מילון האופנה
והיום: ג'ינסים, דרמות, מידות גדולות ועיתון אופנה מיתולוגי
ג'
ג'ינס
טבען של גזרות הג'ינס הוא להתחלף לעיתים תכופות. כך קרה שמכנסי הג'ינס האהובים עלינו, אלה שהצילו אותנו במצבי ה"אין לי מה ללבוש", נראו מגוחכים להחריד רגע אחרי חלוף הטרנד שאותו ייצגו. גזרות באו והלכו, קו המותן הלך ונעלם, ואז, שנייה לפני שלא נשאר לנו מספיק בד כדי לכסות את הישבן, הגיע סתיו 2007.
מתוך תצוגה של "דיזל"
מישהו שם למעלה נזכר שג'ינס הוא פריט נצחי ועל־זמני, ולפיכך, בעונה הקרובה יחזור
ויעמוד לרשותנו מבחר מוצלח: דגמים צמודים לצד רחבים; גזרות נשיות לצד כאלה שמושפעות מהעולם הגברי; וג'ינסים כהים וכאלה שעברו תהליך של Stone Wash המקנה להם מראה דהוי ומשופשף. ראויה לציון גזרת ה"בויפרנד", שתעניק לך מראה זרוק וקולי, כאילו גנבת את המכנסיים מהחבר (מכאן השם), ושהולמת בנות עם אגן רחב קמעה.
גם גזרות הסקיני משתפרות השנה, וקו המותן
שלהן עולה ליצירת מראה צר ומהודק יותר. סמני לעצמך עוד שני טרנדים בולטים: הג'ינסים המתרחבים בגזרת A, בהשראת מכנסי הנשים משנות ה־40, והסקיני הצבעוניים. אם בא לך על ג'ינס צבעוני (א־לה מיקה, ע"ע), קני רק אחד כזה ואל תשקיעי בו יותר מדי כסף. ספק אם בשנה הבאה עוד נלבש ג'ינס צהוב או ורוד או ירוק או...
ד'
דרמה
אנחנו לא יודעות אם האובר־דרמטיות של כוכבניות הוליווד היא משהו חדש, אבל נדמה לנו שמעולם לא הייתה עוד חבורה של כאלה בנות (פאריס!, בריטני! לינדזי! ניקול!) שלא נרגעות אפילו לשנייה, מתועדות באובססיביות ומזינות תעשייה שלמה של צהובונים. לא ברור לנו איך אף אחד עוד לא הרים את הכפפה והפך אותן לחבורת־על או משהו כזה, כמו הפאוור ריינג'רס, רק של בנות פרובלמטיות.
מדובר בארבע גברות צעירות, שהתחביבים היומיומיים שלהן כוללים נהיגה בשכרות, חיבה לסמים, אלכוהול, מעצרים, הריונות, מריבות, ביקורים במכוני גמילה ואינסוף תמונות מביכות. למרות שהבנות האלה עושות מעצמן צחוק, הן מצליחות לעשות את זה בסטייל: במועדון יוקרתי (או בסוויטה של 200 אלף דולר ללילה), לבושות בבגדי מעצבים יקרים בטירוף (רצוי בצירוף תיק קטן של "שאנל").
ילדת דרמות. ניקול ריצ'י בהיריון למופת
ואיך משפיעה כל הדרמה הזאת על עולם האופנה? אז ככה - קודם כול, רובנו כבר מזמן הפסקנו להסתכל על תמונות פפראצי ולחשוב "מה הן עושות?!" ועברנו ל"מה הן לובשות?!" אם בעבר היינו צריכות לחכות לפרמיירה או לאירוע מיוחד כדי שנוכל לצפות בבגדים שלובשות הכוכבות על השטיח האדום, עכשיו האינטרנט מתעדכן בכל שנייה בעוד ועוד תמונות שמשקפות את אופנת הרחוב של הסלבס, שהיא הרבה יותר ססגונית ומעניינת.
פתאום גם התחלנו לראות הפקות אופנה בסגנון פפראצי בכל חור. המוצלחת ביותר ביניהן שייכת, ללא ספק, לצלם האופנה הגאון סטיבן מייזל, שבהשראת הכוכבות המג'נוניות תיעד במגזין "ווג" (ע"ע) האיטלקי דוגמניות בשלל התרחשויות אופייניות לארבע המופלאות: בפגישה של אלכוהוליסטים אנונימיים, בתא מעצר, ברגליים פשוקות או באמבטיה, מגלחות את הראש.
ה'
ה־צללית
צללית חדשה ולוהטת הגיעה לעיר, והיא המוקד שסביבו סבים כל הטרנדים העונה. מותניים מודגשים וצרים, כתפיים מובלטות וחזקות, חצאית מוקפדת של ליידי ומכנסיים גבריים שלא מהססים לחבוק את המותן – הצללית של החורף הנוכחי היא מחווה לימי הזוהר של שנות ה־40 ולאלגנטיות הוליוודית מהדור הישן, א־לה קתרין הפבורן וגרטה גרבו.
מתוך תצוגה של "אקווסקוטום"
הנה כמה טיפים להשגת הלוק:
* לכי על צבעים קלאסיים ומעושנים.
* המותניים חוזרים למקומם הטבעי והנכון (רמז: לא באזור האגן). השתדלי להדגיש אותם כמה שיותר באמצעות חגורות, ז'קטים מהודקים ומכנסיים וחצאיות בגזרת מותן גבוה.
* הקפידי על עור חיוור וצח.
* החצאית השיקית (ע"ע) מגיעה באורך מידי, כלומר גולשת עד אמצע השוק. מצד אחד, זהו אורך סלחני יותר מהמיני החושפני. מצד שני, הוא עלול שלא להחמיא לנמוכות שבינינו. אם לא בורכת בסנטימטרים מיותרים, הקפידי לצרף למידי שלך גרביונים בצבע תואם, על מנת שיאריכו את הרגל, ותמיד, אבל תמיד תזכרי לעלות על עקבים!
* לבשי את המכנסיים עם ז'קט בהשראה צבאית (ע"ע) למראה גברי מדליק, אבל אם את ממש רוצה לשבור לבבות - צרפי אותם לסוודר רך (ע"ע) או לחולצה נשית ממשי או מסאטן.
ו'
ווג
מגזין האופנה המיתולוגי והעל־זמני, שנוסד ב־1892, הוגדר על ידי מבקרת הספרות קרוליין ובר כ"מגזין האופנה המשפיע ביותר בעולם". במאמר שכתבה ל"ניו יורק טיימס" ב־2006, טענה ובר ש"אם 'ווג' לא היה קיים, היה צריך להמציא אותו".
הדוגמניות הגדולות של שנות ה־90'
ובאמת, איפה היינו כולנו בלי ה"ווג"? הגרסה האמריקאית של המגזין היא זו שבה נטבעו כמה ממושגי היסוד של האופנה, שכולנו מכירות ושעל ברכיהם התחנכנו. כאן התגלו צלמים מובילים, מעצבים גאוניים ודוגמניות־על, ומכאן יוצאת התורה לכל המאמינות ברחבי העולם.
על אף שבמבט מרפרף נדמה שהעיתון סוגד לסלבס, סגנון ועושר, ומקדם מושגי יופי מעוותים (בנות רזות מדי שסובלות מתת־משקל), ועל כך גם מופנים כלפיו אינספור חצי ביקורת, מדובר בעצם במגזין סופר־מעמיק, שמפרסם גם טקסטים מרתקים בנושאי אמנות, תרבות, פוליטיקה ורעיונות. בקיצור, גירליז, ממש כדאי לכן להתחיל לקרוא ולא רק לבהות בתמונות.
כמעט כולם מכירים את ה"ווג" האמריקאי ואת העורכת שלו, אנה וינטור, שהקארה, משקפי השמש הגדולים ומעילי הפרווה שלה הפכו כבר מזמן לסמל מסחרי ולמקור התייחסות, עד כדי כך שהדמות הראשית בספר (שעובד אחר כך לסרט) "השטן לובשת פראדה", מבוססת עליה. מוכרות פחות אולי הן הגרסאות האחרות של המגזין, שמונה כרגע 17 שלוחות שממוקמות בארצות שונות, בין השאר באנגליה, איטליה, צרפת, ספרד ויפן.
אם את רוצה להתחבר היישר לעורק הראשי של עולם האופנה, בדקי את ה"ווג" האיטלקי (שבו מתפרסמות הפקות מוקפדות וחתרניות, ואף אחד בתעשייה לא ממצמץ לפני שדפדף בו) ןאת הצרפתי (שמאז הפכה קרין רויטפלד, סטייליסטית מובילה בעברה, לעורכת שלו, שודרג וחזר לאייש עמדת מפתח).
התוספת האחרונה למשפחת "ווג" נפתחה לא מכבר בהודו, ולרגל הגיליון הראשון שלו שיוצא החודש, הקדיש ה"ווג" הבריטי (מגזין מגניב בפני עצמו!) לאח ההודי כתבת אופנה ענקית שצילם פטריק דמרשלייה.
ז'
זה הזמן לאכול
מה לא נאמר כבר על דימויי האופנה המוכרים, שיוצרים מודל נשי מעוות לחלוטין וגורמים לבנות צעירות להרגיש רע לגבי הגוף שלהן ולהקיא את כל מה שהן בלעו? עולם האופנה מותקף שוב ושוב על נטייתו לעודד רזון ולהציג דוגמניות בעובי של חוט דנטאלי, אבל עד לא מזמן נדמה היה שהמעצבים ימשיכו להצעיד דוגמניות מורעבות על המסלול לנצח. ריבוי מקרי האנורקסיה המדווחים בעולם, ובמיוחד שתי דוגמניות דרום אמריקאיות שמתו בשנה החולפת מהרעבה עצמית, הצליחו כנראה להזיז משהו למישהו. אמנם דוגמניות במידה 40 עדיין לא טופפות על מסלולי התצוגות הנחשבות, אבל יותר ויותר סלבריטאיות (שהן מעצבות דעת הקהל האמיתיות) מפסיקות לדפוק חשבון ומתעקשות לחיות חיים בריאים ומלאים.
ממש לא "בטי המכוערת". אמריקה פררה
אם פעם קייט וינסלט וג'ניפר לופז היו נושאות הדגל של המאבק נגד הרזון הקיצוני, היום יש גם כוכבות הוליוודיות צעירות יותר שלא נכנעות ומציגות פיגורה עסיסית, דוגמת סקרלט ג'והנסון, מנדי מור, ביונסה, ג'ניפר הדסון, אמריקה פררה ועוד.
בוטילישס. ביונסה
אט אט מפציעות יותר ויותר פרסומות עם "נשים אמיתיות" (ל"נייקי" ו"דאב", למשל), ובמקביל, בנות רזות בצורה קיצונית, דוגמת ניקול ריצ'י ומרי־קייט אולסן, סופגות מטחי ביקורת וסובלות מתדמית שלילית.
מפנה גב לאנורקסיה. סקרלט ג'והנסון
מנדי מור ממש הוציאה לנו את המילים (שלא לומר את השווארמה) מהפה: "אני שונאת בנות רזות. זה כזה בולשיט כשהן אומרות 'המטבוליזם שלי מצוין, אני יכולה לאכול המבורגר וגלידה כל יום ולהישאר רזה'. לא, את לא!".
פה תוכלי לקרוא את הערכים א'-ב' במילון האופנה העדכני שלנו
