנים בבניינים וניתוח ראשוני של כלי החרס שנמצאו על הרצפות ובפסולת לבני-הטיט שכיסתה את הרצפות. יש שינויים משמעותיים בשימוש בצור: בשכבות מתקופת הברונזה המאוחרת לא היו להבי צור", מסביר ד"ר להמן.

     

    כדי אחסון, קערות מעוטרות

    במתחם השני, בו נחפר ריבוע בשטח של 25 מ"ר, נמצאו שרידים מתקופת הברזל השניה. כלי החרס מתארכים התיישבות זו לתקופת הברזל השניה, כאשר רוב הממצאים מהשכבות העליונות הם מהמאה ה-7 לפנה"ס. כלי החרס מתקופת הברזל

    השניה המוקדמת יותר, כוללים כדי אחסון וקערות מעוטרות באדום ומוברקות ביד.

     

    ד"ר להמן: "בין הממצאים המבניים היה כבשן סיד עם סיד שרוף עדיין בתוכו. נראה שאבני היסוד של הכפר מתקופת הברזל הראשונה נאספו ונשרפו לסיד. פעילות זו תרמה בצורה משמעותית להרס הכפר מתקופת הברזל הראשונה".

     

    יצוין, כי שמו של אתר קובור אל-וולאיידה משקף את קרבתו של בית-קברות של בני וולאיידה, קהילה בדואית שישיבה באזור בעבר. על פי סיורים מקדימים שנעשו על ידי ד"ר להמן, קובור אל-וולאיידה הוא כפר חקלאי בינוני בגודלו, המשתרע על שטח של כ-40 דונם. כלומר, הוא נמצא באמצע, בין אתרים עירוניים וכפרים קטנים ששטחם 10 דונם או פחות.

     

    האתר נחפר בשנת 1977 על ידי רודולף כהן ומלבד דיווחים קצרים ב-Israel Exploration Journal וב"חדשות ארכיאולוגיות", אין פרסומים מחפירות אלו.

     

    עוד ב"הידען": בעלי החיים הגדולים באפריקה מתדלדלים

     

    מטרת החפירות שמנהלת אוניברסיטת בן-גוריון היא לחקור את הקהילה הכפרית של תקופת הברונזה המאוחרת והברזל בדרום מערב ישראל. החוקרים התעניינו בחילופי תרבויות ובהבדלים בין קהילות חקלאיות ונוודים בתקופת הברונזה המאוחרת והברזל, כפי שהם משתקפים בשרידי התרבות החומרית בכפר הממוקם בשולי האזור החקלאי היבש. בנוסף, עסק הפרויקט במעברים תרבותיים וחברתיים בין קבוצות אוכלוסים במישור החוף המערבי וקבוצות שהתיישבו מזרחה יותר, כגון אוכלוסיות השפלה הדרומית, הרי יהודה וצפון הנגב. הפרויקט בודק גם הבדלים אפשריים בין התרבויות במישור החוף בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים